הדיכאון שלכם גנטי? יש תקווה

מומחים בתחום הנפש מדברים תכופות על בעיות נפשיות למיניהן כעל תוצאה של אינטראקציה בין גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים. בהחלט אפשר, למשל, להיוולד עם נטייה גנטית למלנכוליה ודיכאון, אבל הנטייה הגנטית הזו אינה מחייבת שאכן תלקו בדיכאון קליני.

מחקר חדש של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב מביא בשורות מעודדות עוד יותר: גם אם הדיכאון שלך פרץ על רקע גנטי, אין פירוש הדבר שאי אפשר להתפטר ממנו בלי לשנות את הגנים שלך.

המחקר נערך על קבוצת עכברושים שעברו הכלאה במשך 33 דורות כדי לפתח בהם גנים דיכאוניים במיוחד. התוצאה: העכברושים היו מדוכאים לחלוטין והפגינו ייאוש קיצוני בכל התנהגותם. "אי אפשר למצוא אנשים עם נטייה גנטית כל כך חזקה לדיכאון כמו העכברושים האלה", מסבירה אווה רדיי, מעורכי מחקר. את הדיכאון של העכברים החוקרים מדדו לא רק דרך צפייה בהתנהגותם אלא גם דרך בדיקות של מרקרים מסוימים בדם שלהם.

בשלב הבא, החוקרים בדקו האם שינוי בתנאי הסביבה של העכברושים יכול להשפיע על הדיכאון הגנטי. הם העבירו את העכברושים המדוכאים לכלובים מרווחים במיוחד, עם צעצועים רבים ללעיסה ומקומות שבהם הם יכולים להתחבא ולטפס – סוג של לונה פארק לעכברושים. העכברושים נשארו שם במשך חודש.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

"קראנו לזה פסיכותרפיה לעכברושים", אומרת רדיי, "מכיוון שההעשרה מאפשרת להם להיות מעורבים עם הסביבה וזה עם זה". התוצאות של חודש הפסיכותרפיה: הדיכאון של העכברושים פחת באופן משמעותי.

איך נמדד השיפור במצב רוחם של העכברושים? החוקרים הכניסו אותם למיכל מים. עכברושים בריאים שוחים במים ומחפשים דרך להיחלץ. עכברושים מדוכאים פשוט צפים להם בייאוש. אחרי חודש בלונה פארק לעכברושים, העכברושים המדוכאים לשעבר שחו במרץ במיכל וחיפשו איך לצאת ממנו. הם לא הפגינו שום ייאוש. בדיקות דם שנערכו להם מצאו ירידה משמעותית במרקרים האופייניים לדיכאון.

אגב, כשערכו החוקרים ניסוי הפוך, התוצאות היו זהות: עכברושים בריאים ללא נטייה לדיכאון פיתחו דיכאון עז אחרי שבועיים בהם עברו טראומה יומיומית, וסרבו לשחות כאשר הוטלו למכל המים.

השורה התחתונה? לא הגנים מכתיבים את מצבכם הנפשי. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על סביבה חיובית. וגם אם אתם כבר מדוכאים ומאשימים בכך את התורשה המשפחתית - תזכרו שאפשר לצאת מזה, ולחזור לשחות במים. ממש כמו עכברושים.