ברכת הריח: עשבי או עצי בשמים?

א. עַל הָדָס, וֶרֶד, יַסְמִין, שִׁיבָּה, קִנָּמוֹן, לוּאִיזָה אוֹ עָלִים שֶׁל עֵץ הָדָר - מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים". עַל נַרְקִיס, רוֹדָה, נַעְנַע אוֹ מֶנְטָה - מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים". רֵיחָן תֵּימָנִי - יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי סוּגִים, לָכֵן, כְּדַאי לְבָרֵךְ עַל דָּבָר אַחֵר, וְאִם יֵשׁ לוֹ רַק "רֵיחָן" - יְבָרֵךְ "מִינֵי בְּשָׂמִים".

ב. עַל "הַצִּפֹּרֶן" (שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי קְרוֹנְפּוֹל) - הָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים", אוּלָם מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים לְבָרֵךְ עָלָיו: "בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים".

ג. דָּבָר שֶׁבִּרְכַּת הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ "בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים" כְּגוֹן נַעְנַע וְכַדּוֹמֶה, וּבֵרַךְ עָלָיו בְּטָעוּת "בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים" - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, דָּבָר שֶׁבִּרְכָּתוֹ "בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים" כְּמוֹ שִׁיבָּא, לוּאִיזָה וְכַדּוֹמֶה וּבֵרַךְ עָלָיו "בּוֹרֵא עִשְּׂבֵּי בְּשָׂמִים" - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה, וְצָרִיךְ לַחְזֹר וּלְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ. אוּלָם, אִם בֵּרַךְ עַל כָּל סוּגֵי הַבְּשָׂמִים "בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים" - יָצָא יְדֵי חוֹבָה. וְלָכֵן, כָּל בְּשָׂמִים שֶׁמְּסֻפָּק מָה הִיא בִרְכָּתָם - יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים".

ד. מֵאַחַר וְרוֹב הָאֲנָשִׁים לֹא בְּקִיאִים מָה מְבָרְכִים עַל כָּל סוּג בְּשָׂמִים, נָהֲגוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים לְבָרֵךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת תָּמִיד אֶת בִּרְכַּת "בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים" מִבְּלִי לְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּשָׂמִים הַשּׁוֹנִים. אוּלָם, הַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לְהַקְפִּיד וּלְבָרֵךְ תָּמִיד אֶת הַבְּרָכָה הַמְּדֻיֶּקֶת וְרַק אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ - יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים".

ה. לִפְעָמִים קוֹרֶה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וּמַגִּיעַ אֵלָיו גַּל שֶׁל רֵיחַ טוֹב שֶׁל נַרְקִיסִים וְכַדּוֹמֶה. אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת מִזֶּה - לֹא צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אוּלָם, אִם הוּא מִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ וְלֵהָנוֹת מִזֶּה, עָלָיו לִבְדּוֹק שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא לְיַד פַּח אַשְׁפָּה אוֹ לִכְלוּךְ אַחֵר וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת "בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְּשָׂמִים". וּכְשֶׁאֶפְשָׁר - עָדִיף שֶׁיִּתְקָרֵב וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבְּשָׂמִים בְּיַד יְמִינוֹ.

ו. הַנִּכְנָס לַחֲנוּת בְּשָׂמִים גַּם אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ, מֵאַחַר וְזוֹ הַמַּטָּרָה שֶׁל אוֹתָם בְּשָׂמִים שֶׁיָּרִיחוּ הָאֲנָשִׁים וְיִקְנוּ - חַיָּב לְבָרֵךְ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', לא'):

"הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא"

עַם יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת! הָעוֹלָם הַזֶּה - שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בּוֹ כָּרֶגַע, זֶה שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ בָעֵינַיִם וּמַרְגִּישִׁים אוֹתוֹ בַיָּדַיִם. וְעוֹלָם הַבָּא - שֶׁהוּא בְעֶצֶם עוֹלָם רוּחָנִי שֶׁאֵלָיו אָנוּ מַגִּיעִים לְאַחַר שֶׁמְּסַיְּמִים אֶת מִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁנִּקְצְבוּ לָנוּ כָאן. וְיֵשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם וִיסוֹדִי בֵין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם שֶׁל עָמָל וִיגִיעָה, וְעוֹלָם הַבָּא הוּא עוֹלָם שֶׁל קַבָּלַת הַשָּׂכָר. וּבִלְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, וּמָחָר (עוֹלָם הַבָּא) לְקַבֵּל שְׂכָרָם". וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים: "שְׂכַר מִצְוָה בָעוֹלָם הַזֶּה - אֵין!" אָדָם שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַהֶבְדֵּל הַזֶּה, הוּא מָלֵא בִשְׁאֵלוֹת וּתְהִיּוֹת עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בָעוֹלָם. מִצַּד אֶחָד הוּא רוֹאֶה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים שֶׁסוֹבְלִים וּמִצַּד שֵׁנִי רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְנֶהֱנִים מִכָּל טוּב הָעוֹלָם. אוּלָם, לְפִי מָה שֶׁהִסְבַּרְנוּ הַכֹּל מוּבָן. כִּי שְׂכָרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא אָמוּר לְהַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא בְעוֹלָם הַגְּמוּל שֶׁהוּא עוֹלָם הַנֵּצַח. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵק עִם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים כְּדֵי לְנַקּוֹתָם לְגַמְרֵי מֵחֶטְאֵיהֶם שֶׁעָשׂוּ אֲפִילוּ בְשׁוֹגֵג, עַל מְנָת שֶׁיַּגִּיעוּ לְמַעְלָּה נְקִיִּים לְגַמְרֵי. וּלְהֵפֶךְ, לִפְעָמִים ה' מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לָרְשָׁעִים עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁעָשׂוּ, כְּדֵי שֶׁלָּעוֹלָם הַבָּא יִשָּׁאֵר לָהֶם רַק עוֹנֵשׁ. לָכֵן, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה עַל הָעוֹלָם וְלֹא לְהִתְבַּלְבֵּל.

מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ אֶחָד הַצַּדִּיקִים בְּיוֹם שַׁבָּת, וּלְיָדוֹ רָכַב יְהוּדִי אֶחָד עַל סוּס. הוּא פָנָה לָרָב וְאָמַר לוֹ: "אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי עוֹבֵר עַל מִצְווֹת ה' וְטוֹב לִי? אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּס מְפֹאָר וְנֶהֱנָה מֵהַחַיִּים?" שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: "מִנַּיִן לְךָ שֶׁעַל עֲבֵרוֹת צָרִיךְ לְהֵעָנֵשׁ?" עָנָה: "כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְכוּ'", הֵשִׁיב הָרַב: "עַכְשָׁו הַכֹּל מוּבָן, הַסּוּס וְהַהֲנָאוֹת זֶה הַשָּׂכָר עַל הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁקָּרָאתָ - אַחֲרֵי שֶׁזֶּה יִגָּמֵר יַגִּיעַ הַהֶמְשֵׁךְ.." זֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם - אֲפִילוּ הַצַּדִּיק מְקַבֵּל לִפְעָמִים עוֹנֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא - אָז וַדַּאי שֶׁהָרָשָׁע יְקַבֵּל אֶת עוֹנְשׁוֹ. אָז אֵין מָה לְהִתְבַּלְבֵּל.