חוגגים את הנס שעתיד לבוא: 10 עובדות מפתיעות על ראש חודש

1. ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים ארוכים יותר, שיש בהם שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא.

2. בתורה מפורטים קורבנות מיוחדים שיש להקריב ביום ראש חודש בבית המקדש.

3. על פי מסכת ראש השנה, בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח, היה ראש חודש נקבע על ידי הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד. אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאה "מקודש, מקודש". לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות בראשי ההרים. בשלב מסוים הדליקו השומרונים משואות משלהם ששיבשו את העברת הידיעה, ואז קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים.

4. בימינו, ראש חודש נקבע מראש, על פי הלוח שקבע הלל השני. בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבית הכנסת על ראש החודש. יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש, והוא נקרא יום כיפור קטן, מלבד ראש חודש טבת החל בימי החנוכה, וראש חודש תשרי (ראש השנה) שצמים חצי יום בלבד.

5. מהתנ"ך נראה שראש חודש היה נחשב יום שבתון ממלאכה. בפסוקים שבהם מופיע הצירוף של יום השבת ויום החודש כמועדים מיוחדים, למשל: "שער החצר הפנימית... יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום השבת יפתח, וביום החודש יפתח". (יחזקאל, מו). וכן: "ויאמר לו יהונתן מחר חדש... ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה", שהחודש עצמו אינו יום מעשה, ומכאן מקור למנהג שהנשים לא עושות מלאכה בראש חודש.

6. ישנם מקורות המעידים כי ראש החודש הוא יום רגיל, אך מאידך ישנם מקורות רבים המעידים כי ראש חודש הנו מועד מיוחד. למחלוקת זו השלכות רבות בנוגע לדיני ראש החודש, העיקרית שבהן היא איסור מלאכה. את שורש השאלה ניתן לתלות בכתוב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם". מצד אחד נראה בפסוק זה שיש לציין את ראשי החודשים בתקיעת חצוצרות כמו במועדים, אך מאידך ניתן לדייק כי ראשי החודשים אינם בכלל המועדים, שהרי נדרש הכתוב לציין במפורש את ראשי החודשים אחרי שכבר נקב בשם הכללי 'מועדיכם'.

7. בתקופת המשנה והתלמוד ראש החודש היה חג, שהרי קריאת התורה (4 קרואים, כמו בחולו של המועד) הנה אחד מהסממנים העתיקים של ראש חודש, מה גם שהיו מקריבים בבית המקדש מוסף המיוחד ליום זה. ברייתא תלמודית מנמקת את ההבדל בין הימים שבהם קוראים שלושה עולים לתורה לבין ימים שבהם מעלים ארבעה עולים כגון ראש חודש וחול המועד, בכך שבאחרונים ממילא העם בטל ממלאכה ולכן אפשר להאריך בזמן הקריאה יותר מהרגיל. מברייתא זו ניתן ללמוד שבראש חודש לא עשו מלאכה, אך אין זה אומר שראש חודש הוא חמור ממועדים אחרים אלא שהוא כמו חול המועד שאינו בין הימים הקרואים "יום טוב". כיום לא נהוג עניין ביטול מלאכה בראש חודש, אך ניתן ללמוד מכך את חשיבותו של היום.

8. ראש חודש נחשב ביהדות כחגן של הנשים, ולכן נכתב בהלכה שמנהג טוב של הנשים להימנע ממלאכה. הימנעות מסויגת ממלאכה בראש חודש נמצאת בתלמוד הירושלמי, שם מובא כי ישנו מנהג של הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש. בפרקי דרבי אליעזר נאמר שמנהג זה של נשים הוא שכרן על שלא פרקו את נזמי הזהב שלהן למעשי העגל ועל כן הן עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים.

9. בראש חודש נוהגים להוסיף בתפילה את ההלל. הלל נאמר על שום נס שאירע לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, אולם בראש חודש לא היה נס. על פי המהר"ל, בראש חודש חוגגים את הנס שעתיד לבוא. החגים נחגגים על נס העבר, ולעומתם נחגג ראש חודש על הנסים העתידיים. אותו נס עתידי לפי המהר"ל, הוא הולדת הלבנה. בראש חודש הלבנה בהיוולדה והיא עתידה לגדול במהלך החודש. הלבנה משולה לאור הרוחני בעולם. במהלך החודש נחשף האור הרוחני ומתגדל שמו של ה' בעולם וזהו הנס העתידי.

10. ראש חודש אופיין כיום כפרה מהעובדה שיש להביא בו קרבן חטאת, וכן מהמדרש המובא במסכת שבועות (ט ע"ב), שבו מבקש הקב"ה לכאורה, שיביאו עליו כפרה שמיעט את הירח.

הרצאה שאסור לפספס: הרב יצחק פנגר על ראש חודש: