הכותל, הציפורים וברית המילה: 5 נקודות למחשבה

מנגנון קרישת הדם

קצצתי ירקות לסלט בסכין חדה למדיי, ובתנועה חפוזה ולא זהירה חתכתי את אצבעי. קינחתי את הדם שפרץ החוצה, ולאחר זמן מה נעצרה זרימת הדם מאליה. איך זה קרה? הרי החתך טרם התאחה!

קרישת הדם היא מנגנון חשוב, שבאמצעותו נשמרת תקינותו של מחזור הדם בגוף ונמנע איבוד דם.

(צילום: shutterstock)

איך זה פועל? בדם יש חומר שנקרא פיברינוגן. זהו חלבון מסיס, המיוצר בכבד. כאשר נגרם חתך בחלק החיצוני של הגוף והדם זורם החוצה, הופך הפיברינוגן – באמצעות אנזים (שנקרא תרומבין) - לפיברין, חומר שאינו מסיס. כך נחסמת הפריצה בכלי הדם וזרימת הדם החוצה נעצרת. לולא מנגנון הקרישה, היה הפצוע ממשיך לדמם ללא הפסקה עד סיכון החיים, שהרי "הדם הוא הנפש". תהליך הקרישה מובנה בגוף ופועל באופן אוטומטי במטרה לשמר את החיים. פלא אדיר כשלעצמו!

 וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר

אחת המצוות המפורסמות ביותר ביהדות היא מצוות ברית מילה, שבאמצעותה נקבע בבשרנו חותם האמונה באלוקים. התורה מצווה אותנו למול את התינוק הנולד ביום השמיני להיוולדו. מדוע דווקא ביום השמיני?

מחקרים רפואיים מגלים לנו פלא נוסף הקשור למנגנון הקרישה שהזכרנו לעיל: בגופו של התינוק, בימים הראשונים לאחר היוולדו, קיים חסר משמעותי בחומרי קרישה, מאחר שהם נוצרים בכבד, ועדיין תפקודו של הכבד חלש בימים אלה. חתך קטן בגופו עלול לגרום לאיבוד דם רב ולסכן את חייו. אבל גופו של התינוק מתאושש בהדרגה ובמהירות, עד כדי כך שביום השמיני מתרבים חומרי הקרישה הם מגיעים לרמה של 110%, שיא של כל הזמנים! לאחר מכן הם חוזרים לנורמה של 100%. מכאן שהיום השמיני לחיי התינוק הוא היום המתאים ביותר לקיום מצוות ברית המילה!

(צילום: פלאש 90)

יום זה נבחר על ידי מי שברא את גורמי הקרישה, וקישר בדיוק רב את היום, שבו נמצאים גורמי הקרישה שבדם רמה הגבוהה ביותר, עם יום מצוות ברית המילה:  "וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר".

נדגיש, כי לא מחמת שהיום השמיני הוא היום המתאים ביותר לברית מילה נצטווינו למול ביום השמיני, אלא להיפך: מחמת שעל ברית המילה לחול ביום השמיני, מסיבות הידועות לבורא, הוא הטביע בבריאה שיום זה יהיה בעל רמה מספקת של גורמי קרישה בגוף האדם, ובכך יסייע לעצירת הדימום כדי לאפשר את קיום המצווה. 

הכותל המערבי

בחול המועד הייתי בכותל המערבי, הוא הקיר של החומה המערבית, שהקיפה את חצר בית המקדש השני בירושלים.
חומה זו, שלא חרבה בזמן החורבן השני,  נבנתה בידי הורדוס המלך על גבי חומת בית המקדש הראשון.

התבוננתי בכותל וחשבתי לעצמי:
עצם הישארות הכותל על עמדו הינו דבר על טבעי! הרי במשך אלפיים שנות הגלות עברו על ירושלים מלחמות רבות, והיא נחרבה ונבנתה לכל הפחות תשע פעמים! הרי שרפו לנו פעמיים את בית המקדש (נבוכדנצר וטיטוס), האם הייתה להם בעיה להחריב גם את הכותל המערבי "על הדרך"? כמו כן, למרות שירושלים הייתה כבושה בידי זרים (הרומאים, הביזאנטים, הסלג'וקים, המוסלמים ועוד), שחפצו להכחיד כל שריד ממנה, הכותל נשאר עומד על תילו! הייתכן כי הם פשוט "שכחו" להרוס לנו את הכותל המערבי?

אלא שהפלא מתעצם שבעתיים לאור ההבטחה, שהכותל המערבי לא יחרב לעולם.

