סיפור לשבת: הרבי בעליית הגג

רחשים מוזרים נשמעו באישון לילה בעליית גג ביתו של הגה"ק רבי נתן אדלר (יום פטירתו כ"ט טבת), בעיר בוסקוביץ' (היום בצ'כיה). רבי נתן אדלר המכונה בהערצה "הנשר הגדול" (אדלר, ביידיש = נשר) ישב ולמד עם תלמידו הנאמן רבי משה סופר, שלימים נודע בקהילות ישראל בכינויו הקדוש: "החתם סופר".

כדי להבין את המשך הסיפור עלינו להקדים הקדמה קצרה: באותם הימים בגרמניה, לימוד חכמת הנסתר (תורת הקבלה) לא היה מצוי כמעט בין חכמי אשכנז. רבי נתן שהיה ענק בחכמת הנסתר ונהג בכל מנהגיו על פי דברי הזוהר הק' והאריז"ל, היה נראה כמשונה בעיני היהודים עמי הארצות שגרו בסביבתו, הם חשבו אותו למוזר ולכן ציערוהו והציקו לו רבות.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

גם כעת סבר רבי נתן שאחד מאותם בריונים מבקש להציק לו, ולכן שלח את תלמידו, רבי משה, שנודע לגיבור בגופו, שיעלה לעליית הגג ויראה במה דברים אמורים. רבי משה עלה בלאט לעליית הגג, שם היה בית כנסת קטן ובו ארון קודש וספר תורה זעיר שנכתב בקדושה ובטהרה לפי הוראותיו של רבי נתן אדלר. בבית כנסת זה התפלל רבי נתן לפי תורת הסוד עם כוונות וייחודים.

ספר התורה הקטן היה מעוטר בעיטורי זהב בפיתוחים נהדרים, וכעת עמד ליד ספר התורה לא אחר מאשר רבה של בוסקוביץ', רבי שמואל הלוי קעלין, שנודע לימים על שם ספרו הגדול "מחצית השקל", בידו פטיש קטן והוא עמל לפרק את עיטורי הזהב מספר התורה...

רבי משה כחכח בגרונו בעדינות, והרב הישיש הסתובב ופניו מלאות דמעות. הוא סימן לרבי משה לגשת אליו בלאט. "נודע לי", לחש הרב הישיש, "שאינשי דלא מעלי הלשינו על רבי נתן שבידו תכשיטי זהב וכסף. כידוע לך", הסביר ה"מחצית השקל" לרבי משה, "הימים ימי מלחמה והשלטונות גזרו שהמחזיק תכשיטי זהב וכסף בביתו – אחת דתו להמית.

"אין רצוני שרבי נתן יצטער בשל כך, ולכן החלטתי להסתכן אף שאולי יחשדוני כגנב, ולבוא בשקט להסיר את עיטורי הספר עד יעבור זעם, ובלבד שרבי נתן לא ידע שהלשינו עליו. אף ממך", התחנן רבי שמואל הלוי אל רבי משה, "מבקש אני בכל לשון לבל תספר לו ותצערו. תאמר לו שהעניין סודר ואני אשתדל להיות בשקט". וכך אכן נעשה.

למחרת בבוקר בעת תפילת שחרית התפרצו לבית הכנסת פלוגת חיילים ובידם צו חיפוש ל"כלי הכסף" של הרב היהודי. אך לשווא עמלו, חיפושיהם העלו חרס, שכן ה"מחצית השקל" הקדימם בליל אמש. רבי נתן שאכן הצטער על קישוטי הספר שנעלמו, שמח על כך שחייו ניתנו לו במתנה.

פרק זמן חלף, הסכנה עברה, וה"מחצית השקל" הגיע שוב בחשאי להשיב את קישוטי הספר למקומם. הדבר נודע לשונאיו של רבי נתן, והם הלכו להלשין שוב על הרב היהודי, והפעם בסודיות גמורה, לבל ייוודע הדבר למאן-דהו והרב ישלם, חלילה וחס, בראשו.

בעיצומה של תפילת שחרית בעת שהספר היה מונח על הבימה ועיטורי הזהב נוצצים עליו, נשמעו פסיעות רגליהם של החיילים במדרגות. רבי נתן העמיד את תלמידו רבי משה ובידו הספר וציווה עליו לעמוד במרכז בית המדרש. אמר רבי נתן מה שאמר, החיילים נכנסו והפכו בחיפושיהם כל פינה, אך רבי משה והספר הפכו לרואה ואינו נראה...

שוב ניצל רבי נתן מעלילה שפלה. והשלטונות הבינו ששונאיו אך מחפשים לטפול עליו שקר, ופסקו מלהאמין להם.