טליה שניידר: "תפקידו של בית הוא לייצר שפע"

מבחוץ, הבית של משפחת שניידר בטלז סטון לא נראה יוצא דופן. אבל אל תטעו: לא מדובר בעוד בית רגיל. לא תמצאו בתוכו חומרי ניקיון או מוצרי קוסמטיקה תעשייתיים. חד פעמי? אין פה. אפילו כשמדובר בחיתולים. השירותים הם שירותי קומפוסט כדי לא לבזבז מים נקיים. בבית שניידר נמנעים בקפדנות מבזבוז משאבים וייצור פסולת בלתי ניתנת למחזור: "תפקידו של בית הוא לייצר שפע", מצהירה טליה.

טליה שניידר גדלה בבית קרוב לטבע, עם הורים שאהבו להכין דברים במו ידיהם. "תמיד חיפשתי דרך חזרה אל הפשטות של הסבתות והטבע. חיפשתי בהודו, חיפשתי בחברה להגנת הטבע, חיפשתי בקורס גינון מקצועי בין הצמחים", היא מספרת. "מצאתי קצות חוט, אבל לא משהו שראיתי בו קיום במציאות חיי. הגעתי אל שיטת התכנון של הפֶּרמַקַלצ'ר ב'מקרה' כמו שאומרים, לא זוכרת אפילו איך. זה היה תחום שלא היה קיים בארץ, ונסעתי ללמוד באנגליה. נשארתי שם שנה ללמוד ולעבוד בחוות אקולוגיות".

עם זאת, יצר הגינון שלה לא מצא סיפוק באנגליה. "שם הרגשתי שהכל טוב ויפה, אבל התגעגעתי לטרשים הירושלמים, לשמונה חודשי יובש. היה שם באנגליה 'קל' מדי לגנן, כל הזמן גשם, הכל ירוק ופורח. זה לא עשה לי את זה. לכן  חזרתי לארץ והתקבלתי לניהול של חווה בין הר נוף לבית זית, על שטח של הקק"ל. המקום נקרא אתר השומרה".

פרמקלצ'ר, למי שלא יודע, הוא תחום שנולד מתפיסת עולם לפיה האנושות היא חלק אינטגרלי מהטבע, ולא דבר נפרד ממנו. מהבנה זו נולדה הפרמקלצ'ר, שהיום מקובל לראות את פירושה לא רק כחקלאות בת קיימא אלא גם כהלחם של שתי מילים אחרות באנגלית: permanent culture – תרבות בת קיימא. באופן מופלא, לימודי הפרמקלצ'ר של טליה פתחו בפניה דרך לא רק לתרבות חקלאית בת קיימא, אלא גם לתרבות היהודית.

"באתר שומרה עבדתי עבור עמותה מהר נוף שמנוהלת על ידי גברת תמר גינדיס, אישה חרדית חדורת אהבה לארץ ולאנשים, שהקימה ועד לאיכות הסביבה", היא מספרת. "היוזמה של הפרויקט הזה היתה כולה שלה. הרעיון היה שהמקום ישלב את הידע שהבאתי מהפרמקלצ'ר אל תוך המצוות התלויות בארץ, המשנה והתלמוד. נפתח בפני עולם שלם".

לאט לאט, היא החלה להתחייב לעולם הזה. תחילה רק שמרה שבת: "בלי לדעת כלום. רק לבשתי שמלה לבנה וישבתי בלי לעשות שום דבר. לא ידעתי תפילות, לא ידעתי הלכות. אז פשוט אמרתי את שיר השירים".

מתי התחלת לשמור מצוות באופן מלא?

"זה לקח כמה שנים. עברתי הרבה גלגולים וחיפושים. פשוט לא ירד לי האסימון למה בכלל לשמור אותן. אבל ככל שהעמקתי במהות, כך נפתחו בפניי דברים: מעצם העובדה שכל עולמי המקצועי היה משוקע בחקלאות, גינון, עקרונות סביבתיים, אז כאשר ישבתי וקראתי משנה או תורה, ומאוחר יותר כתבים של בעל הסולם, כך פשוט קפצו לנגד עיני התובנות על החיבורים." היהדות, היא אומרת, הקדימה את הפרמקלצ'ר באלפי שנים. "שיטת הפרמקלצ'ר החלה לפעול בעולם בשנות השבעים. עקרונות בסיסיים בפרמקלצ'ר הם הבסיס ביהדות. לעקרונות אלה קורא בעל הסולם בשם חוקי טבע או מנגנונים. ובפרמקלצ'ר קוראים להם 'תבניות טבעיות'. זה אותו הדבר. המקור הוא אחד: האחד. 

"בפרמקלצ'ר קוראים לזה תכנון שמשלב שלושה אלמנטים לכדי שלמות חדשה, וביהדות קוראים לאותו עקרון 'הבדלה', כמו נר שקלוע מכמה נרות ויוצר אור חדש, והרש"ר הירש מסביר לנו שההבדלה היא חוק הטבע הכי גדול בתורה, והבסיס לכל. הוא מסביר שהבדלה איננה פירוד, אלא להפריד על מנת לחבר. בפרמקלצ'ר קוראים לזה ניתוח אלמנטים שמוביל להרמוניה".

טליה שניידר

זו הסיבה שהבית של משפחת שניידר מתנהל באופן שונה מאד מהבתים שאתם מכירים. "שפע אמיתי זה כאשר אף אחד לא נפגע, וכולם מקבלים זה מזה. הפער בין שפע לפשע זעיר. יכול בית להראות כלפי חוץ אותו דבר, אבל מבפנים הכל אחרת. 

"זה מתחיל מצרכנות אחראית, להשתדל להמעיט ככל הניתן בדורנו באריזות מזון, צריכת חשמל ובזבוז מים. תשומת לב גדולה לקנות רק תוצרת הארץ. זה ממשיך במיחזור וטיהור מים, אגירה וניתוב של גשם, שתילה מאסיבית של עצים, שירותים יבשים ללא הורדת מי שתייה נקיים לניאגרה חלילה..."

מלבד הצרכנות האחראית, במשפחת שניידר מקפידים על ייצור עצמי של כל מה שצריכים: המזון, חומרי הניקוי, הקוסמטיקה – הכל תוך שימוש רק בחומרי גלם פשוטים וזמינים בכל בית. בני המשפחה מייצרים בעצמם קומפוסט משיירי מטבח ומפסולת אנושית, משתמשים בחיתולים רב-פעמיים, אוכלים נבטוטים שגידלו בעצמם, ומשתמשים באקונומיקה ובמשחת שיניים שייצרו בבית. בנוסף לכך, טליה שניידר גם מנהלת את בית הספר לקיימות מקומית וברשותה הוצאת  ספרים בשם 'ספרי יער', במסגרתה היא מתרגמת וכותבת ספרים על פרמקלצר, המודפסים כמובן אך ורק על נייר ממוחזר – ובדיו על בסיס סויה.

" אני פשוט חיה את הפרמקלצ'ר, וה' נתן לי את הכתיבה, והיכולת ללמד, ולאלו שרוצים אני שמחה לחלוק איתם את הדרך שעברתי, ולקצר להם את הדרך, לתת להם את הפתרונות שאספתי. המון פתרונות שמתיישבים עם העולם המודרני, עם בית רגיל  ומגורים בעיר. אני ממש לא מדברת רק לכפריים בישובים נידחים, שחיים רק על חסה שהם מגדלים בגינה".

איזה טיפים של פרמקלצ'ר את יכולה לתת לקוראת עירונית שגרה בדירה רגילה? מאיפה להתחיל?

"תתחילו לקנות תוצרת הארץ. קנו "כחול לבן" – תוצרת מקומית. אני מציעה גם לא לקנות שום מוצר שאתם לא מכירים את הרכיבים ממנו הוא עשוי, כולל שמפו וסבון. ולהימנע חד משמעית מכל חומרי הניקוי שמוכרים בשוק הרגיל, שהם כולם בעצם חומרי זיהום כימיים ומזיקים מאד לבריאות ולסביבה.

"אז איך כן מנקים? אני קודם כל מציעה לכל עקרות הבית לאמץ סודה לשתייה כחומר ניקוי. פשוט לקנות קופסא גדולה של סודה לשתייה בחנות תבלינים בשוק לפי משקל, ולהתחיל לנקות בעזרתה. אפשר גם להשתמש בחומץ כמרכך כביסה. בכלל, אפשר להוציא מהבית את כל הדטרגנטים והכימיקלים ולעבור לשמנים נדיפים, זולים וטבעיים לחלוטין, כדי ליצר את כל חומרי הניקוי לגוף ולבית שאתם צריכים. ואם חייבים לקנות, אז בחנויות טבע מציעים חומרי ניקוי אקולוגיים, ואפשר בקלות להתארגן לקניה מרוכזת ישר מהמפעל הישראלי."

לא קשה לחיות כך, תוך דחייה של כל כך הרבה דברים שהעידן המודרני מציע?

"החשש מאי נוחות הוא רעה חולה מערבית. מי שרוצה לחיות נכון בעולם של הקב"ה, לא יכול להיות מוכתב משיקולי נוחות. גם לבעל תשובה מתחיל קשה לשמור מצוות, אבל מכיוון שברור לו שזו הדרך הנכונה, הוא עמל לסגל את המצוות אחת אחת לתוך חייו. כך גם בענייני פרמקלצ'ר, לדעתי. אנחנו מדברים על הבריאה שהקב"ה נתן לנו. אנחנו קלקלנו, ורק אנחנו יכולים לתקן".