נחש הקוברה: רעל קטלני שמציל חיים

הקוברה הוא נחש ארסי מאוד, המשתייך למשפחת הפתניים. הוא נפוץ באזורים טרופיים ומדבריים ביבשות אסיה ואפריקה.

צבע מיני הקוברות השונים נע בין שחור או חום כהה לצהוב או קרם, ולעתים אף אדמדם. אורכם הממוצע של רוב המינים נע בין 1.5 ל- 3 מטרים, אך הגדול ביותר, רב פתן מלכותי, מגיע לאורך של יותר מחמישה מטרים.

ניתן לומר שבתור טורף יעיל, חסרים לנחש הקוברה מספר איברים חיוניים. אין לו רגלים כדי לרדוף אחר הטרף, אין לו כפות ידיים כדי לצוד, ואין לו טלפיים כדי לאחוז בבעלי החיים הקטנים שמהם הוא ניזון. אבל, חסרונות אלו אינם משמעותיים, שכן הבורא העניק לו את הנשק האולטימטיבי, המשלים את כל החסרונות הללו: ארס. ארס בכמות אדירה.

בהיות הקוברה הנחש הארסי הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להמית פיל בהכשה אחת! ארסו קטלני עבור בעלי חיים גדולים כקטנים, ובכללם, כמובן, בני אדם.

מדוע הבורא חנן אותו בכמות ובעוצמה כה אדירה של ארס? ההסבר לכך מעניין מאד: מסתבר שנחש הקוברה ניזון מנחשים אחרים. מכיוון שלנחשים רבים יש מנגנונים מתוחכמים לנטרול רעלים (על מנת לא להינזק מהארס של עצמם), זקוק הקוברה לכמות גדולה וחזקה במיוחד של ארס, על מנת להכריע את טרפו. יש צורך בהרבה יותר ארס כדי להמית נחש מאשר להמית יונק.

אחת התגליות המעניינות שהתגלו לאחרונה בקשר לארס נחש הקוברה, היא העובדה שהוא עשוי מחומרים הקיימים בגופו לצורך ביצוע תפקידים שונים. למעשה, מרכיבי היסוד של הארס כבר קיימים בגופו, מבלי קשר להיותו ארסי, ויש להם תפקידים שונים בכבד, במערכת העיכול ובמערכות אחרות בגופו של הנחש. לפיכך, בשעה שהוא ניגש למלאכת ייצור הארס, אין לו צורך לאסוף מבחוץ חומרי גלם נדירים הקשים להשגה, אלא הוא מייצר את הארס מתוך החומרים הזמינים עבורו ונמצאים בהישג ידו המיידי.

הפלא הגדול הוא, שבאופן כלשהו יודעים הגנים המופקדים על ייצור החומרים הללו באיברים אחרים, לייצר אותם גם בתוך בלוטות הרוק של הקוברה. כל אחד מהחומרים הללו מופרשים לתוך הרוק במינון ובעיתוי הנכון, ולאחר שהם עוברים תהליך עיבוד וזיקוק, הם הופכים לארס המסוגל לקטול את בעלי החיים שהוא צד ביעילות מעוררת פליאה.

בתיאבון...

המאפיין ההתנהגותי הבולט של הקוברה בעת סכנה הוא הרמת אזור הגוף העליון ומתיחת עור רפוי המצוי בשני צידי הצוואר (על ידי עצמות הצוואר), במטרה ליצור מראה מאיים ומרתיע.

נחש הקוברה ניזון בעיקר ממכרסמים, זוחלים (בכללם נחשים), עופות וביצים. בעזרת הארס הוא מסוגל להמית או ללכוד את הטרף עוד לפני שהוא מספיק להמלט. לאחר שהוא מכיש אותו, הוא מניח לו להמלט, שכן הפעילות הגופנית של בעל החיים שהוכש מזרזות את התפשטות הארס בגופו. הוא נעזר בחוש הריח המפותח שלו, על מנת להתחקות אחר הטרף הנמלט, ולמצוא אותו לאחר שהוא נופל מת.

אויביו הטבעיים של נחש הקוברה הם הנמייתים והעופות הדורסים. כאשר אחד מהם תוקף אותו, הוא יורק את הארס שלו למרחק של מספר מטרים, בדיוק מרבי לאיזור העיניים של התוקף, על מנת שיוכל להימלט בבטחה.

מזרק רעיל וקטלני

לכל הנחשים הארסיים יש שן מיוחדת המשמשת אותם לצורך הזרקת הארס לגופו של הטרף, וכן גם לקוברה. המנגנון הקיים בסוגי המזרקים הללו מהמם.

בקרב האלפידים, משפחה הכוללת את נחש הקוברה, הארס נוטף על גבי השינים הקדמיות של הנחש. מערכת ההזרקה המשוכללת ביותר נמצאת בקרב נחשי הצפע. כאשר פיו של הנחש סגור, הניבים שלו שוכבים כשהם מקופלים כנגד גג הפה, אך צונחים כלפי מטה ונפתחים בשעה שהוא מעוניין לצוד. כאשר הניבים ננעצים אל תוך הטרף, הארס מוזרם מתוך בלוטות הרוק, דרך השינים החלולות, אל תוך גופו של הטרף.

מבנה השינים הוא אחד הגורמים המשמעותיים הקובעים עד כמה נחשב הנחש מסוכן לבני אדם. אף הרכבו ומידת רעילותו של הארס אינם תמיד הגורם הקובע. למעשה, אורח חייו של הנחש ומזגו, עשויים להיות חשובים לא פחות מכמות הארס בקביעת רמת הסכנה של הנחש.

נחשי ים, לדוגמא, נחשבים לנחשים הרעילים ביותר הקיימים בטבע, אך הם מייצרים את הארס שלהם בכמות מזערית. למרות שאנשים רבים הוכשו על ידי נחשי ים, מעטים מתו מכך. בנוסף, נחשים אלו אינם מתנהגים בצורה תוקפנית, אלא אם כן מאיימים עליהם באופן ישיר, לכן הם אינם נחשבים לנחשים מסוכנים באופן מיוחד. לעומת זאת, לנחש האדר האפריקני, יש ארס בעל רעילות ממוצעת, אך הוא מייצר אותו בכמויות גדולות מאד, ויש לו ניבים גדולים וארוכים מאד. בסופו של דבר נחש זה מסוכן הרבה יותר מנחשי הים.

תרופה?!...

קשה להאמין שחומרים שמותאמים בצורה כה מושלמת למוות יכולים גם להביא חיים, אך זו המציאות.

החומר הרפואי הראשון שהופק מארס נחשים בא מנחש הצפע הברזילאי, בותרופס גררקה, כבר בשנת 1949. הארס מרחיב את כלי הדם והוא מיועד לגרום לטרף לאבד לחץ דם, על מנת שיגיב ביתר איטיות, או אף יתמוטט ויאבד את הכרתו. כיום משמש החומר כבסיס למשפחה שלמה של תרופות פופולאריות להורדת לחץ דם.

סוג נוסף של תרופה שימושית למחלה הקשורה לכלי הדם, מגיעה מהצפע המלזאי. בצורתו המזוקקת גורם הארס לטרפו למות כתוצאה משטף דם פנימי מאסיבי, הנגרם מניטרול מערכת קרישת הדם. בתעשיית התרופות המודרנית משתמשים בו לטיפול בחולים הסובלים מקרישי דם מסוכנים.

קיימים סוגי ארס הפועלים רק על סוגים מסוימים של תאים, תכונה מבוקשת מאד בתחום פיתוח התרופות המיועדת למאבק במחלת הסרטן. תרופות כימותרפיות רגילות אינן מבחינות בין תאים סרטניים לבין תאי הגוף הרגילים, והן פוגעות בכולם במידה שווה. מחקר הנעשה בימים אלו, מבקש לבדוק אם ניתן להעזר בארס נחשים, על מנת לפגוע רק באותם כלי דם המוליכים חומרי תזונה לגידולים הסרטניים, ובדרך זו להרעיב אותם למוות.

מפתיע, אך נחשים הורגים מידי שנה מאות ואלפי בני אדם, ולמרבה הפרדוקס, הארס הקטלני שלהם מסוגל להציל את חייהם של רבבות אחרים.