5 דקות תורה ביום
דין כשרות התרופות לפסח
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי כא' אֲדָר ב' (31 בְּמֶרְץ)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ט אדר ב' התשע"ו
א. תְּרוּפוֹת בְּפֶסַח - רֵאשִׁית יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁהַמּוּדָעוּת כַּיּוֹם בְּעִנְיַן כַּשְׁרוּת הַתְּרוּפוֹת לְפֶסַח גְדוֹלָה מְאוֹד, וְכִמְעַט אֵין תְּרוּפָה שֶׁאֵין לָהּ מַקְבִּילָה עִם כַּשְׁרוּת לְפֶסַח. לָכֵן, הַלּוֹקֵחַ תְּרוּפָה מְסֻיֶּמֶת בְּאֹפֶן קָבוּעַ יִגַּשׁ כְּבָר בְּיָמִים אֵלּוּ לְרוֹפְאוֹ וִיבַקֵּשׁ תְּרוּפָה כָזוֹ עִם הֶכְשֵׁר לְפֶסַח. וְלֹא יְחַכֶּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב חָג שֶׁאָז יִתָּכֵן וְלֹא יִמְצָא.
ב. יֶשְׁנוֹ כְלָל הָאוֹמֵר: "טַעַם לִפְגָם אָסוּר מִדְּרַבָּנַן", - דְּהַיְנוּ: מַאֲכָל אָסוּר שֶׁנִּפְגַּם טַעֲמוֹ וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַה - אָסוּר בַּאֲכִילָה מִדְּרַבָּנָן. כְּלָל נוֹסָף אוֹמֵר: "בִּמְקוֹם חֹלִי לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן" - דְּהַיְנוּ, כָּל גְּזֵרוֹת חֲכָמִים נֶאֶמְרוּ רַק לִבְרִיאִים, אֲבָל עַל הַחוֹלִים לֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים אֶת גְּזֵרוֹתֵיהֶם. לְפִי זֶה, תְּרוּפָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דָבָר שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה, אִם הַתְּרוּפָה הִיא מָרָה וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילַה, הֲרֵי שֶׁאִסּוּרָהּ הוּא רַק מִדְּרַבָּנָן, וּמֻתֶּרֶת לַחוֹלֶה.
ג. וְלָכֵן, חוֹלֶה שֶׁנִּזְקָק לִתְרוּפוֹת וְלֹא הִשִּׂיג תְּרוּפוֹת כְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, אִם טָעֲמָהּ שֶׁל הַתְּרוּפָה מַר - מֻתָּר לוֹ לִבְלֹעַ אוֹתָהּ. כִּי כָל אִסּוּרָהּ הוּא מִדְּרַבָּנָן וְלַחוֹלֶה לֹא גָזְרוּ. וְכֵן, טַבְלִיּוֹת וְכַדּוּרֵי הַרְגָּעָה נֶגֶד כְּאֵבֵי רֹאשׁ וּכְאֵבֵי שִׁנַּיִם - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח, גַּם אִם אֵין עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר לְפֶסַח. אוּלָם, תְּרוּפוֹת מְתוּקוֹת, וְכֵן וִיטָמִינִים לְחִזּוּק - אָסוּר לְקַחְתָּם בְּפֶסַח אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ.
ד. מֵחֲמַת הַתַּעֲשִׂיָּה הַמִּתְקַדֶּמֶת שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם, אָנוּ מוֹצְאִים בַּחֲנֻיּוֹת מִגְוַן מוּצָרִים שֶׁנִּרְאִים חָמֵץ גָּמוּר אַךְ כָּתוּב עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים לְפֶסַח. כְּגוֹן: עוּגוֹת הָעֲשׂוּיוֹת מִקֶּמַח תִּירָס, אוֹ מַקָּרוֹנִים הָעֲשׂוּיִים מִבֵּיצִים. וְכִמְעַט כָּל מוּצְרֵי הַמָּזוֹן הַקַּיָּמִים כָּל הַשָּׁנָה נִמְצָאִים עִם הֶכְשֵׁר לְפֶסַח. אֲבָל אֵין לִסְמֹךְ עַל חוֹתֶמֶת: "כָּשֵׁר לְפֶסַח" אֶלָּא צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם לַחוֹתֶמֶת יֵשׁ כִּסּוּי. וּכְבָר הָיוּ מִקְרִים, שֶׁאֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם, אָכְלוּ "וָפֵל כָּשֵׁר לְפֶסַח", שֶׁהִתְבָּרֵר לְבַסּוֹף כְּחָמֵץ גָּמוּר. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לִקְנוֹת מוּצְרֵי מָזוֹן שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם "הֶכְשֵׁר מְהַדְּרִין" אוֹ "בַּדַ"ץ", שֶׁזֶּה אוֹמֵר שֶׁהַמּוּצָר תַּחַת הַשְׁגָּחָה קַפְּדָנִית, וְנִתְפַּלֵּל שֶׁה' יְזַכֵּנוּ וְיַצִּילֵנוּ מֵאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח.
