למה יש דברים מכוערים בעולם?

רציתי לשאול מה הסיבה שאלוקים יצר יופי וכיעור בעולם. הרי הוא לא יוצר דברים לחינם, מדוע, אם כן, צריך את הניגודים האלו?

בתודה, יונתן

* * *

שלום יונתן,

שאלת שאלה יפה (תרתי משמע), ותשובות רבות לה, מכיוון שיש משמעות גם ליופי וגם לכיעור.

היופי הוא כמובן בעיני המתבונן: אילו היינו רגילים לחיות בעולם בו לא היו לאנשים אף ואוזניים בולטים, היינו חושבים שאף ואוזן הם איברים מכוערים ומוזרים בפני האדם. אין ליופי חוקים ברורים, כי אפילו נחש נראה דוחה לעיני רוב האנשים, על אף העובדה שהוא חלק ונקי מאוד למראה. השאלה המסתתרת מאחורי שאלתך, היא לא מדוע נברא יופי וכיעור בעולם, אלא מדוע יצר הבורא בבני האדם חוש אסתטי, המתבטא ביכולת לחוש שדברים אובייקטיביים בעולם הם, למעשה, יפים או מכוערים.

מספר תשובות לשאלה זו, אך התשובה העיקרית, היא פשוט – לטובתנו. אנו נהנים מיופי, והעולם יכול להיות מאוד יפה כשמתבוננים בו: אנשים יפים, מזון יפה, שמיים יפים, ים יפה, עיניים יפות, ואם תעצור ותביט סביבך, תבחין שקיים הרבה יותר יופי ואסתטיקה מאשר כיעור. הבט אפילו בידך, בפרקי האצבעות והשרירים הפועלים בתיאום, הרי זו מכונה מופלאה ויפה מאוד.

הקב"ה רצה שיהיה לנו עולם יפה, משום שמתוך התבוננות בבריאה נהיה מסוגלים להנות ממעשיו הנפלאים, ולהודות לו על כך. זוהי תכליתו הראשונה של היופי: להנות ולהתפעל מהבריאה האלוקית, ומתוך כך להכיר ברצונו להיטיב לנו ולהודות לו על כך.

ליופי גם מטרה מוסרית בעבודת המידות: על איש או אשה שנבראו יפים, ישנה עבודה להתגבר על מידת הגאווה והשחצנות. בנוסף, אשה שנבראה יפה יכולה (וצריכה) להשתמש ביופי שלה בתוך קשר הנישואין, אך מחוצה לו הוא נועד לבחון את רמת דבקותה בה´ ובמצוותיו, הדורשים ממנה צניעות ומכובדות.

 ולמה נברא הכיעור?

התשובה התורנית, כפי שניתן ללמוד אותה מספר בראשית, היא בשל מעשי האדם והתדרדרותו הרוחנית. מאז חטא האדם הראשון ירד העולם מדרגתו הראשונית ונכנס בו כיעור ומוות שלא היו בו מקודם. ניתן לומר שהכיעור נובע באופן ישיר ממעשינו הרעים. כאשר בני האדם מתנהגים באכזריות ורוע לב, הדבר חוזר אליהם בצורה של אסונות טבע, אכזריות אצל בעלי חיים, מחלות וכיוצא באלו. הקב"ה ברא את העולם כמו מראה המשקפת את מעשי האדם. כשתגיע הגאולה בע"ה בקרוב, יעלם הכיעור והמומים בבני האדם, כנגד מיגור יצרנו הרע ומעשינו הרעים.

בנוסף, על פי הקבלה, אדם אשר נולד מכוער או בעל מום, הוא לעתים רבות אדם שבגלגול קודם היה יפה-תואר והתגאה ביופיו החיצוני. יש להזהר מאוד שלא ללעוג לו או להאשימו חס ושלום, שכן מאותה סיבה בדיוק הגלגל עלול לחזור אל המעליב, וכן לימדונו חז"ל בפרקי אבות (פרק ב´, ה´): "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

עם זאת, כיעור בבני אדם יכול להיברא גם לתועלת האדם ולא רק כעונש. עובדה מעניינת היא שאנשים מכוערים (או שחשו מכוערים בילדותם), הופכים עם השנים לאנשים מצליחים בבגרותם, כפי הנראה משום שאינם יכולים לסמוך על יופיים על מנת להצליח בחיים.

בכל אופן, יש לזכור שגופנו הוא רק קליפה בעולם הזה. הגוף עתיד להזדקן ולהאבד, בעוד הנשמה היא האני האמיתי שלנו - והיופי שלה משתקף רק במעשינו. מי שהיה אדם טוב, נשמתו תהיה יפה וזוהרת אפילו אם פניו היו מכוערים בעולם הזה. מסיבה זו אנו אומרים שהעולם הזה הוא "עולם השקר", משום שהיופי החיצוני שבו הוא רק קליפה ואשליה, והיופי הפנימי שבו מגיע מהנשמה וממעשיו הטובים של האדם.

בברכה, דניאל בלס

לשאלות ניתן לפנות למייל: HaEmet@haemet.net

לתשובות נוספות קראו את החוברת "ת" - אתר המציג דו שיח מרתק בין אתאיסט לבין אלוקים על תכלית הבריאה ומשמעות החיים: