5 דקות תורה ביום
גדול העונה אמן יותר מהמברך
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רְבִיעִי ג' שְׁבָט (13 בְּיָנוּאַר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' שבט התשע"ו
א. הַשּׁוֹמֵעַ בְּרָכָה מֵחֲבֵרוֹ - צָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן. נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת נ"ג) "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מֵהַמְּבָרֵךְ", פֵּרוּשׁ: שְׂכָרוֹ שֶׁל הָעוֹנֶה אָמֵן גָּדוֹל יוֹתֵר מִשְּׂכַר הַמְּבָרֵךְ.
ב. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מֵחֲבֵרוֹ רַק אֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבְּרָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת תְּחִלַּת הַבְּרָכָה - צָרִיךְ לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן.
ג. מִי שֶׁרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ מְבָרֵךְ בְּשֶׁקֶט - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּלָל אֶת קוֹלוֹ אֶלָּא רַק רָאָה אֶת שְׂפָתָיו נָעוֹת - אִם יוֹדֵעַ אֵיזוֹ בְרָכָה בֵרַךְ - צָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן.
ד. הַשּׁוֹמֵעַ בְּרָכָה דֶרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן אוֹ הַפֶּלֶאפוֹן אוֹ דֶרֶךְ רַמְקוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמְּבָרֵךְ מַמָּשׁ אֶלָּא רַק אֶת תְּנוּדוֹת הָרַמְקוֹל (שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן), מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ נֶאֶמְרָה בְרָכָה בָּעוֹלָם עוֹנִים אַחֲרֶיהָ אָמֵן.
ה. אֵין לַעֲנוֹת אָמֵן לִפְנֵי שֶׁהַמְּבָרֵךְ סִיֵּם אֶת הַבְּרָכָה לְגַמְרֵי, וְכֵן אֵין לְהִתְמַהְמֵהַּ מִלַּעֲנוֹת אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם לְבָרֵךְ. אֶלָּא מִיָּד כְּשֶׁמְּסַיֵּם - יַעֲנֶה.
ו. מִי שֶׁשָּׁמַע בְּרָכָה מִפִּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּה' אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַתּוֹרָה - אָסוּר לוֹ לַעֲנוֹת אָמֵן עַל בִּרְכָּתוֹ. וַאֲפִילוּ אִם הוּא מַאֲמִין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, רַק שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (בַּמִּשְׁנָה וּבַגְּמָרָא), וְכַדּוֹמֶה אָסוּר לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּזְמַנֵּנוּ בְּכָל מִינֵי חֲתֻנּוֹת שֶׁמְּבִיאִים רַב רֵפוֹרְמִי וְהוּא עוֹרֵךְ אֶת טֶקֶס הַחוּפָּה - מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מְבָרֵךְ - אָסוּר לוֹ לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן.
ז. הַאִם צָרִיךְ לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכָּתוֹ שֶׁל יֶלֶד קָטָן? עַד גִּיל 5 - לֹא עוֹנִים אַחֲרָיו אָמֵן. מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ הֲבָנָה לְמִי מְבָרְכִים, וְהוּא כְמוֹ תוּכִּי שֶׁמְּדַקְלֵם אֶת הַמִּלִּים. מִגִּיל 5 עַד גִּיל 6 אִם הוּא חָכָם וּמֵבִין - עוֹנִים אַחֲרָיו. וּמִגִּיל 6 - בְּדֶרֶךְ כְּלָל כָּל הַיְלָדִים מְבִינִים לְמִי מְבָרְכִים וְעוֹנִים אַחֲרֵיהֶם אָמֵן.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', א'):
"מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ"
אִם יָבֹא אָדָם וְיֹאמַר לְךָ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה אֱלֹקִים רוֹצֶה - הַאִם תִרְצֶה לִשְׁמוֹעַ? אִם יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר לְךָ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה אֱלֹקִים מְתַעֵב - הַאִם תִרְצֶה לִשְׁמוֹעַ?
יֵשׁ אָדָם כָּזֶה! שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. בּוֹאוֹ נָשִׂים לֵב לַפָּסוּק הַזֶּה: מֹאזְנֵי מִרְמָה - תּוֹעֲבַת ה', ה' מְתַעֵב מֹאזְנֵי מִרְמָה! מַה הֵם מֹאזְנֵי מִרְמָה? אֵלּוּ מֹאזְנַיִם שֶׁאֲמוּרוֹת לִשְׁקוֹל וּלְהַרְאוֹת אֶת הַמִּדָּה הַמְּדֻיֶּקֶת וְהַנְּכוֹנָה, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מְכֻוָּנוֹת אֶלָּא מַרְאוֹת מִדָּה אַחֶרֶת וּמְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת. ה' מְתַעֵב אֶת הַשֶּׁקֶר! מַדּוּעַ? כִּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה רַמָּאוּת כָּלְשֶׁהִי וּמְשַׁקֵּר עַל אֲחֵרִים וְחוֹשֵׁב לְהַרְוִיחַ וְלִחְיוֹת אֵיךְ שֶׁהוּא מֵבִין, הֲרֵי שֶׁהוּא כוֹפֵר בַּה' וְלֹא מֵבִין בִּכְלָל אֵיךְ הָעוֹלָם בָּנוּי, מֵאַיִן הוּא בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ. הוּא חַי בְּסֶרֶט וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא הַבַּמַּאי!
אֵיךְ אֶפְשָׁר לִסְבֹּל אָדָם שֶׁמִּתְאָרֵחַ אֶצְלְךָ בַּבָּיִת וּמִתְנַהֵג כְּבַעַל הַבַּיִת וְעוֹשֶׂה דְבָרִים בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת, וְלֹא פּוֹחֵד לַעֲשׂוֹת גַּם דְּבָרִים שֶׁמַּרְגִּיזִים אוֹתְךָ שֶׁהֵם הֵפֶךְ מִרְצוֹנְךָ?! כָּךְ הַדָּבָר אֵצֶל הָאָדָם שֶׁבְּעֶצֶם מִתְאָרֵחַ בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל ה' וּמֵעֵז לְרַמּוֹת וּלְשַׁקֵּר אֶת כֻּלָּם.
וּמַמְשִׁיךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ! ה' רוֹצֶה יֹשֶׁר וֶאֱמֶת, כִּי כַאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְנַהֵג בְּצוּרָה יְשָׁרָה וַאֲמִתִּית זֶה מֵעִיד שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְּמַעְלָה. הוּא לֹא מְנַסֶּה לְרַמּוֹת אַף אֶחָד אוֹ לָקַחַת מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי מָה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ - יַגִּיעַ עַד אֵלָיו, וּמָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ - הוּא לֹא רוֹצֶה.
פָּסוּק בָּעַל מֶסֶר דּוֹמֶה מָצָאנוּ בְדִבְרֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ", כַּמָּה שִׂמְחָה נוֹתֶנֶת הָאֱמוּנָה, כַּמָּה רֹגַע וְשַׁלְוָה הִיא מַשְׁרָה עַל הָאָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּיָדָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם.