תחקיר: זלזול מתמשך בקברי השבטים

שעת חצות ליל. שלהי חודש שבט תשע"ג. שלושה יהודים לוהטים אש-קודש יורדים מרכב בצדי כביש 889 ('כביש הצפון הישן') שבין תל קדש לרמות נפתלי. היעד שלהם הוא שדה מרעה סמוך. "צעדנו בלאט ובחסות החשכה", משחזר ראש החבורה - ר' רזיאל אוחנה, יו"ר ארגון 'הצדיקים חיים', בשיחה עם "יום ליום" ערב יום הילולת אשר בן יעקב החל בכ' בשבט, "לעבר ערימת חרסים שנערמה בצדי השדה. כאן למעשה, הבנו, נמצאים קברי אשר ונפתלי בני יעקב, שיד זדונית ביקשה להעלימם, חלילה, מעל פני האדמה. לאחר סילוק החרסים איתרנו את ארונות הקבורה העתיקים וצבענו אותם בצבע תכלת לאות זיכרון לעולים. לאחר מכן אמרנו בשקט כמה פרקי תהילים וסרנו לדרכנו". וכך, בלילה תמים אחד, הוסר הלוט מעל תעלומת היעלמותם של קברי אבותינו במשך שנים לא מעטות.

אבל מאז לא שקט במקום. "המקום סובל מזלזול מתמשך", טוען אוחנה. "אני מגיע למקום לעתים קרובות ונזקק לטפס על גדרות, גדרות המרעה – חלק מהם גם עם תיל, בשביל להשתטח על הציון הקדוש. זה ממש לא ייאמן. מדובר במיקום סבוך שמצריך פתרון. לא זו בלבד, גם הקברים אינם נמצאים במצב הולם. הם כמעט נבלעים באדמה. עזובים הם ומושפלים בפינה צדדית".

ולמה זה ככה? ידו של מי במעל?

"באמת תעלומה. מה שבטוח הוא, שהשטח הושכר לרעייה על ידי מנהל מקרקעי ישראל לרועה צאן, בן הקיבוץ מלכיה - שהמקום נמצא בתחום שיפוטו. הקבר לצנינים בעיניו והוא לא מחבב, בלשון המעטה, את העלייה של יהודים טובים לתחום המרעה שלו. ואין כאן המקום לפרט.

"אבל זה לא לב העניין", מחדד אוחנה. "יש פה התעוררות ציבורית להציל את המקום – הן מבחינת הקמת מצבה נאותה, הן מבחינת שיפור דרכי גישה כיאה לציון הצדיק. צריך לכך הוראה מגבוה כדי לשפר עד לשנות כליל את ההתייחסות לשטח כולו".

"לפי הסטטיסטיקה", הוא מציין, "כ-15,000 מתפללים עולים מדי שנה להשתטח על הציונים הקדושים בגליל. כיום, ודאי התמונה השתנתה לחיוב. אולם המציאות העגומה שלפנינו אינה מאפשרת ליהודים להעתיר בתפילה על קברי בני יעקב".

גורמים ארכיאולוגים טוענים כי לפי סגנון הקבורה – ארונות קבורה עתיקים מאבן - מדובר בכלל בקברים רומיים.

"מדובר בטענות סרק וגיבובי הבל. אני יכול למנות לך אינספור קברים בגליל שעשויים בסגנון זה. כך למשל קבריהם של רבי אלעזר בן ערך, רב כהנא ועוד".

אוחנה מפנה אותנו למכתב בנושא הכאוב ששיגר הרב אברהם אירגאס בשעתו, בשנת תשע"ב, ל'רשות הטבע והגנים', שהמקום נמצא אף תחת חסותה.

יוסי ורצברגר, יועץ המנכ"ל, משיב בתשובתו: "רשות הטבע והגנים מכבדת את קבריהם של הצדיקים והמקומות הקדושים המצויים באתרים השונים באזור הצפון.

"חלק מהקברים המצוינים בבקשתך מצויים בתוך שמורות וגנים שהגישה אליהם איננה מוסדרת או אינה בטוחה לציבור הרחב.

"בשנה האחרונה נערכה עבודת תאום מעמיקה של רשות הטבע והגנים במחוז הצפון למול 'אגודת אוהלי צדיקים' בראשותו של הרב ישראל הרצברג שליט"א, אגודה זו פועלת במטרה לאתר, לשקם ולשמר בתי קברות וקברי צדיקים.

"בתיאום עם העמותה הגדרנו את המקומות והתנאים בהם האגודה תכשיר קברי צדיקים באתרי רשות הטבע והגנים לביקורי קהל, לכן מציעה כי תעבירו פנייתכם זו לכבוד הרב העומד בראש העמותה.

"בנוסף, השטח הוחכר למרעה על ידי מנהל מקרקעי ישראל בהסכם רעייה ולכן פנייה בנושא זה יש להפנות אף למנהל".

