האם מותר להטיל מטבע?

שלום רב. כאשר נושא כלשהו מטריד אותי אני מחפשת "סימנים" - לדוגמא מטילה מטבע, ולפי הצד שהוא נופל אני מקבלת תשובה... אני כבר ממש מכורה לזה ועושה את הסימנים האלה כל היום, ולא יודעת אם זה מותר ע"פ התורה...בתודה, יהודית

* * *

שלום יהודית,

רבים הם המחפשים הכוונה והגיון בחייהם ולשם כך הם מחפשים סימנים גם במקום שאין, או מאמינים בסימנים שהמציאו הגויים כדי לחזות את העתיד שהוסתר מאיתנו. אין ספק כי עלינו למצוא את יד ההשגחה הפרטית בחיינו, אך כמו שנאסר עלינו לאכול את כל סוגי המאכלים, ויש בשר שהוא כשר ובשר שהוא טרף, כך גם יש אמונה שהיא מותרת ואמונה שהיא פסולה ומזיקה לנו.

האמונה שהקב"ה משגיח על כל מעשינו, ומכוון את הכל לטובתנו היא האמונה האמיתית והטובה ביותר לחיות לפיה, וגם כאשר מתרחש איזה עיכוב או קושי בתוכניות צריך להאמין שכל עיכוב הוא לטובה, וגם מה שנראה לנו רע כרגע נועד בסופו של דבר לטובתנו. זו האמונה היהודית שעלינו להחזיק בה, שחיינו מנוהלים על ידי בורא עולם אפילו בדברים הקטנים ביותר קל וחומר הגדולים, ולימדונו חז"ל שאפילו כאשר אדם צריך לחפש כסף בארנק ומוציא בטעות סכום לא מדויק - אפילו דבר פעוט כזה נקבע משמים כתיקון לנשמתו, והכל נועד לטובתו גם אם לא מסוגל האדם לראות את הסיבה.

אולם האמונה שבכוחנו לחזות מה כדאי לעשות או לא לעשות על פי סימנים חיצוניים ובלתי הגיוניים, היא אמונה פסולה ביהדות, ולמעשה מראה על חוסר אמונה בהשגחתו הצמודה והטובה של בורא עולם בחיינו, כי אדם הסומך על בורא עולם שעושה הכל לטובתו לא צריך לחפש סימנים לסמוך עליהם בכוחות עצמו - כבר יש לנו אבא בשמים שמכוון את הכל לטובתנו. הביטי בסיפור של יוסף הצדיק אשר נאסר על ידי אחיו ונמכר לעבד במצרים, והכל בסוף התגלגל לטובתו הגדולה ביותר, כי הוא סמך על הקב"ה בתמימות ולא ניסה לנהל את החיים של עצמו על ידי סימנים - אלא סמך על הקב"ה שישים את המילים הנכונות בפיו ויכוון את מעשיו על הדרך הטובה ביותר.

צר לי לומר לך, אך המעשים שאת עושה מראים על חוסר אמונה בה´ ובהשגחתו האישית בחייך, כי מי שמאמין שאת הכל עושה השם לטובה, סומך עליו יתברך בתמימות ולא מנחש את מה שלא נאמר לו במפורש. את מה שרצה ה´ שתדעי את יודעת, ואת מה שלא רצה - אינך צריכה לדעת כיום. עליך לזכור שהייחודיות שלנו על פני כל העמים בעולם היא דווקא בעובדה שאנו סומכים על השם בכל ענייננו ולא על מגידי עתידות וגורלות, פרסות סוסים או חתולים שחורים. לנו יש רק את ה´ אלוקינו! והוא אחד גמור ומוחלט והכל מגיע ממנו יתברך.

תורתנו הקדושה פוסקת ליהודי הדרכה בחיים (ספר דברים, יח, יג): "תמים תהיה עם ה´ אלהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

כן הסביר הרמב"ם כי התורה אוסרת על היהודי לנחש את עתידו ולנהל את מעשיו על פי סימנים ומעשי ניחושים, וכך הוא כותב במשנה תורה (ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק יא, ד):

"אין מנחשין כגויים, שנאמר "לא תנחשו" - כיצד הוא הניחוש: כגון אלו שאומרין הואיל ונפלה פיתי מפי, או נפל מקלי מידי, איני הולך למקום פלוני היום, שאם אלך אין חפציי נעשין; הואיל ועבר שועל מימיני, איני יוצא מפתח ביתי היום, שאם יצאתי, יפגעני אדם רמאי. וכן אלו ששומעין צפצוף העופות ואומרין יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר פלוני ורע לעשות דבר פלוני".

