מדוע יש לשמוח בהכנות לפסח? 10 תשובות

1. המלאכים הנבראים מהשפשוף ממליצים טוב על ישראל - הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מפליג מאוד בשבחן של ישראל העמלים לבער ולגרש כל זכר של משהו חמץ, והשווה בין המלאכים הנבראים מהעמל לבער את החמץ, למלאכים הנבראים מתקיעות השופר. תקיעות השופר, כידוע, סימנם קשר"ק (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה). קשר"ק הינו גם ראשי תיבות של: קרצוף, שפשוף, רייבין וקערין (פעולות באידיש הקשורות לניקיון הבית). הרב סיכם ואמר: "והמלאכים העולים מהם ממליצים טוב על ישראל".

2. נקיון הבית מקביל לעבודת הכהן הגדול - רבי לוי יצחק מברדיטשוב נתן רמז מהפסוק: "ועבדתם את העבודה הזאת בחודש הזה" – שניקיון הבית מן החמץ דומה לעבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים, כיוון ששם נאמר: "את העבודה הזאת", וכאן נאמר: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש", ללמדנו, שקרצוף הבית בחודש הזה דומה לעבודת כהן גדול ביום הכיפורים.

3. הטרחה לפסח הורגת את המזיקים - בספר 'קב הישר' בשם ספר 'יסוד יוסף' נכתב: "ויש קבלה בידי, כל טורח שאדם מטריח עצמו לכבוד יום טוב של פסח, והוא עייף ויגע בטורח, אזי בעסק זה הוא הורג כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם". כלומר, על ידי העמל בעבודה הוא מגרש ומבטל כל רע מעל עצמו.

4. ישיש וישמח בזכות שנפלה בחלקו לעשות נחת רוח לבורא - המשפיע הרב אלימלך בידרמן שליט"א מדגיש את חשיבות ההכנות לפסח מתוך שמחה, וכה דבריו: "מאוד צריך להשגיח ולהיזהר מאוד שכל עבודת הקודש של ניקיון הבית מחמץ תיעשה מתוך שמחה וחדווה, ולא חלילה מתוך כעס ועצב, רק ישיש וישמח בזכות גדולה זו שנפלה בחלקו, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו, ולבער את הרע מקרבו".

5. יציאה רוחנית ממצרים: ביעור הרע מקרבו - הרב בידרמן מוסיף כי זוהי עבודתנו בימים אלו: "בימים אלו עלינו להשריש היטב בקרבנו עיקר גדול זה, כי לפעמים יכול האדם לנקות את כל ביתו בחורין ובסדקין מכל חמירא וחמיעא , ואף לערוך את ה'סדר' בהתלהבות ובדביקות, ועם כל זאת עדיין לא יצא ממצרים שלו, ומסוכן הוא להישאר הוא ובניו משועבדים לפרעה במצרים – כי כולו עסוק ח"ו רק בטפל ולא בעיקר".

6. בהלכות פסח ראוי להחמיר - בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא זי"ע, שאמנם, בכל המצוות לא ראוי להרבות בחומרות יותר מדי, אולם בהלכות פסח כדאי להחמיר, כי כל חומרא וחומרא הן "כתכשיטים לכלה". הרבי מפשיסחא מוסיף ואומר כי "דבר פשוט הוא שצריך לעשותן בשמחה וברוגע ולא מתוך עיצבון וכעס חלילה".

7. על ידי ההכנות לפסח ניתן להשיג מדרגת רוח הקודש - בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע אומרים, שעל ידי ההכנות לחג הפסח יש ביד האדם להשיג מדרגת רוח הקודש, אך מידת הכעס מונעת ממנו מעלה נשגבה זו.

8. להיזהר מכעס בימי ערב פסח - רבי אשר מסטאלין זי"ע הסביר את הסמיכות בפסוק: "אלהי מסכה לא תעשה לך", לציווי: "את חג המצות תשמור". לדבריו, "שכיח הוא שבאים לידי כעס בעת ההכנות לחג הפסח, וכן בחג עצמו, והרי אמרו חז"ל כי "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", לכן הזהירה תורה שבימים אלו ייזהר ביותר שלא לעשות 'אלהי מסכה' זה הכעס, אלא בניחותא ורוגע ומתוך שמחה של מצווה ינקה את ביתו מכל משהו חמץ".

(צילום: shutterstock)

9. הכועס – אין לו לאכול מקרבן פסח ומהאפיקומן - רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע בספרו 'דרך פיקודיך' כותב דברים נוראיים: "אפשר מדרבנן, כי יש להחמיר באכילת הפסח שלא להאכילו למי שאמרו רז"ל שהוא כאילו עובד עבודה זרה, כגון: 'כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה', וביותר 'כל המשבר כלי בחמתו יהיה בעיניך כאילו עובד עבודה זרה". ואנו, שאין לנו קרבן פסח, מכל מקום מאוד מאוד יש לנו להתרחק משמץ כעס בימים אלו, שהרי מהרה ייבנה בית המקדש, וכי יש בינינו אי מי הרוצה שלא לזכות להימנות עם בני החבורה על קרבן פסח?! ואף כהיום הזה, יש מקום לחשוש, שאפשר שאף 'אפיקומן' אסור להאכילו, שהרי הוא בא זכר ל'קרבן פסח', והדברים מבהילים.

10. כיצד נינצל מן הכעס? "והעצה הידועה, שיזכור את הנאמר במסכת קידושין: 'רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו', פירוש: שהרי 'כעסו ורוגזו' לא יועילו לו מאומה לשנות את הנעשה, ומה ייתן לו ומה שמזיק לבריאות גופו ונפשו במה שמעלה כעס בלבו". (באר הפרשה, מצורע)

שיעור מקסים על מהות בדיקת החמץ, מאת הרב רועי מושקוביץ: