"לא כל מי שיודע לקשור בלון בצורת כלב הוא אמן בלונים"

העניין של אסתי לנדמן בעיצוב בלונים נולד במקום לא צפוי: המחלקה האונקולוגית של בית חולים שניידר. "התנדבתי עם ילדים חולי סרטן, וחיפשתי דרך לשמח אותם. כשהייתי מגיעה לשם בהתחלה, הבחנתי שרבים מהם מפגינים סגירות ודיכאון ולא מוכנים שייגשו אליהם. הייתי צריכה למצוא כלי כדי להגיע אליהם – ומתנדבת אחרת הציעה לי ללמוד לקשור בלונים בכל מיני צורות".

לנדמן היתה ספקנית בתחילה, אבל כשראתה מתנדבות אחרות קושרות במיומנות בלונים – החלה להתלהב. "צללתי לנושא ולמדתי אותו לעומק, בעיקר דרך האינטרנט. גם הלכתי להשתלמויות אצל בלונאים מומחים שהגיעו לארץ, אבל רוב הלמידה שלי היתה ממעקב אחרי תמונות ויצירות, ותרגול בדרך של ניסוי וטעייה עד שהגעתי לתוצאה הרצויה".

הלימודים שלה פתחו בפניה עולם חדש. "גיליתי שהתחום הזה מפותח מאד בעולם. לא מדובר רק בבלונים רגילים מגומי, אלא בבלונים מאלומיניום, מפלסטיק, בכל מיני צורות וגדלים. את הבלונים האלה לא משיגים בחנות רגילה, אלא מסיטונאים מיוחדים או בייבוא מחו"ל".

במשך שלוש וחצי שנים, הבלונים היו בידיה של אסתי כלי לשמח ילדים חולים. המומחיות שלה כה בלטה, ששלל עמותות החלו להזמין אותה למסיבות ואירועים לילדים חולים, כדי שתיצור שם תצוגות בלונים מרהיבות שישעשעו את הילדים. אבל רק כשנישאה לפני חמש שנים וחצי, עלה הרעיון להפוך את התחביב – לעסק. העסק, אגב, התחיל את דרכו תחת השם  r&t . רק לפני חצי שנה, מתוך רצון בשם קליט ומייצג יותר, פנתה לנדמן למעצבת הגרפית נעמה הנקין הי"ד שיצרה לה את הלוגו עם השם הנוכחי: 'בלוני בלאנס'. העבודה הגרפית הזו הייתה אחת העבודות האחרונות שביצעה נעמה בטרם נרצחה עם בעלה מירי מחבלים בסוכות האחרון.

"הקמת העסק היתה יוזמה של בעלי", מספרת לנדמן. "הוא אברך, אבל יש לו ראש מאד עסקי. הוא המוח מאחורי כל העסק, הוא זה שדרבן אותי, הוא אחראי על התפעול. כל העסק הוא בזכותו. אני רק מעצבת את הבלונים".

בתחילת הדרך, היא מספרת, עיצובי אירועים בבלונים לא היו מוכרים מאד בישראל. "רצינו להכניס את זה למיינסטרים אז החלטנו לתת את השירות במחיר ממש זול. הרבה אמנים אחרים התקוממו עלי וטענו שאם אבקש מחירים זולים לא יעריכו את העבודה. אבל זה לא מה שקרה. כשאנשים מתכננים אירוע, הם מחפשים לחסוך בהוצאות. באתר שלנו יש מחירון ברור שעוזר לכל אחד לחשב כמה תעלה לו הזמנה אצלנו. סידור בלונים לשולחן מתחיל ב-40 שקלים. אפשר לעשות אירוע ב-500 שקלים. זה מה שמביא אלינו אנשים. כמעט ולא העלינו את המחירים במשך השנים: אנחנו מגיעים ממקום הוגן, ורוצים שעיצובי בלונים יהיו מונגשים לכולם. גם למי שעושה אירוע קטן בבית זה מגיע, לא רק לעשירים".

