בגדי כהונה: 10 עובדות שאסור להחמיץ

1. במסכת יומא מובאים דבריו של רבי חמא, אודות חשיבותם של בגדי הכהונה: "אמר רבי חמא בר חנינא... אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט".

2. בגדי כהונה מכפרים על עם ישראל. במסכת מועד קטן מובא: "א"ר אלעזר למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה, מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת".

3. האברבנאל מפרט כיצד בגדי הכהונה מהווים יסוד מהותי במהותו של עם ישראל, בשלוש דרכים שונות: "הכתונת על שלמות המעשים והתכונות, המכנסים לעזיבת המותרות, האבנט שיתחזק נגד היצר והמחשבות והמותרות, המצנפת להתחזק באמונות ומדות התלויות בחוק ובשכל". האברבנאל מוסיף: "ובגדי כהן גדול מורים על יסודות האמונה, האפוד מורה על יחוד ישראל בפרט, והמין האנושי כולו, המעיל לדעת את ההשגחה, ובו פעמונים לידע שכל תנועותיו נראים ונשמעים, החושן מורה על מציאות הנבואה, והיא רק בישראל, שהיא למעלה מהמערכה, והציץ לומר שהנבואה נכבדת מהקסם התלוי בדמיון, והיא ברורה ומאירה ותמימה וודאית, לא כדמיון וכחוזים בכוכבים".

האברבנאל מציע דרך נוספת: "...דרך שניה היא לפי המקומות שעליהם הונחו הבגדים: מצנפת וציץ על ראשו שיהיו מחשבותיו קדושות ואמונותיו. החושן על הלב על מחשבותיו ותפילותיו, ושמות בני ישראל בהן שיחשוב עליהם תמיד. האפוד על הכבד שיהיו מאכלותיו טהורים, וגם ההולדה שלו תהיה קדושה... וד' הבגדים הפשוטים: כתונת נגד העור, מכנסים נגד הבשר, מצנפת על העצמות, ואבנט על הגידים, ובהתלבשו בהם כל עצמותיו תאמרנה".

דרך שלישית אותה מציע האברבנאל: "הבגדים רומזים אל כל הנמצא המקושר זה בזה כאיש אחד, הציץ - העולם השכלי הנבדל מגשמות, מצנפת על גרמי השמים, אפוד על המורכבים החמריים, וחוט הזהב שבהם על השכל האנושי החושב בד' היסודות. החושן רמז לישראל ומדרגותיו הנבואה והתורה, והמעיל על עבודת הכהן הגדול..." (אברבנאל, שמות כח ו)

4. בתלמוד ירושלמי מבואר מדוע הבגדים אינם עשויים זהב: "מפני מה אינו משמש בבגדי זהב, מפני הגאווה, א"ר סימון על שם: 'אל תתהדר לפני מלך', א"ר לוי שאין קטיגור נעשה סניגור, אתמול כתיב בהם 'ויעשו להם אלהי זהב', ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב..."

5. עוד מובא בתלמוד ירושלמי: "שני דברים לא הייתה בהן כפרה, וקבעה להן התורה כפרה, ואלו הן, האומר לשון הרע, וההורג נפש בשגגה, האומר לשון הרע לא הייתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה זוגי המעיל, 'והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו, יבא קול ויכפר על קול'. ההורג נפש לא היתה לו כפרה, וקבעה לו התורה כפרה מיתת כהן גדול..."

6. בעל ספר החינוך מפרט את טעם המצווה: "שנצטוו הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לגדולה וכבוד ואז יעבדו במקדש... משרשי המצוה היסוד הקבוע לנו, כי האדם נפעל לפי פעולותיו ואחרי מחשבותיו וכונותיו, והשליח המכפר צריך להתפייס כל מחשבתו וכוונתו אל העבודה, על כן ראוי ללבוש בגדים מיוחדים אליה, כשיסתכל בכל מקום שבגופו מיד יהיה נזכר ומתעורר בלבו לפני מי הוא עובד, וזה כעין תפילין שנצטוו הכול להניח בקצת הגוף שיהיה לזיכרון מחשבת הכשר... והאבנט שחוגר במתניו ארכו שלשים ושתים אמה ומקיפו ומחזירו על גופו כרך על כרך, ונמצא שמרגיש בו בכל עת בזרועותיו שמתוך גבהו ברב ההקפין הזרועות נוגעות בו על כל פנים".

7. במסכת ערכין מובאים דבריו של רבי ענני: "למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב 'ויטבלו את הכתנת בדם'. מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב 'ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'. מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא 'יבא דבר שבגובה (המצנפת שהיא בראש) ויכפר על מעשה גובה (גסי הרוח)'. אבנט מכפרת על הרהור הלב - אהיכא דאיתיה (=על היכן שנמצא). חושן מכפר על הדינין, דכתיב 'ועשית חושן משפט'. אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב 'אין אפוד ותרפים'. מעיל מכפר על לשון הרע - אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שבקול (המעיל עם הפעמונים) ויכפר על מעשה הקול (החטא שבדיבור). ציץ מכפר על מעשה עזי פנים - כתיב הכא (כתוב כאן) 'והיה על מצח אהרן' וכתיב התם (שם) 'ומצח אשה זונה היה לך'".

כלומר, לכל בגד ובגד שלבש אהרון הכהן היה תפקיד נוסף של כפרה, מלבד השימוש הרגיל בעבודה הקדושה שבמקדש. כשהכהן הגדול היה לובש את בגדיו - כל בגד ובגד היה מכוון אל התוכן הפנימי של כלל ישראל.

8. המצנפת, שהיא למעשה כיסוי ראש, באה לכפר על גסי הרוח. עניינו של כיסוי הראש קשור לגסות רוח. המהרש"א על הגמרא הזו מסביר שכשאדם הולך בלא כיסוי ראש - יש בכך גאוה כלפי שמים, כפי שאומרת הגמרא בשבת (דף קנו ע"ב) "כסי רישך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא" (כסה ראשך כדי שתהיה לך אימת שמים). תפקיד המצנפת היה להרבות יראת שמים, התבטלות כלפי רבונו של עולם. ויראת שמים מביאה את האדם להתגבר ולהימנע מעשיית עבירות.
את הנטיות השליליות של האדם ניתן לבטל רק על ידי מוסר אלוקי. רק על ידי יראת שמים, כלומר: הכרה בהנהגתו של ריבונו של עולם והתבטלות כלפיו יכול האדם להתגבר על נטיותיו, על אף שהן חזקות מאוד, ולא להיכשל.

9. האבנט מכפר על הרהור הלב. גם הרהור הלב צריך כפרה. אמנם זה רק הרהור בעלמא, אבל חכמינו ז"ל אומרים ש"קשים הרהורי עבירה יותר מעבירה", מפני שההרהורים הם פנימיים בתוך ליבו של האדם, בבית המקדש הפנימי שלו.

10. הציץ מכפר על מעשה עזי פנים. הציץ נמצא על המצח המבטא את כוח הרצון. כוח זה יכול להיות חיובי ויכול לא להיות חיובי. וכמובן, תפקידו של הציץ לכפר על עזות פנים ולתעל את העזות: "הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים".

הרב ברוך רוזנבלום בחידושים נפלאים על בגדי כהונה: