למה איננו רואים חיידקים? 5 נקודות למחשבה

למה הקיבה לא מעכלת את עצמה?

אכלנו ושבענו, האוכל היה טעים... ומה קורה אתו עכשיו? הוא נכנס למין בקו"ם מדהים ביותר, שקולט, טוחן, מפרק, ממיין, מַפנה לשימוש הגוף לתפקודים שונים, ולבסוף גם מפריש החוצה את הפסולת. כל זה מופעל אוטומטית!

הפעם נתמקד במדור אחד של המפעל המופלא הזה, והוא הקיבה.

מה תפקידה של הקיבה?

הקיבה מפרקת את המזון באמצעות מיצי עיכול, המופרשים מבלוטות רבות הנמצאות ברירית שבדופן הפנימי של הקיבה. מיץ הקיבה מכיל אנזימים, שבתהליך כימי מפרקים את החלבונים, וכן חומצה מלחית, הדרושה לפעילות האנזימים. החומצה גם תורמת לחיטוי כי היא משמידה חיידקים בלתי רצויים, אשר חדרו לקיבה יחד עם המזון.

(צילום: shutterstock)

נשאלת השאלה הגדולה: 

איך אותו מיץ הקיבה, המכלה ומפורר כל מאכל, כולל מאכל קשה לעיכול כבשר בקר וכדומה, אינו מפורר ומכלה את הקיבה עצמה?! איך מבחינה החומצה בין המזון בתוך הקיבה לבין הקיבה עצמה?!

מסתבר, שבורא עולם יצר מערכת הגנה, המבוססת על פעולת תאים ובלוטות, אשר ממוקמים בדופן הקיבה. הם מפרישים שכבה של ריר, המגן על הקיבה עצמה מהתפוררות ע"י מיצי הקיבה. כלומר, הקיבה שמפרישה את החומצה הכימית המפרקת וממיסה כל מאכל, מייצרת גם שכבת הגנה עצמית נגד אותה חומצה... פלא אדיר!

האם ייתכן שתהליך זה נוצר "במקרה"? הרי רואים פה תכנון! ניתן להבין שמדובר בגורם על אנושי, בעל גאונות אינסופית וכוחות אדירים. אין ספק, הפעולה החכמה והמופלאה של הקיבה, ושל כל איבר בגוף האדם, מעידה על היוצר, בורא העולם.

כבשה בין 70 זאבים

כבשה הנמצאת בין שבעים זאבים, מה לדעתכם יעלה בגורלה?... ברור שיקרעו אותה לגזרים, ולא יישאר שריד ממנה!

עם ישראל (הכבשה) נמצא בלב הסכנה, ומדינות ערב (הזאבים) שמסביבנו אינן מתביישות להצהיר על שנאתן ועל רצונן בהשמדת העם היהודי מן העולם.
שימו לב למספרים של אוכלוסיית מדינות ערב שמסביבנו, רשימה חלקית:
אירן - כ-75 מיליון נפש; מצרים - 80 מיליון; סוריה - 23 מיליון; לבנון - 4 מיליון; עיראק - 30 מיליון; ערב הסעודית -  25 מיליון; תימן - 25 מיליון; ירדן - 7 מיליון; טורקיה - 75 מיליון.

ויש עוד מדינות: כווית, לוב, קטאר, אלג'יריה, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ועוד.

(צילום: shutterstock)

מדובר על לא פחות מ-350 מיליון מוסלמים סביב מדינת ישראל, שבה חיים רק כ-8 מיליון (כולל מיעוטים)!

מה מונע מכל מדינות ערב היום פשוט להתאחד נגדנו ולהשמיד אותנו? הרי במצב כזה לא היה לנו כל סיכוי לשרוד מולם? יתרה מכך, ההיסטוריה מלמדת שהניסיון שלהם להתאחד במלחמת ששת הימים, הוביל למפלתם ולניצחון מרהיב שלנו... האם יד "המקרה" היא זו?

ההסבר היחיד הוא שבורא עולם משגיח ודואג בכל עת לבנים שלו, וההחלטה על גורלנו נתונה אך ורק בידו, שנאמר: "ה' הפיר עצת גויים, הניא מחשבות עמים" (תהלים, לג,י'), רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" (משלי, יט,כא')...

יהי רצון שנזכה להתבונן ולהבין, שעצם קיומנו על אדמת ישראל בכל שנייה ושנייה הוא נס וחסד, שה' יתברך עושה עמנו.

רואים - אבל רק את מה שצריך

האם עינינו רואות הכול? מסתבר שלא, ונשאלת השאלה מדוע. אבל לפני כן – קצת רקע:

העיניים שלנו קולטות מידע מהסביבה באמצעות אור. האור שהאדם קולט הוא פס צר מן הספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית. אנו מסוגלים לראות קרינה אלקטרומגנטית באורך גל שבין 380-760 ננומטר (יחידת מידה קטנה ביותר; במטר אחד יש מיליארד ננומטר). כאשר אורכי הגל השונים בתחום זה מקושרים לחוויה תפיסתית של צבע: למשל, כחול כ-500 ננומטר, צהוב כ-600 ננומטר, אדום כ-700 ננומטר.

יש אורכי גל שאין ביכולתנו לראות, למשל: אינפרה אדום (גבוה מ-760 ננומטר) ואולטרה סגול (נמוך מ-380 ננומטר). לעומת זאת, יש בעלי חיים שמסוגלים לראות גלי אור בטווח רחב יותר מיכולתו של האדם: הדבורה מסוגלת לראות  קרינת אולטרה סגול , ונחשים מסוימים - קרינת אינפרא אדום.

