דנה שוורצמן: "אלוקים דיבר אלי דרך 'שער הרחמים' של מאיר בנאי"

כשאחיה הגדול של דנה שוורצמן, יובל דיין, התחיל להתקרב ליהדות, דנה לא הבינה מה בדיוק קורה לו. "היינו חברים טובים, עשינו הכל ביחד, ופתאום הוא התחיל תהליך של תשובה בעקבות חבר שעשה את זה ובא לעדכן אותו שיש אלוקים בעולם". מעצמה, היא אומרת, בוודאי לא הייתה פוצחת בכזה תהליך. "אני לא בן אדם שמחפש ולומד – יש לי הפרעת קשב מאד קשה, אז לא ממש יכולתי לשבת ולחקור דברים".

דנה ניסתה ללמוד על יהדות בעקבות יובל, אבל התקשתה למצוא את עצמה בתוך מה שנראה לה כמו אינספור איסורים וכללים. "תדברי עם השם", חזר ואמר לה יובל. "פשוט תדברי עם השם. יש מישהו שמקשיב לך".

"יום אחד נכנעתי ואמרתי: בסדר, אדבר איתו", מספרת דנה שוורצמן. "נכנסתי לרכב ונסעתי לטיילת של תל אביב. היה יום גשום, וכולם היו בתוך המכוניות. הסתכלתי ימינה, לכיוון הים, ופתאום ראיתי את השמיים והים מתחברים להם, והרגשתי שאני רואה אינסוף. משהו בעיניים הפנימיות שלי נפתח". אחרי רגע ההתעוררות הזה, היא הביטה אל האנשים הישובים במכוניות סביבה, ונדהמה. "ראיתי שכולם מסתכלים שמאלה – אל הבטון של מלון דן, המסעדות. ורק אני מסתכלת ימינה, אל הים...פעם ראשונה בחיים שהבנתי שאני בעלת בחירה: אני יכולה לבחור אם להסתכל על הבטון או על האינסוף. התחלתי לצעוק, בתוך האוטו: 'אתם כל הזמן שקועים בתוך החומר, תסובבו את הראש, לרגע אחד'...!"

ואז היא התחילה לדבר עם השם. "'תשמע, אלוקים', אמרתי לו, 'תקשיב לי טוב. אני חיה רק פעם אחת. מה הטעם בכל התהליך והשינוי הזה שרוצים ממני? וגם אם יש טעם – אין לי כוח. הם משוגעים! זה אסור וזה אסור! אני מתה מפחד'...ואז ביקשתי: 'אם אתה שומע לי, תענה לי'".

התשובה הגיע מיד - מהרדיו שברכב. "הרדיו שלי היה דלוק, ולפתע מתחיל להתנגן השיר 'שער הרחמים' של מאיר בנאי. אני מקשיבה, ולתדהמתי שומעת את תשובתו של השם, שומעת אותו מדבר אלי מתוך הרדיו:

חי פעם רק פעם, 
יש טעם אין טעם 
עם כח בלי כח 
שער הרחמים. 
בואי איתי יחד 
בואי מתוך הפחד 
כי את, גם את חלק 
משער הרחמים.

"לא האמנתי למשמע אוזני! אלוקים פשוט ענה לי על הדברים שאמרתי אחד לאחד. חי פעם, יש טעם אין טעם, עם כוח בלי כוח...בואי איתי יחד, בואי מתוך הפחד! הוא פשוט ענה לי בצורה כל כך פשוטה וברורה שהייתי צריכה להיות סתומה כדי לא להבין".