(צילום: shutterstock)

וכך כתוב בפסוק בשיר השירים אומר: "הנה זה עומד אחר כותלנו" (שיר השירים ב, ט). מסביר מדרש רבה (הקיים כבר 1,600 שנה) כך: "הנה זה עומד אחר כותלנו – אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם...

ולמה (דווקא הכותל המערבי לא יחרב)? כי השכינה היא במערב" (מדרש רבה, שיר-השירים פרשה ב, ט). זאת כנראה משום שמקומו של ארון הברית היה סמוך לקיר המערבי של בית המקדש.

נתבונן: אילו נבואה זו וייתר דברי התנ"ך נכתבו בידי אדם, היעלה על הדעת שאדם זה יהיה מסוגל להתחייב מראש על כותל אחד, שריד ממקדש עתיק, שיישאר קיים ולא יחרב לעולם?!

אין זאת כי אם בורא העולם ויוצר ההיסטוריה - הוא שנתן את התורה, ורק הוא יכול להבטיח לשמור על השריד האחרון המעיד שלא זזה משם השכינה – הבטיח וקיים.

ציפורים נודדות

אם הייתי לוקח חמישה אנשים, והייתי מבקש מהם לרוץ קדימה בשדה פתוח, במרחק קבוע של  כחצי מטר זה מזה, ובנוסף, הייתי מבקש מהם שמדי פעם, במהלך הריצה, יפנו ימינה או שמאלה כולם ביחד, כמקשה אחת, בלי התראה מראש - כמה לדעתכם היו נתקלים זה בזה, דוחפים זה את זה ונופלים בזה אחר זה? אני מניח שכולם...

מכאן לפלא הגדול: הציפורים נודדות בדרך כלל בלהקות גדולות, צמודות זו לזו בסדר מופתי. ישנה ציפור שעפה בראש המסלול ומפלסת את הדרך לכל הלהקה. איך נשמר הסדר הזה לאורך זמן, בלי להיתקל זו בזו? איך הן מצליחות לשמור על מרווחים שווים ביניהן בצפיפות שכזו וליצור את צורת ראש החץ? איך הן יודעות לפנות ימינה או שמאלה בתיאום מושלם ביניהן, בלי לתאם זאת מראש?!

(צילום: shutterstock)

להקות ציפורים נודדות במבנים משולשים (כדוגמת האות V) מסיבות אווירודינמיות. בעת שציפור עפה, היא משאירה מעין שובל. כך הציפור שעפה מאחוריה יכולה לקבל דחיפה קדימה מזרם האוויר העולה באותו שובל, אם היא עפה מתחת לציפור הראשונה ומעט הצדה. כשלהקת ציפורים עפה בסידור זה, נוצרת צורת V, או ראש חץ.

מעוף הציפורים במבנה משולש מסייע להן לשמר אנרגיה. הציפורים ממקמות את עצמן בדיוק במקום הנכון כדי ליהנות מזרם האוויר, ומסוגלות לחוש את השובל שמותירות חברות הלהקה שלהן ולהתאים לו את נפנוף כנפיהן.

האם כישרון יוצא דופן זה נוצר מעצמו ללא יוצר ומתכנן?

זמן זה חיים

אדם הנמצא בסוף חייו, ממש בדקות האחרונות לחייו - לפתע מופיע מולו אליהו הנביא ואומר לו: "אם אעניק לך עוד שעה לחיות, מה תיתן לי בתמורה"?

מה ישיב לו, לדעתכם?

לי נראה שהוא ישיב לו כך: "אתן לך מה שתרצה! קח את הרכב שלי, את הבית, כמה כסף שתרצה - רק תן לי עוד שעה של חיים"!

(צילום: shutterstock)

לעומת זאת, באמצע החיים, אדם יכול לשרוף שעה בבטלה בקלות מבלי להניד עפעף, פשוט לא לעשות כלום. הוא יכול לשבת סתם במרפסת ולבהות, או לצפות כל היום בסדרות טלוויזיה.

ואני שואל: מה ההבדל בין שעה באמצע החיים לשעה בסוף החיים? למה בסוף החיים, בשביל אותה שעה, אדם מוכן לתת את כל רכושו, ואילו באמצע החיים אותו אדם יבזבז את השעה הזו לריק, הרי היא לא פחות יקרה. מדובר באותן 60 דקות.

התבוננו: אדם חכם מנצל כל רגע בחייו להחכים, לדעת, ללמוד, להבין מהי משמעות החיים ומה תפקידו בעולם הזמני הזה... יהי רצון שנזכה להבין מהי תכלית החיים, ונחיה חיים של משמעות אמתית, אמן!