סגולה נדירה לרפואה וגאולה טמונה בשבת הנוכחית, פרשת יתרו

1. בשבת הקרובה מושפע מן השמים שפע של נתינת התורה

השבת הקרובה, שבת פרשת יתרו, נקראת "שבת קבלת התורה". גדולי החסידות ביארו כי בעת הקריאה בתורה מושפע בכל שנה מחדש אותו שפע שהיה בעולם בעת נתינת התורה בסיני.

2. שבת פרשת יתרו שווה לחג השבועות

החוזה מלובלין היה אומר ששבת פרשת יתרו שווה היא במעלתה וקדושתה לחג השבועות, חג קבלת התורה, ואפשר להשיג בשבת זו הרבה תורה כבחג השבועות. הרב אלימלך בידרמן מבאר כי יש להאמין שכל עניין מתן תורה נצחי הוא, ושייך בכל השנה כולה, אך עיקרו נשפע ומתחדש בכל שנה ושנה מחדש בשבת פרשת יתרו ובחג השבועות. 

הרב יצחק זילברשטיין סיפר כי חמיו, הרב אלישיב זצ"ל, ציין פעם באוזני חולה כי "כמו שבעת מתן תורה כל החולים התרפאו, כך מתחדשת השפעה זו בכל שנה ושנה. אפשר לבקש מהקב"ה רפואה שלמה על כל סוגי המחלות, גם לכאלה שבדרך הטבע נראה שאין להן רפואה". שאל החולה: "מתי ניתן לזכות לזה?", והשיב לו הרב אלישיב: "בעת שקוראים את עשרת הדיברות". 

3. נרדם בשיעור תורה? שכרך עצום

נהג מונית שהסיע את הסטייפלר זצ"ל התאונן בפניו כי טרדות הפרנסה מונעות אותו מלימוד התורה. "לאחר שאני עמל כל היום מבוקר ועד ערב, כבר איני הולך אפילו לשיעור תורה אחד, כיוון שאני בטוח שארדם שם מיד כשאתיישב במקומי". השיב לו הסטייפלר: "דע לך יהודי, שאם תלך בערב לשיעור, אזי אפילו אם תירדם, את שכרך תקבל כאילו היית שומע את השיעור כולו. כי משמים דורשים מהאדם שיעשה רק כפי יכולתו – ואת השאר ישלים הבורא".

4. כל יהודי ראוי לתורה

החתם סופר מסביר כי בני ישראל קיבלו את התורה דווקא לאחר שיצאו ממצרים, ללא זכויות ומצוות: "ומשום כן ניתנה התורה במעמד הנבחר והנפלא הזה, בתחילת צאתנו מעבודת מצרים אף שלא היינו כדאים לזה. להורות כי אין לאדם להתייאש מחלקו בתורה, אפילו אם יהיה בשפל המדרגה, מכל מקום כמוהו כמו הגדול שבגדולים".

באותו אופן ביאר ה'בית אהרן' את הנאמר: "ויתייצבו בתחתית ההר". למרות שהאדם מרגיש שהוא בתחתית הר ה' מרוב עוונותיו, יתייצב ויאמר: 'הנני'. אף מתוך מצבי, הנני מוכן ומזומן לקבל עלי עול תורה ולימודה ולהגות בפתגמי אורייתא. ואין איש מישראל שיאמר רחק ממני עסק התורה, כי לכל אחד יש תקווה לאחריתו, ותורה מונחת בקרן זווית ומצפה שיבוא ויטלנה ויתעטר בכתר תורה. יתחיל מעט מעט ולבסוף יזכה בכתר תורה.

5. כל אחד יכול להצליח בתורה

רבי ישראל סלנטר זצ"ל הסביר מדוע איננו יודעים היכן המקום המדויק בו ניתנה התורה ומהו היום המדויק. כה דבריו: "ללמדנו, שלא יאמר אדם, כאן במקומי, בבית מדרשי, או בישיבה זו ובכולל זה בו אני נמצא איני מוצא לנכון בעצמי להצליח בתורה, ואילו הייתי משנה מקומי בוודאי הייתי מצליח בלימודים, וכן לענין ה'זמן', לא יאמר שבזמן הזה ובמצב הנוכחי איני יכול לעמול בתורה, אלא ידע שבכל מקום ובכל זמן מסוגל הוא ללמוד הרבה שעות מן התורה. וזוהי היא חובתו בעולמו".

6. מסר מחזק: דמיין כאילו היום קיבלת את התורה

בחור אחד נכנס אל ה'שר שלום' זצ"ל וסיפר לו כי אינו מסוגל לעבוד את ה', כיוון שנכשל בעבירה חמורה ביותר. השיב לו ה'שר שלום' את דבריו של רש"י בפרשת יתרו על הפסוק: 'ביום הזה באו מדבר סיני- שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו'. הסביר הרב במתק שפתיו כי ההבנה שבכל יום ויום ה' נותן את התורה מחדש הינה כדי שאדם לא יתבוסס על ימיו בחרטה על חטאיו, אלא ידמה בעצמו כאילו רק ביום זה ניתנה התורה, וממילא כל מעשיו הרעים היו קודם נתינת התורה, ומעתה יקבל על עצמו את התורה מחדש.

7. ה' זקוק לכל אחד ואחד מישראל

במדרש רבה: "אמר רשב"י... אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן, דכתיב: 'כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני'". ההדגשה במילה 'כל' מלמדת כי אם היה חסר ולו אדם אחד מישראל, לא היתה השכינה שורה. עד כדי כך חשוב בפני הבורא כל יהודי ויהודי, אף מי שנראה כרחוק מאוד.

8. חביבותם של גרי הצדק

במדרש תנחומא: "אמר רבי שמעון בן לקיש, חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני, למה, שכל אותן אוכלוסין, אלולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם מלכות שמים, וזה - לא ראה אחד מכולם - ובא ומשלים עצמו להקב"ה, וקיבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה?!"

9. העוסק בתורה ניצל מגיהנום

בזוהר: "אמר רבי יצחק, למה ניתנה התורה באש... שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש אחרת, של גיהנם... רבי יוסי פתח... כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה אהוב למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדבריו, ואינו עוזב אותו בעולם הזה ואינו עוזב אותו לעולם הבא".

10. קביעת עיתים לתורה - סגולה מובטחת לפרנסה בכבוד

בשמו של הרבי מבעלז נאמר כי "המקבל על עצמו לקבוע עיתים לתורה, ויקיים את קבלתו שלא לזוז מהשעה הקבועה לו ללימוד מפני כל רווח שבעולם – מובטח לו שפרנסתו תבוא לו בכבוד הראוי ולא יחסר לו מזון".

הרב אבנר קוואס בהרצאה מיוחדת על מעמד הר סיני ועל מתן תורה: