האשה טוענת כלפי בעלה שיש חשש ’עין הרע’ בהסתכלות האורחים בדגים

מעשה בבני זוג שזכו בסכום כסף נכבד בהגרלת הפיס. האשה החליטה שכעת יש לנאות את סלון הבית, ובני הזוג רכשו אקווריום ענק עם דגים יקרים ונדירים מאוד, והעמידו את האקוואריום במרכז הסלון.

ביקש האיש להזמין את מכריו וידידיו, כדי שיראו את הדגים המרהיבים ביופיים, ויתפעלו מפלאי הבריאה. אלא שאשתו טענה כנגדו: 'האם אינך חושש מהעין הרע שתגרם לדגים היקרים על ידי ראיית האנשים את הדגים המופלאים?!...' (ויצויין שעין הרע שייכת אף בבעלי חיים, כמבואר במסכת שבת נ"ג., שאין להוציא את הסוס בשבת ב'זנב שועל' שתולים לו בין עיניו כדי שלא תשלוט בו עין הרע).

ומה השיב הבעל? – "פסוק מפורש הוא בברכת יעקב לבני יוסף (בראשית מ"ח, ט"ז): וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, ודורשת הגמרא (ברכות כ'.): זרעו של יוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב וידגו לרוב, מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעא דיוסף אין עין הרע שולטת בהם..."

השיבה האשה כנגדו: "אדרבה, מכאן משמע להיפך, שדווקא הדגים שנמצאים בים, והמים מכסים אותם, אזי אין שולטת עין הרע בהם, אך באקווריום, אולי יש עין הרע!"

ובאו לשאול: האם אכן יש כאן מקום לחשש עין הרע?

השיב מו"ר שליט"א:

בספר 'תורת חיים' (בב"מ פ"ד.) הקשה: לכאורה משמע, שלפי שהמים מכסים את הדגים, והם אינם נראים, לכן אין העין שולטת בהם. אבל יש להבין - הלא הרבה פעמים הדגים נראים כשהם שטים בתוך המים, ואם כן העין כן שולטת בהם?

והשיב ה'תורת חיים': "ונראה, לפי שעניין עין הרע הוא ניצוץ ושפע רע ומזיק היוצא מן העין, ומגיע בדבר הנראה אליו ונדבק בו, וכל כמה שיש הפסק בין העין לבין הדבר הנראה לו, אין השפע הרע יכול להגיע אליו ולהדבק בו, ולכן לא שלטא עינא בישא בדגים שבים, אף על גב שהן נראים בתוך המים, כיון שהמים מכסים אותן ומפסיקים בין העין לביניהם, אין שפע המזיק יכול להגיע אליהם ולהדבק בהם".

לפי דברי התורת חיים נוכל ללמוד לכאורה, שגם בדגים שבתוך אקווריום, אין שולטת עין הרע, כי הם נמצאים בתוך המים שמפסיקים בינם לעין הרואה. (וע"ע ב'שם משמואל' פר' משפטים תרע"ה).

אלא, שיש כאן בעיה אחרת של עין הרע – לא בדגים אלא ברכושו של בעל הבית או בבני הבית עצמם! כי התפעלות האורחים מעשירות בעל הבית אכן עלולה לפגוע בו או בנכסיו.

וכמו שמצינו במסכת עירובין (ס"ד.), שאדם שזכה בממון רב, כגון שזכה בנכסי הגֵר (שמת ללא יורשים), או שמצא מציאה גדולה, ונתעשר ללא יגיעה, קיים חשש שתשלוט בו עין הרע, וביאר רש"י: "המחזיק בנכסי הגר מידי דתמיהה הוא, ותווהי בה אינשי, לפי שבאו לו בלא יגיעה (הדבר תמוה בעיני הבריות, שמתפלאים 'היאך התעשר זה ברגע אחד'), לפיכך אין נכסים אלו מתקיימין, אם לא על ידי מצוה".

ושואלת הגמרא: מה יעשה אפוא וינצל מעין הרע? – משיבה הגמרא, שעליו לעשות בחלק מהממון מצוה, ויקנה בו ספר תורה (או תפילין), ובזכות זה יתקיים ממונו.

ולפיכך גם אנו נאמר לבעל הבית: במקום לנאות את ביתך בדגים, כדאי יותר שתקנה ספר תורה מהודר, ואם ההוצאה קשה עליך, תקנה ספריית קודש המלאה בספרי לימוד מרהיבים, ובהם תתנאה אתה וביתך!

* * *

בעל הבית הוסיף לשאול: האם יש עניין שגם ארונות הספרים (מלבד הספרים עצמם) יהיו נאים ומפוארים? ואם כן, האם בספריית קודש מפוארת יש לחשוש משום יוהרא וגאווה?...

והתשובה היא - נאמר בספר חסידים (סי' ער"ה): "כבד את ה' מהונך (משלי ג', ט'), כבדהו יותר מהון שלך, אם יש לך הון ועושר, כסף וזהב וכל מחמדים, אתה מכבדו, קונה ארגז יפה ונאה וסוגרו בו, כן תעשה לחפצי ה', שנאמר (דהי"ב ב', ד') והבית אשר אני בונה גדול, כי גדול אלוקינו, וכתיב (שמות כ"ה, י') ועשו ארון... וצפית אותו זהב טהור. וכל המכבד את התורה, לא יזלזלוהו; אבל יאמר לו, אם יש לך הון אתה מכבדו ומייפהו להראות את יופיו לכל, כן תעשה לחפצי שמים, כי כל חפצים לא ישוו בה".

למדנו מדברי קודשו, שאת ארון הברית ציפו בזהב, כדי שיהא נאה לכבוד הלוחות שבתוכו. וכן יש לעשות ארון נאה ויפה לשים בתוכו ספרי קודש. ובברכי יוסף (יו"ד סי' רע"ז) הביא בשם הספרים הקדושים: "צריך להנאות ספריו, ויניחם ויצניעם במקום נבחר. ויטלטלם דרך כבוד וצניעות, כמטלטל בגדי המלך לפני המלך. ולא יגע בהם כי אם בידיים נקיות".

ומה שמראה את יופיו של ארון הספרים שלו, או שאר חפצי שמים, אין בכך משום יוהרא וגאווה (כשאין כוונתו לכך אלא לשם שמים), וכמו שמצינו במסכת יומא (ע'.): "ואחר כך (לאחר שגמר הכהן הגדול לקרות בתורה בבית המקדש ביום הכיפורים), כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים", ופירש רש"י: "להראות נויו של ספר תורה, ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, שנאמר 'זה א-לי ואנוהו' - התנאה לפניו במצוות". ומצוות ההידור והנוי שייכת גם בתשמישי הקדושה שעל הספר, כמבואר במסכת שבת (קל"ג:): "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו ספר תורה נאה, וכורכו בשיראין נאין". וכפי שלמדנו גם בדברי הספר חסידים הנ"ל. 

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.