היום לפני: ב’ שבט – ינאי המלך ושבעים הזקנים

במגילת תענית מסופר כי שנים (ב') בשבט יום טוב הוא, שלא מספידים בו. המגילה מביאה את הסיבה שבגללה ב' בשבט נקבע ליום טוב: מפני שב-ב' בשבט מת אלכסנדר ינאי המלך הרשע, וידוע כי ביום שבו הרשעים מתים, ישנה שמחה אצל הקדוש ברוך הוא ככתוב "באבוד רשעים רינה".

כשחלה ינאי המלך, ציווה לאסור שבעים מזקני ישראל (הסנהדרין) בבית הסוהר. ינאי הרשע ציווה להרוג את שבעים הזקנים כדי שישראל יצטערו על מותם של גדולי הדור, ולא ישמחו במותו שלו הרשע.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

לינאי הרשע היתה אישה טובה בשם שלומציון המלכה אשר הייתה אחותו של שמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין ומראשי החכמים והזקנים בעם ישראל באותה התקופה.

כשמת ינאי המלך, אשתו שלומציון שמרה בסוד את דבר מותו. היא לקחה את טבעת מלכותו וציוותה על שר בית הסוהר לשחרר את שבעים זקני ישראל, בטענה שינאי המלך ציווה זאת.

ואכן שר בית הסוהר שיחרר את שבעים חכמי ישראל, ולאחר מכן הודיעה שלומציון המלכה כי ינאי המלך מת, והיהודים עשו את אותו היום ב' בשבט כיום טוב כזכר לנס הצלת שבעים הזקנים, ומותו של ינאי המלך הרשע.

לשון מגילת תענית יא:

"בשנים בשבט יום טוב, דלא למספד. ולמה שינו זה מזה. אלא שבראשון מת הורדוס ובזה מת ינאי המלך ששמחה היא לפני הקדוש ברוך הוא כשהרשעים מסתלקים מן העולם. אמרו כשחלה ינאי המלך שלח ותפש שבעים זקנים מזקני ישראל [נטלן] וחבשן בבית האסורין ואמר לו לשר בית האסורין את מֵתי, הרוג את הזקנים הללו, ועד שישראל שמחים לי, ידוו על רבותם. אמרו, אשה טובה היתה לו לינאי המלך ושלמינין [ושלמינון] שמה, וכשמת סלקה טבעתו מעל ידו ושלחה לבית שר האסורין, אמרה לו, רבך בחלום התיר אותם הזקנים. התירן והלכו להם לבתיהם ואח"כ אמרה מת ינאי המלך. ואותו היום שמת ינאי המלך עשאוהו יום טוב"/

"כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד מתענין לאחריו ואין מתענין לפניו. רבי יוסי אומר לא לפניו ולא לאחריו. וכל שאין כתוב בו דלא למספד אלא דלא להתענאה לחוד, מתענין לפניו ולאחריו. רבי יוסי אומר לאחריו אבל לא לפניו. אבל בימים טובים ובראשי חדשים מותר לפניו ולאחריו. ולמה באלו אסרו ובאלו התירו, אלא אלו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק, ואלו דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק. רבי יוסי בן דוסא אומר משום רבי יוסי הגלילי, כל הנשבע להתענות בערבי שבתות ובערבי ימים טובים, הרי זה שבועת שוא שמקצת ערב שבת כשבת, ומקצת ערב יום טוב כיום טוב".