מהטיילת בתל אביב, דנה נסעה ישירות לבית גלי צה"ל ביפו. בתחנה נמצאה גיסתה, נעה ירון-דיין, שהיתה אז בעיצומה של תוכנית. "נכנסתי לאולפן בוכה בהיסטריה. נועה נבהלה, סגרה את הרמקול וניגשה אלי: 'מה קרה לך?', ואני עניתי בבכי: 'אלוקים דיבר איתי!'. היא הסתכלה עלי בתדהמה: 'תגידי, השתגעת?' 'אני השתגעתי?', החזרתי לה, 'חודשים אתם משגעים אותי שאדבר עם השם, ועכשיו דיברתי איתו והוא ענה לי'. ואז התחלתי לבכות עוד יותר: 'אני לא יכולה, אני לא רוצה לגור בבני ברק!' כי זה היה הפחד הכי גדול שלי אז", צוחקת דנה.

דנה שוורצמן

מאז אותה שיחה עם אלוקים בטיילת, דנה התחילה להתקרב ליהדות. "הייתי אומרת להשם: 'תן לי עוד יום לא לדעת שאתה קיים, כי אני לא יכולה לסבול את ייסורי המצפון כשאני יודעת שאתה קיים ואני לא עושה מה שאתה רוצה', לקח לי זמן עד שהתחלתי לשמור מצוות באופן מלא".

שנה אחרי התשובה, דנה נישאה לחוזר בתשובה כמוה והתגוררה שנה במקום שהיה המפחיד עבורה יותר מכל: בני ברק. בתום השנה הזו הם עברו לעמנואל (שם גרו שלוש שנים), משם לבית שמש (שש שנים), משם לצפת (עוד שש שנים), חזרה שוב לבני ברק (שנתיים), והיום הם מתגוררים בנחלים. גם זה, היא מזדרזת להבהיר, לא לאורך זמן.

למה, באמת, את עוברת דירה כל כך הרבה?

"אני זה היהודי הנודד...על פי השם חונים ועל פי השם נוסעים. אני אדם שלא מפחד משינויים, וכשצריך לזוז אני זזה. והילדים שלי נהיו גם הם כאלה. כל פעם אנחנו בודקים מחדש מה מתאים למשפחה, ואז אני בודקת אופציות מוסדות לימודים לילדים, רואה מחירים, מביאה את ההצעה למעבר לבעלי, ואז הולכים לרב. אנחנו תמיד שוכרים, כמובן, לא קונים. שנינו בעלי תשובה ולא קיבלנו דירות מההורים..."

דנה מגדלת היום שבעה ילדים (שישה ביולוגיים, ועוד אחת – הבוגרת בחבורה – אותה אימצה באופן לא רשמי). בנוסף, היא כותבת ומופיעה. במשך 12 שנים היא הופיעה עם אמא שלה, יעל, במופע שסיפר על מערכת היחסים בין בת שחזרה בתשובה וביתה החילונית. "הופענו בכל המגזרים, מחילוניות שמאלניות ועד מורות של בית יעקב באידיש". יעל ודנה, שלמדו שתיהן גישור, שאפו להעביר, דרך ההומור, מסרים לגבי היכולת להתמודד עם ילדים שבחרו דרך שונה.

לפני חמש שנים, המופע עם האם ירד מהבמות. "הרשתי שאלוקים פשוט סיים את זה. באותה תקופה רציתי מאד להעלות מופע משלי על השמחה: כבר הרבה שנים אספתי על זה חומר, אבל לא הצלחתי לסיים את הכתיבה, להוציא מהכוח את הפועל".

ואז, מספרת דנה, היא הכירה את דיתי רוזנר, בעלת המופע 'צמיחה חופשית'. "הכרנו, נהיינו חברות טובות מאד, והיא החליטה שהיא מוציאה אותי מהכוח אל הפועל. היא פשוט הכריחה אותי לכתוב. הכריחה אותי לעשות חזרות, להיכנס לאולפן. לקחה על עצמה לשווק אותי. השקיעה בי המון ולא הפסיקה לעודד". כך נולד המופע הנוכחי של דנה: 'דנה בסוגיה'. "סטנד אפ שנותן שישה כלים מעשיים לעבודת השם בשמחה", מגדירה אותו דנה. "אני חושבת שבתקופה שלנו כולנו מרגישות שהחיים שלנו מלאי דרמה, יש שפע של בעיות אישיות וחברתיות, יש מצב בטחוני וכלכלי קשה, ואין לנו כוח לשמוע על עוד צרות. לכן, המטרה הראשונית שלי היא להצחיק. אם אישה כבר יצאה מהבית והגיעה למופע, אני רוצה שהיא תצחק. שתחזור הביתה אחרי שעה שהיא צחקה. זו בריאות הנפש. אבל חוץ מהצחוק אני רוצה גם את הערך המוסף".