בתחילת הדרך, אסתי נאלצה להסביר ולשכנע שעיצובי בלונים הם דבר יוקרתי ומשתלם באירוע. "השנה הראשונה היתה קשה, השנייה היתה בינונית, והפירות התחילו להגיע בשנה השלישית. ככל שנחשפתי ביותר אירועים, כך היו יותר אנשים שהמליצו עלי. כך מגיעים אלי רוב הלקוחות – מפה לאוזן. יש כאלה שאומרים שעדיף לקחת הרבה כסף ממעט לקוחות, אבל הקונספט שלנו הוא בדיוק הפוך".

את עושה משהו נוסף או עוסקת רק בזה?

"אני עוסקת רק בזה – זה תופס לי את כל היום. זו נקודה שחשוב לדעת: בתחום כמו עיצוב בלונים אי אפשר ממש לעסוק מהצד. זה לא רעיון טוב להשלמת הכנסה. אם רוצים להיות עסק רציני חייבים להשקיע מסביב לשעון. כדי לעצב בריתות אני עובדת בלילה ומגיעה לאולם בשבע בבוקר, ובהמשך היום, כמובן, אני מעצבת עבור אירועי הצהרים והערב."

יש רק שלוש שעות ביום שבהן העסק של אסתי שובת: בין ארבע לשבע אחרי הצהריים. "התמרון עם הילדים  לא פשוט: לקוחות מתקשרים בכל שעה ומתאכזבים אם את לא עונה,  אז אני משתדלת להיות זמינה כל הזמן. אבל בארבע הטלפון שלי מתנתק עד שבע בערב, ולא אכפת לי אם ראש הממשלה מחפש אותי. אלה שעות שהן קודש לילדים שלי". ומה קורה אם יש אירוע משתלם במיוחד בשעות האלה? "במקרים המאד נדירים האלה אני משאירה את הילדים עם אחותי או עם אמא שלי. אבל זה כמעט ולא קורה. יש לי פחד מאד גדול מזה שהעבודה תבוא על חשבון הילדים, ולכן ההתנהלות הכללית שלי היא להקדיש נטו להם את זמן אחרי הצהריים, גם אם אפסיד הזמנות בגלל זה".

ואם את חושבים שילדותם של צאצאי לנדמן מלאה בבלונים, אינכם אלא טועים. "יש לי פחד גדול מבליעת בלונים, אז אני בכלל לא נותנת לילדים להתקרב. חדר היצירה בבלונים נעול כשהם נמצאים. רק לגדולה, בת הארבע וחצי, מותר לקבל בלון כשהיא לידי. היא כבר למדה לעצב כמה צורות פשוטות, כמו פרח. יש לה גם עין טובה והיא מעירה הערות ביקורתיות על העיצובים שלי".

בנוסף לעיצובים, לנדמן החלה לפני חצי שנה להעביר קורסים מקצועיים בעיצוב בלונים. "הפריע לי מאד שאין לימודים מסודרים בשום מקום. כתוצאה מזה גם הרבה אנשים שעוסקים בתחום באופן חובבני מאד נחשבים 'אמני בלונים'. כשלוקחים מישהו שבסך הכל יודע לקפל בלון לצורת כלב, ואז רואים שהוא מפיק משהו בלי התאמה ופרופורציות – זה כבר שם סטיגמה שלילית על כל אמני הבלונים. מי שכבר עוסק בזה, כדאי שיידע טוב טוב מה הוא עושה".

"הקורסים שלי מקיפים מאד – 35-40 שעות. אני חולקת את כל הידע שלי עם התלמידות, כי אני באמת רוצה שהן יעזרו בשינוי התפיסה המזלזלת על בלונים. החלום שלי הוא שתלמידה שלי תעקוף אותי ותצליח יותר ממני. הלוואי".

לנדמן גם רואה יתרון נוסף בהעמדת דור של אמניות בלונים חרדיות: "אני רוצה לעודד את העיסוק בבלונים כתעסוקה לנשים. אני חושבת שלאישה חרדית יש פלוסים גדולים בלהיות עצמאית, וזה באמת מקצוע עם פוטנציאל. אני עוקבת אחרי המקצוענים בכל העולם – במקומות בהם התחום מפותח מאד כמו רוסיה, סין וקוריאה. הם עושים דברים מדהימים אבל אף אחד לא מלמד את זה מהבסיס עד לרמה הגבוהה ביותר. הייתי רוצה להיכנס לנישה הזו".