תעשה מה שטוב לך? על חשיבותה של היכולת לדחות סיפוקים

1. מהו סודם של המתמידים?

בשנת 1969 ערך פרופסור וולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד את אחד הניסויים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה, ניסוי שזכה לשם 'מבחן המרשמלו'. היה זה ניסוי חדשני בדחיית סיפוקים. הוא נערך בגן הילדים של סטנפורד, שקירותיו השקופים אפשרו לו לצפות במושאי מחקרו בזמן אמת.

בתוך חדר ריק הוצבו שולחן וכיסא. על השולחן הונח פעמון, ולצדו צלחת שבתוכה קוביית מרשמלו אחת.

לילד שהוכנס אל החדר נאמר שהוא יכול לאכול את הממתק לאחר שילחץ על הפעמון. אולם אם הוא יצליח להתגבר, ולהמתין חמש עשרה דקות, יקבל בתמורה קוביית מרשמלו נוספת.

בחדר לא היו צעצועים, ספרים, תמונות או חפצים אחרים שעלולים להסיח את הדעת, מה שהפך את קושי הילדים לגדול יותר.

במשך שנתיים תמימות צפה פרופסור מישל ב-653 ילדים. מרבית הילדים החזיקו מעמד כדקה עד שנכנעו לממתק. היו גם שאכלו את המרשמלו מיד עם סגירת הדלת, בלי שטרחו כלל לצלצל בפעמון.

המעטים שעמדו במשימת ההמתנה בת חמש עשרה הדקות, זכו לקוביית מרשמלו נוספת, כמובטח.

12 שנים מאוחר יותר, בשנת 1981, החליט פרופסור מישל לשוב אל הילדים שנחקרו כדי ללמוד על מידת הצלחתם בלימודים. התברר כי הילדים שנכשלו ב'מבחן המרשמלו', התקשו בלימודיהם ואף סבלו מבעיות התנהגות שונות בבית הספר. לעומת זאת, הילדים שעמדו באתגר, הצליחו במבחני הקבלה לאוניברסיטה - קיבלו בממוצע כ-210 נקודות יותר מן האחרים, והתאפיינו בדרגות גבוהות יותר של הצלחה בכל הפרמטרים בחייהם האישיים.

אז כן, עלינו לנהל את חיינו ולחנך את ילדינו ותלמידנו לשליטה עצמית ולדחיית סיפוקים. אלו תכונות המאפשרות להצליח בחיים.

2. החופש לבנות, החופש להרוס

לפני כשבעים שנה החלו לנשוב 'רוחות החופש' בעולם המערבי. אותן רוחות, שמקורן באמריקה, גרסו שאל לנו לעצור את סיפוקינו, אל לנו 'לדכא' את ילדינו בהטלת מטלות וחובות, וכל אחד ואחת יזרום לפי צו מצפונו ורוחו.

מבט קצר מסביבנו ילמד על רשימת הפגעים שיצרה אותה רוח הרסנית: בזבוז יתר בקניות אימפולסיביות, תגובות תוקפניות להתגרות, הפרת דיאטה, התמדה קצרת טווח במטלות, ואפילו בקשרים... עולם שהולך ונשלט בידי יצריו ומאבד את השליטה בהם.

תורת ישראל מייצגת את התפיסה ההפוכה – היא מלמדת אותנו שגבורתו של האדם היא בכוחו לדחות סיפוקים.

ב'זוהר' הקדוש כתוב, שבעל החיים המסוכן ביותר בעולם הוא האדם, היות שהאלוקים שתל באדם הנבון תכונות של בעלי חיים: עזות, חוצפה, אכזריות וכדומה.

ומאידך גיסא, האדם יכול להיות נזר הבריאה. בידנו ובבחירתנו הדבר.

3. טוב מושל ברוחו – מלוכד עיר

חכמינו מספרים על מפגש מרתק שנערך לפני כ-2,300 שנה בין אלכסנדר מוקדון – 'אלכסנדר הגדול' – מבשר ההלניזם, ששלט בכל העולם העתיק, ובין חכמי ישראל, בביקורו הקצר בארץ הקודש. 'איזהו גיבור?' שאל אלכסנדר, שבוודאי ראה את עצמו כתשובה לשאלתו. אדריכל הניצחון בקרב גאוגמלה, שבו הביס את האימפריה הפרסית, ומי שנחשב לאחד מגדולי המצביאים שקמו אי-פעם אם לא הגדול שבכולם, שבעשר אצבעותיו בנה את האימפריה הגדולה ביותר בתולדות העמים כשהיה רק כבן שלושים – היה משוכנע שאין גיבור כמוהו.

ואולם לחכמי ישראל היה מבט שונה: גבורה אינה חיצונית, היא פנימית!

איכות חיים אינה נמדדת על פי תענוגים ומילוי תשוקות. היא נמדדת בעיקר בשליטתו של האדם בתשוקות. ולכן, הגיבור האמיתי הוא מי שכובש את יצרו.

בתוך עולם גדול שאימץ ברבות השנים את התרבות היוונית החומרית, בואו נחזק בתוכנו את גבורתנו הפנימית – ונלמד לשלוט, ולא להישלט.