בחודש אדר הקרוב, דנה אמורה להעלות מופע חדש: 'בזכות נשים'. "כמו 'דנה בסוגיה', אני רוצה להצחיק, אבל יש מסר. המסר מתמקד בכך שאנחנו שופטות את עצמנו מידי לכף חובה, מידי מחמירות עם עצמנו, וכך מתרסקות ומתייאשות. חז"ל אמרו הרי שבזכות נשים צדקניות עם ישראל נגאלו ועתידים להיגאל. אבל האם מישהי מאיתנו חושבת שאנחנו בין הנשים הללו? אנחנו חושבות שמדובר במעט נשים צדקניות מורמות מעם, רחוקות מאיתנו...זה לא נכון. כולנו הנשים האלה!

"אני זוכרת שפעם הלכתי להביא טיטול לתינוק שלי, ומבין הטיטולים נפל פתק שבעלי השאיר לי: 'אשרייך אמא, שגם פה את עובדת את השם'. אנחנו שוכחות להרגיש שאנחנו עובדות את השם! אימהות נהיתה תחביב של דתיות, כמו שגיסתי אומרת. שוכחים שזו התכלית והמהות ועבודת השם שלנו. ומרגישות רק ש'אוי, לא התפללתי היום כמו שצריך'..."

במופע החדש, דנה אומרת, היא מתמקדת בהומור בדברים הרבים שהם רק בזכות הנשים: "הסופרמרקטים המשוכללים, עם העגלות שאפשר לקשור בהם שני ילדים, למשל? ברור שזה רק בזכותנו. אם רק גברים היו עושים קניות עד היום היו רק מכולות קטנות וחנוונים". ומתוך ההומור, היא אומרת, היא מובילה למסרים העמוקים יותר על גדלותן של נשים. "ההומור פותח את הלב לשמוע. זה לא אני אומרת את זה – זה רש"י אומר!"

במשך יותר משלוש שנים, דנה גם פרסמה טור הומור פופולרי בעיתון 'משפחה', תחת השם 'דנה בסוגיה'. "הייתי כותבת קטעי הומור ושולחת לחיה הרצברג, שהיא פשוט מילדת של סופרות. בסוף היא שכנעה את העורכת לתת לי צ'אנס". אחרי 150 טורים, היא עברה לכתוב בשבועון 'פנימה', שם מתפרסמים טורי ההומור שלה תחת השם: 'קטעים איתך'. ויש גם ספרים: שני ספרים של 'דנה בסוגיה' ('כולל טורים שמעולם לא ראו אור') וארבעה ספרי ילדים.

יהיה גם ספר למבוגרים?

"ברור שיהיה. ייקח רק זמן עד שאבין מה הוא אמור להיות".

את בתשובה כבר 21 שנים. במבט לאחור, יש דברים שהיית עושה אחרת?

"לא הייתי מוותרת על שום דבר שעשיתי. גם לא על זה שניסינו להיכנס לקהילה חרדית הארד-קור שלא התאימה לנו. אני לא אומרת על שום דבר שהוא טעות – כי הוא היה נכון לאותו זמן ולמקום בו עמדתי באותו זמן. בכלל, אני משתדלת שלא להיתקע בעבר. כל מה שהשם מעביר אותי הוא מתנה וחלק ממסע שאני צריכה לעבור, כך שאני לא מצטערת על כלום. אם היה צריך – אז תיקנתי, והתקדמתי הלאה. אם את מאמינה בתשובה את לא יכולה לחיות כל הזמן בחרטה".