פולמוס קברי השבטים

קצת היסטוריה חשובה ומרתקת, ברשותכם: בארץ ישראל, בגליל העליון, יש מקום הנקרא 'קדש נפתלי'. במקום הייתה בעבר עיר גדולה מאוד, והיו בה בתי מדרשות לרוב, וקהילה יהודית גדולה ומשגשגת. בהמשך נפרט יותר על חלקם של בני ישראל בעיר, ועל תולדות ההתיישבות במקום.

כיום מלבד מיקומה המדויק של העיר, לא נותר זכר ממה שהיה שם, כל הפאר וההדר שהיו בעבר במקום נעלמו, והמקום נהפך לתל חרבות שומם, לפחות במאה השנים האחרונות. על מיקומה ניצבים כיום הרים מכוסים בדשא, והמקום כולו מושכר לקיבוץ מלכיה הסמוך, ורועה בקר שלהם מביא לשם בקר למרעה.

נקודה אחת שהייתה במקום לא נעלמה. ממשיכי המסורת דבקים בה ללא רפיון. הדבר הוא נכס מהחשובים ביותר לכל אחד מעמנו באשר הוא, הידיעה נמסרה מאב לבן והועברה מפה לאוזן, ותועדה בספרים, כאשר בשלב מסוים אף נשארו יהודים לגור שם רק בשביל זה.

"קברי השבטים", אשר ונפתלי בני יעקב אבינו נקברו שם, במקום ההוא, הידוע כיום לממשיכי המסורת, אשר בכל הזמנים המשיכו להגיע, והמקום לא נעזב במשך הדורות, ואף שהוא נראה כך, השתמר המקום בזכות סימן מובהק ששרד במקום. יצוין כי הארכיאולוגים עצמם לא נגעו ברוב שרידי המקום.

דרוש: שיפוץ קברי בני יעקב

לכל הדעות, הגיע אפוא הזמן לשפץ את המקום, להניח גל עד ומצבה לזיכרונם של אבותינו הקדושים, אשר כולנו צאצאיהם, לבנות במקום ציון יפה, בנין אבן, ולהושיב ישיבה וכולל על קברם, אשר הוא מקום המסוגל ביותר לעורר רחמי שמים ולקירוב הגאולה. אולם כדי לחזק את הרצון לזה, מוכרחים אנו לדעת עד כמה שניתן להוציא כל ספק מהלב, שאכן זהו המקום הנראה לעין השכל שהוא אכן מקום קבורתם של שני השבטים, ולא מדובר בטעות או חלילה בהמצאה ודמיון בעלמא. ולכן נצעד ביחד לאורך התיעוד עד שיהיה באפשרותנו להגיע למסקנה הנכונה, האמתית והמדויקת ביותר.

אם נפתח את התנ"ך נגלה את קדש מוזכרת יותר מפעם אחת, ממש לפי סדר הימים. כשנכנסו ישראל לארץ כבשו את קדש שהייתה משלושים ואחת הערים שכבש יהושע. לאחר מכן הקדישוהו לאחת משש ערי המקלט, יחד עם שכם וחברון. בחלוקת הארץ נמסרה לנפתלי. גם בגלות השבטים הוזכרה העיר קדש. מאורע זה, אשר התרחש כ-700 שנה לאחר כניסת עם ישראל לארץ, היווה ככל הנראה גם גורם משפיע על מצבם הפיזי של קברי השבטים.

כעת נעבור לידוע לנו על מקום קבורתם של השבטים. בתחילה נציין כי גבול אשר הוא בצדו המערבי של נפתלי, בחלק הנמצא כיום בשליטת לבנון. נחפש נא בארון הספרים את התלמוד הירושלמי, הוא ספר הנמצא כמעט בכל בית מדרש, נפתח את מסכת סוטה פרק א', הלכה י', וכך מופיע שם: "שכל שבט העלה [לא"י] עצמות ראש שבטו עמו". התלמוד הירושלמי חובר כידוע לפני כ-1700 שנה. דבר זה מובא גם במדרש רבה. ובתלמוד בבלי סוטה ז' עמוד ב', מובא על עצמות יהודה שהיו במדבר, ועל זה כתב רש"י שם בזה הלשון: "עצמות כל השבטים העלו ממצרים".

וכעת ניקח לידינו את התלמוד בבלי, הנמצא כמעט בכל בית יהודי, כדי לעיין בפירוש רש"י על מסכת בבא קמא דף צ"ב עמוד א' דיבור המתחיל 'כל השבטים, כותב שם רש"י דברים ברורים ומפורשים מאד, "כל השבטים נקברו בארץ ישראל". כידוע חי רש"י לפני כ-900 שנה, בסוף האלף החמישי לבריאת העולם. עתה יודעים אנו בוודאות שהשבטים נקברו כולם בארץ ישראל, לכן כעת יש בידנו התחלה טובה, לדעת היכן קבורים השבטים.

עדות 'ספר הישר'

הדעה נותנת שכל שבט נקבר בנחלת אנשי שבטו, כשם שיוסף נקבר בשכם. אבל גם במסורת שהועברה מאב לבן, סומנו מקום קברי השבטים בנחלתם. ובספר הישר אשר מיוחס ליוסף בן גוריון אשר חי בזמן החורבן, לפני כ-1,900 שנה, וחיבר ספרים רבים, ביניהם הספר המפורסם "יוסיפון". ספר הישר הובא לדפוס לראשונה לפני כארבע מאות שנה, (ומוזכר ברמב"ן ועוד ראשונים), ציטוט מדבריו מביא בעל סדר הדורות הרב יחיאל הלפרין לפני 300 שנה בספר: "ויקברו את אבותיהם בנחלת בניהם, ונפתלי ואשר בקדש נפתלי". זהו המקור המתועד הראשון, וככל הנראה הקדום ביותר המצוי בידינו למקום קבורת השבטים.

ללא כל ידיעה מספר הישר שהיה בכתב יד עד לפני 400 שנה, מספרים המבקרים בקדש נפתלי, על קברי הצדיקים במקום. בוודאי אילו השתמרו הספרים מאותה תקופה היינו מוצאים אזכורים רבים, אבל מכיוון שלא כך הוא, רוב האזכורים הם ב-300 השנים האחרונות. עם זאת, יש כמה עדויות מלפני 700- ו-800 שנה על קברי צדיקים "בלי שם" במקום, ועל מקום קברו של נפתלי במקום, מצאנו עדות משנת 1467 לפני כ-550 שנה, ב'אגרת הנוסע'.

כך גם העיד בספר ההיסטורי 'חיבת ירושלים': "נפתלי... מנוחתו בקדש נפתלי". אליהם מצטרף ספר המסעות 'מסעות משה': "נפתלי... מקום קבורתו בקדש, בגליל העליון". באשר למיקום קברו של אחיו אשר בידינו שוב עדויות ברורות וחד-משמעיות: "ואת אשר קברו בקדש נפתלי". (ספר הישר, שם). "אשר... מקום קבורתו בקדש נפתלי". (ספר מסעות משה, שם).

כל זאת מלבד העדויות על כך שמעולם לא נפסקה העלייה למקום. הוא היה ידוע אצל עולי רגלים גם בדורות האחרונים כאשר לא פסקה, כאמור, התפילה במקום. הצדיק הנודע רבי שמואל שפירא זצ"ל, כך לפי עדותו של הרב יצחק טשינגל שליט"א, היה נוהג לפקוד את המקום בשעתו.

לכן כל שבידנו להתחקות הוא רק אחר המאות האחרונות שבהן ברור שהייתה עליה למקום, וודאי שכך מקובל אצל יודעי הדבר. איש אינו חושב כי הדבר החל אך לאחרונה. ועל השאלה מתי התחילה העלייה למקום, התשובה ההגיונית ביותר היא – כאשר נקברו שם.

לקראת סיום התיעוד ההיסטורי ראוי להעלות נקודה נוספת - והיא סמיכות קברי האחים זה לזה, נקודה שדשו בה רבות. אכן, למען האמת, מצאנו עוד ארבעה שבטים שנקברו זה לצד זה. הלא הם שמעון ולוי, ויששכר וזבולון. בספר 'עדן ציון' עמד על שאלה זו ותשובתו תעניק לנו כיוון נוסף, והיא שרצו להסמיך איש אצל אחיו, היות ששם עובר הגבול בין נחלת נפתלי לאשר. נציין כי העדן ציון מביא קבר זה ללא כל פקפוק ומציין את הסימנים שעודם שם עד היום, כמו כן אנשים מזמנו העבירו את המיקום המדויק לזקנים החיים בימינו עד היום, והם שהראו לנו את המקום.

האם הקבר נמצא בלבנון?

בספר 'הצדיק הפלאי', על הצדיק ר' יוסף וולטוך, מופיע תיאור נסיעה לקבר אשר בן יעקב בכפר בלבנון. לאחר בירור שנעשה עם עורך הספר עלה, שהמעשה נודע מעדות שנמסרה לפני כארבעים שנה, ויתכן מאוד שהלה התבלבל בפרטים, והמעשה היה שאחר שהשתטחו בקבר אשר בן יעקב נסעו ללבנון.