* * *
מוּסָר
בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְכַשְּׁפִים רַבִּים, הֵם חָזוּ בַּכּוֹכָבִים וְאָמְרוּ לְפַרְעֹה שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד לְעַם יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ שֶׁעָתִיד לִלְקוֹת בְּמַיִם. [הַחוֹזִים רָאוּ בַּכּוֹכָבִים שֶׁמֹּשֶׁה יִלְקֶה בְּמַיִם, אַךְ לֹא יָדְעוּ לְפָרֵשׁ בֶּאֱמֶת כֵּיצַד יִהְיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים], לְדַעְתָּם אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ אֶת מַנְהִיגָם עַל יְדֵי שֶׁיַּטְבִּיעוּ אוֹתוֹ בְּמַיִם, כִּי הַמַּיִם חֲזָקִים מִמֶּנּוּ. לָכֵן, הִצִּיעוּ לְפַרְעֹה לִגְזֹר לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַזְּכָרִים לַיְּאוֹר, וְכָךְ גַּם מֹשֶׁה יֻשְׁלַךְ לַמַּיִם וְיָמוּת שָׁם. וְאָכֵן גָּזַר פַּרְעֹה: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן", בְּעִקְבוֹת גְּזֵרָה זוֹ עָקְבוּ הַמִּצְרִים אַחַר כָּל אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן, כְּשֶׁהִגִּיעַ שְׁעַת הַלֵּדָה לְפִי חֶשְׁבּוֹנָם הָיוּ מְחַפְּשִׂים בְּבֵית הַיּוֹלֶדֶת אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד וּמַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לַיְּאוֹר.
עַמְרָם הָיָה מִן הַחֲשׁוּבִים וְהַבּוֹלְטִים שֶׁבְּשֵׁבֶט לֵוִי, בְּעִקְבוֹת הַגְּזֵרָה לַהֲרֹג אֶת הַיְּלָדִים, הָלַךְ וְגֵרֵשׁ אֶת יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ, מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה, שֶׁעָדִיף בִּמְצִיאוּת כָּזוֹ לְהִמָּנַע מִלְּהוֹלִיד בָּנִים שֶׁגּוֹרָלָם לָמוּת. רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מַעֲשֵׂה עַמְרָם, הָלְכוּ גַּם הֵם וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם.
מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל עַמְרָם, בָּאָה לְאָבִיהָ וְאָמְרָה לוֹ "גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִגְּזֵרָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, פַּרְעֹה גָּזַר רַק עַל הַזְּכָרִים וְאִלּוּ מֵחֲמַת גְּזֵרָתְךָ - גַּם בָּנוֹת לֹא יִוָּלְדוּ. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא, וּמַה שֶּׁגָּזַר יִתָּכֵן שֶׁה' יְבַטֵּל, אוּלָם אַתָּה צַדִּיק וּמַה שֶּׁתִּגְזֹר - יִתְקַיֵּם". עַמְרָם שֶׁהָיָה אִישׁ אֱמֶת קִבֵּל אֶת טַעֲנַת בִּתּוֹ וְחָזַר וְנָשָׂא אֶת יוֹכֶבֶד. רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּךְ - וְהֶחְזִירוּ גַּם הֵם אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם.
פְּעָמִים רַבּוֹת קָשֶׁה לְאָדָם לְקַבֵּל מוּסָר, וּבִפְרָט מֵאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. עַמְרָם שֶׁהָיָה אִישׁ אֱמֶת פָּעַל עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם שֶׁכָּתַב: "קַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶּׁאֲמָרָהּ", אֵין לָנוּ לִשְׁפֹּט אֶת הַדְּבָרִים עַל פִּי מִי שֶּׁאוֹמְרָם אֶלָּא עַל פִּי תָּכְנָם, אִם הַדָּבָר אֲמִתִּי - נְקַבְּלוֹ וְנִפְעַל עַל פִּיו. כֵּן חֲבֵרִים, קְצָת עֲנָוָה..