בעקבות מידע זה שאלתי את עצמי: איך יכול להיות שהאדם, הנחשב "נזר הבריאה", מוגבל בראייתו יותר מבעלי החיים? מדוע אינו יכול לראות טווח רחב יותר של אורכי גל, דבר שהיה מאפשר לו לראות מגוון רחב יותר של צבעים ומשפר את ראייתו?

(צילום: shutterstock)

אכן, שוב מדובר בחסד שבורא עולם עשה עמנו: לוּלא היינו מוגבלים בראייה, מה היה קורה?

אתאר לכם מה היה קורה ותחליטו בעצמכם:

היינו מצליחים לראות יצורים מיקרוסקופיים, למשל את כל החיידקים ה"מרקדים" סביב כוס המים שאנו שותים, בתוך המים או על הידיים שלנו? האם מישהו היה מסוגל להכניס משהו לפיו?

היינו מסוגלים לראות את קרדית האבק – יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות-  על גבי ספרים, בגדים, ריהוט, ספות וחפצים דומים. הפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם. לקרדית האבק הבוגרת 8 רגליים. בשל משקלה הנמוך, מסוגלים זרמי אוויר קלים להעבירה ממקום למקום בקלות רבה. אני בטוח שמראה של אלפי קרדיות אבק סביבנו היה מרתיע אותנו, ולא היינו מסוגלים לתפקד...

עלינו להודות על כך לבורא העולם, שתכנן הכול עד הפרט האחרון, וחסך מאתנו מראש מידע מיותר, על מנת לאפשר לנו קיום נוח ותפקוד מיטבי ואיכותי יותר על פני כדור הארץ.

מלכת אנגליה - בוגרת בית יעקב?

האם שמתם לב ללבושה של אליזבת', מלכת אנגליה?

המלכה מקפידה על לבוש מלכותי צנוע: חצאיות ושמלות ארוכות, חולצות סגורות וארוכות שרוולים, אפילו כפות ידיה מכוסות בכפפות לבנות! מי שלא מכיר אותה היה עשוי לחשוב שהיא חרדית, בוגרת "בית יעקב"...

למה, לדעתכם, היא מקפידה להתלבש בצורה הזו?

אגב, בתחילת 2014 הוצא צו חדש מבית המלוכה הבריטי, הדורש להאריך את החצאיות והשמלות של הנשים מבית המלוכה הבריטי!

שאלה נוספת לי אליכם: נניח שמלך ספרד נוסע ברכבו המפואר ברחבי העיר, ולפתע הוא מבחין בבנו הנסיך אוכל פלאפל בלאפה עם טחינה וחמוצים על שפת הרחוב, בין פשוטי העם... מה לדעתכם יעשה המלך? סביר להניח שהוא יתבייש ויכעס על הנסיך: "ככה לא מתנהג בן של מלך!"

הבן יכול להשיב למלך: "אבל כולם אוכלים פלאפל באמצע הרחוב.. במה אני שונה מהם?" אני בטוח שהמלך ישיב לו: "אתה לא כמו כולם, אתה בן של מלך!  עליך מוטלות חובות והגבלות, ממך מצפים להתנהגות מכובדת, כי אתה מורם מעם.

חברים, מסר חשוב טמון כאן.

העם היהודי הוא "בן של מלך", לכן יש לנו חובות והגבלות. מצופה מאתנו ליותר. עלינו להתנהג בצורה מכובדת, כיאה לבני מלכים, כדי להתבדל משאר העמים. אנו מחויבים להתלבש בצניעות, להקפיד על מה שאנו אוכלים ועל דרך האכילה, להתחתן רק עם מי שראוי, ועוד... כל אלו נועדו לייחד אותנו, העם הנבחר, מהגויים! ועל זה נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם... בך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה" (דברים יד, א-ב).

מי זקוק לשינה - הגוף או הנשמה?

מי זקוק לשינה? הגוף או הנשמה? תחשבו היטב! אני מניח שרובכם תשיבו שהגוף...

ובכן - לא, הנשמה זקוקה לשינה!

ההוכחה פשוטה: אדם שעבד קשה והתרוצץ ללא הרף במשך היום, היה עייף מאד בלילה. הוא שכב כל הלילה על המיטה, אמנם לא נרדם, אבל גופו נח כל הלילה. האם בקומו בבוקר הוא יהיה עייף או רענן?... עייף! מדוע? אם נאמר שהגוף הוא שזקוק לשינה, הרי הגוף נח כל הלילה, לא זז, לא התעייף!... מסקנה: השינה אינה מנוחה לגוף אלא לנשמה - אותה ישות רוחנית השוכנת בגופנו, והיא כוח החיים שלנו.

(צילום: shutterstock)

הנשמה זקוקה למנוחה. אדם שפועל במשך כל היום מבזבז "אנרגיה רוחנית", ועד הערב האנרגיה הזו מתרוקנת. בלילה, בזמן השינה, אנו "מטעינים" את עצמנו מחדש. כמו סוללה שנגמרה וחייבים לחבר אותה למטען, כדי לתת לה "כוח" לפעול מחדש - כך גם האדם, לאחר שינה טובה, שב לפעול במלוא המרץ במשך כל היום.

כמובן שבורא עולם טבע בשינה גם תרומה פיזיולוגית לגוף, אבל אי אפשר להתעלם מהתרומה הרוחנית שציינו.

מהי אותה "ישות רוחנית"? מהיכן הגיעה? האם אנו "דואגים" לתת לה כל מה שהיא צריכה באמת? - אלו הן עוד נקודות למחשבה...