כמו כן בספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל' מביא עדות מפוקפקת ביותר על ציון בנבי רומיא, שהכותב היחידי אינו יודע אם הוא קבר בנימין, אשר, או אינו יהודי. ברור אפוא שעדות יחידה זו אין בה ממש ואינה שווה התייחסות, ומה גם שעל קברו של נפתלי אין שום מיקום אחר שבו הוא מצוין. לכן מזה שאין מקום אחר וכולם ציינו למקום אחד, אתה לומד על האמת.

סיכומו של דבר: ספרי המסעות וההיסטוריה שבידינו מאששים את המידע הרווח בידינו ולפיו הקברים שבין תל קדש לרמות נפתלי הם אכן קברי אבותינו בני יעקב.

מתקן הדלקת הנרות נעקר

בינתיים, כמפורט לעיל ולבושתנו, קברי בני יעקב אינם זוכים לכבוד הראוי להם, והמקום רחוק מלהיראות מקום קדוש. "הבעיה מוכרת לנו", אומר הרב ישראל דרעי - האחראי הנמרץ של מחוז הצפון ב'מרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים', בכנות. "אנשינו פועלים לעתים קרובות כדי לסכל עשבייה שמרימה ראש באזור הציון. אוכל לספר לך, שבעבר גם העמדנו מתקן להדלקת נרות וכן הצבנו שילוט מסודר סמוך לכביש שליד צומת ישע, אך גורמים עלומים הסירו אותם".

ומיהם, להערכתך?                                          

"אי אפשר לדעת. אלה יכולים להיות אנשים מקיבוץ מלכיה שהציון נמצא בתחום שיפוטו, שהדבר לצנינים בעיניהם, ייתכן שאלה גורמים רשמיים שלא מוצאת חן בעיניהם הקביעה שלנו".

"יש לנו בעיה", מסביר הרב דרעי. "אנחנו גורסים שארונות הקבורה המוצבים בקו הם כמובן קברי צדיקים. אולם ברשות העתיקות סבורים כי מדובר בכלל בסתם אתר עתיקות".

וזה לא פשוט, פשוט להידבר עמם ישירות ולהסדיר אחת ולתמיד את הסאגה המתמשכת?

"זה מאבק לא פשוט כמו שזה נראה לך. אנחנו שוקדים רבות על הנושא הזה. אתה ודאי מבין שאי אפשר לפתור את הבעיה ברגע. זו סוגיה מורכבת למדי. מכל-מקום מי שרוצה, יוכל להגיע קרוב ממש לציון, גם אם להשתטח על הציון עצמו לא תמיד מתאפשר. דרכי הגישה, בסך-הכול, נאותות בינתיים לגמרי".

עלייה המונית

בשנים האחרונות, ולא מעט בזכות פעילותו המרשימה והמבורכת של ארגון 'הצדיקים חיים', הופך הציון שבין תל קדש לרמות נפתלי למוקד עלייה לרגל המונית – ובייחוד ביום ההילולא החל בכ' בשבט, כמובא בילקוט שמעוני בפרשת שמות. מודעות בכל רחבי הארץ מזמינות יהודים להשתתף בהילולא המיוחדת.

אוחנה מספר, כי בעבר השתתפו ביום ההילולה לאורך היום כולו כ-200 עד 300 איש, אולם הפעם מדובר בהתארגנות גדולה שבה צפויים להגיע לאירוע מרוכז, שיחל היום (חמישי) בשעה 20:00 בערב, למעלה מאלף איש, וזאת על פי נתוני ההרשמה המוקדמת וההתעניינות של משתתפים הצפויים להגיע בכלי רכב פרטיים. לדבריו, רק מעיר מגוריו, צפת, צפויים להגיע 300 איש, ואליהם מתווספים רבים אחרים באוטובוסים מאורגנים שיצאו מירושלים, מבית שמש ומבני ברק. הוא מזמין את הציבור הרחב להשתתף בהילולא ובכך גם לחזק את המקום מול אלו שאינם מבקשי טובתו.

"עם ישראל צמא לישועות", הוא אומר לנו לקראת סיום. "אנחנו משתטחים בדחילו על קברו הקדוש של אשר בן יעקב, ובשעת רצון זו מבקשים ממנו בתחינה כי יעתיר רחמים בפני הבורא שירחם עם-עמוסים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות שאנו חווים בימים מדממים אלו. כשל כוח הסבל".

"אני מקווה", הוא אומר לסיום, בקול נרגש, "שהתהודה הציבורית שאנחנו רואים בשנים האחרונות למיקום הציון הקדוש תביא את הגורמים הרלוונטיים האחראים לשדה המרעה להבין שיש לכבד את רצון המון עמך בית ישראל המבקש לשפוך צקון-לחשו בכבוד ובלי גדרות מפריעות. הגיע הזמן שקברו של נפתלי לא יזקיק צעידה בלתי-נעימה בדרכים נפתלות. ציון קדוש קודם לשדה מרעה".

המייל של אברהם ישראל פרידמן: abyisrael@gmail.com