בהמשך מסביר הרמב"ם שהתורה אוסרת לגשת גם לכל אלו ש"מגידים עתידות", ובהם הקוראים בקלפים ובקפה. את כל הדברים הללו התורה אוסרת עלינו לא רק בשביל שלא ניכשל להאמין בדברי אותם שרלטנים המשתמשים ברמאות וכוחות הטומאה, אלא קודם כל כי בכך אנו מראים את אמונתנו הגמורה בה´ שהוא מדריך ומנווט אותנו, מגלה לנו את מה שאנו צריכים לדעת ומסתיר מאיתנו את מה שאיננו צריכים לדעת כעת - והכל לטובתנו האישית! וכך מלמדת אותנו התורה (דברים, פרק כט, כח): "הנסתרות לה´ אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".אך אל תרגישי שאת מפסידה משהו בכך, חלילה. דעי לך שכל החקירות שאת עושה הם חסרי תועלת בכל מקרה, כי כבר אמרו חז"ל שהיהודים הם מעל המזל (שבת קנו, ע"א): "אין מזל לישראל [כלומר ישראל אינם כפופים לגורלות ומזלות]. מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: כה אמר ה´ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה, גוים יחתו ולא ישראל".

אז גם אם מגדת עתידות היתה יכולה לומר לך את העתיד שלך, זה עדיין לא היה העתיד האמיתי שלך כי את יהודיה ובכוחך לשנות את המזל שלך כל הזמן על פי המעשים, התפילות והקבלות שאת מקבלת על עצמך.

את ודאי יודעת שאפילו צדקה יכולה להציל מגזירה של מוות! ועל כן אמרו חז"ל שאפילו אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אסור לו להתייאש. ולכן אנו גם מרבים בראש השנה בתפילה וצדקה ועשיית תשובה, כי הם הם אלו הקובעים את עתידנו האמיתי ומה שיקרה לנו ולא הגורל או המזל.

"כמי שמתעניין בפסיכולוגיה, הייתי רוצה לומר לך שהקושי שלך להפסיק במעשים אלו נובע רק מהרגל רע שרכשת, אך לפי מה שכתבת הייתי חושש יותר שהדבר נובע מכפייתיות שפיתחת בגלל חוסר ביטחון עצמי בחייך. את מחפשת שליטה בחייך וחוששת שאם לא תפעלי על פי סימנים את תיכשלי חלילה, כאילו שח"ו לא היה לך אבא בשמים המכוון את חייך ועוזר לך בכל מצב.

הפסיכולוגיה מכנה תופעה זו בשם OCD (כפייתיות) אשר מיוחסת גם ל"חולי נקיון" ופרפקציוניסטים, ואפילו לאנשים שחייבים לחזור שוב ושוב לבדוק אם הם נעלו את הדלת. נסי להתחקות בעברך ולבדוק ממה התחיל חוסר הביטחון העצמי שגרם לך לחיות את חיי היום-יום על פי סימנים בלתי רציונליים. עליך להבין ממה הדבר נובע כדי להשתחרר מהתחושה שזה אמיתי. יש בחורים שבגלל כפייתיות יחזרו על מילות התפילה שוב ושוב מתוך הפחד שהם טעו באיזו מילה או כוונה ויענשו, כאילו היה הקב"ה מצפה מהם להיות מלאכים ולא מבין ח"ו את נפשם כבני אדם. גם אנשים המחפשים סימנים תמידיים בחייהם מתנהגים כאילו הקב"ה מצפה מהם להיות נביאים וחוזי עתידות, וחושבים שהוא יתברך יכשיל אותם חלילה אם לא יעסקו בטקסי הסימנים והדקדוק בכל פרט קטן.

הסטייפלר בספרו "קריינא דאיגרתא" (איגרת שעו) מתייחס לתופעה זו, וכותב שהסובלים מבעיה זו צריכים להקל בעצמם ולא להשגיח על הפרטים הקטנים אלא לנהוג רק לפי עיקר הדין כדי להפסיק לחיות בפחד. אז אני מניח שהשיטה להפסיק היא בעצם לשבור את המעגל הבלתי פוסק של הדקדקנות, ולהחליט שאת מפסיקה להשגיח פתאום בדבר שנחשב מבחינתך מאוד חשוב או גדול, ומתוך שתראי שהחיים ממשיכים הלאה גם הפחד שלך יפסיק ואז תוכלי בע"ה לחיות את חייך באופן הטוב והמועיל ביותר על פי תורתנו הקדושה. בהצלחה!"