משולה ליום הכיפורים, הכנה לגאולה: עובדות מרתקות על השבת הקרובה, שבת הגדול

1. שבת הגדול על שם הנס הגדול

השבת הקודמת לפסח נקראת "שבת הגדול" על שם הנס הגדול שאירע בה. מובא בטו"ר בשם המדרש: "ולקחו להם כל אחד שה פסחו, וקשר אותו בכרעי מיטתו, ושאלום המצריים: 'למה זה לכם', והשיבו: 'לשחטו לשם פסח במצוות ה' עלינו', והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלוהיהן, ולא היו רשאין לומר להם דבר, ועל שם אותו הנס קוראין אותו שבת הגדול".

2.הודיה על גאולת הנפש

ב"שבת הגדול" קיימו ישראל את הציווי: "משכו וקחו לכם" – "משכו" ידיכם מעבודה זרה "וקחו לכם" צאן של מצווה, ודבקו נשמתכם בבורא כל העולמים. עם ישראל זכו להגיע לדרגה זו בזכות יום השבת, הנקרא בזוהר "יומא דנשמתא". משום כך קבעו לדורות להודות על גאולה זו ביום השבת, בו יוצאים מגלות הנפש.

3.מהווה הקדמה לגאולה

ב'לבוש' (סימן תל, סעיף א') מבואר כי שבת זו נקראת "שבת הגדול", כי היא הקדמה לגאולה, שנאמר בהפטרתה (מלאכי ג, כג) ''הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".

4.משולה ליום הכיפורים, מזככת ומקדשת את נשמות ישראל מכל פגם ועוון

ה'חידושי הרי"ם' השווה שבת זו ליום כיפור, ודרש מעין גזירה שווה. "עשור הזה הוא כמו עשור דיום הכיפורים – שהוא מטהר ומעמיד בחזרה ביושר, ולכן נקרא יום הכיפורים 'יומא רבה' ואף שבת זו נקראת 'שבת הגדול', כי היא "מזככת ומקדשת את נשמות ישראל מכל פגם ועוון".

5. כל השבתות יונקות את כוחן משבת הגדול ומשבת שובה

ב'אוהב ישראל' כתובים דברים נשגבים אודות שבת זו. בעל ה'אוהב ישראל' מבאר את דברי הזוהר 'מיניה מתברכין כל שיתא יומין', כלומר: כל ימות השבוע יונקים מקדושת השבת שלפניו, אולם כל השבתות כולן יונקות כוחן משבת הגדול ושבת שובה.

6. יש לשוב לקב"ה מתוך אהבה, לגודל הנס שעשה עמנו

ה"שפת אמת" מסביר כי שבת הגדול הוא כמו שבת תשובה, ויש לשוב לקב"ה בתשובה שלמה, מרוב אהבה. "שצריך כל אדם לשוב להשי"ת מגודל החסד שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים, ובחר בנו להיות לו לעם נחלה, וזה שבת הגדול שישוב האדם בתשובה על ידי גדלותו יתברך".

7.מצוות השבת – זכר ליציאת מצרים

טעם נוסף מציין ה"שפת אמת" לשם "שבת הגדול": כל שבת הינה זכר למעשה בראשית. כאשר יצאו ישראל ממצרים נוסף טעם נוסף לשבת, שהיא גם: "זכר ליציאת מצרים". כלומר: השבת נקראה "שבת הגדול" כי בזכות הנס שאירע באותו השבוע, נתווסף טעם נוסף למצוות השבת.

8.יציאת מצרים מורה על גדלות מעשיו הנוראים של השם יתברך 

המהר"ל מבאר כי השבת הקודמת לחג הפסח, בו התרחשה יציאת מצרים, ראויה להיקרא בשם 'שבת הגדול'. "יציאת מצרים נקרא גדול על שם גדלות מעשיו הנוראים שעשה ופעל כאשר יצאו ממצרים". המהר"ל מוסיף דברים מרגשים אודות הגאולה העתידה: "ולעתיד, לעולם הבא, יקנו ישראל עוד מדריגה יותר עליונה, ויעשה הקב"ה עוד גדולות על כל גדולות, נוראות על כל נוראות..." (גבורות ה' פרק לט)

9.ביום זה מלכותו של הבורא התנשאה

השל"ה מבאר כי בשבת הגדול נתבטלו שרי מעלה. "שבת הגדול, המורה על החירות שיתבטלו השרים שלמעלה, וזהו קשירת הטלה בכרעי המטה המורה על כוחו שלמעלה, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". כלומר, בשבת הגדול שקדמה ליציאת מצרים, נתבטלו כוחם של שרי מעלה, הממונים על אומות העולם, ומלכותו של ה' התנשאה. (מסכת פסחים ד"ה פרק תורה)

10.ישראל האמינו באמונה שלמה שבכורי מצרים ימותו

ה"משך חכמה" מבאר כי כשם שבשבת האדם לא עובד, ומוכיח בכך שהוא בוטח בה' שייתן לו את פרנסתו, כך בשבת הגדול האמינו ישראל שתתרחש מכת בכורות, ועל כן היו ראויים לקבל את השבת. לדבריו: "ולכן צווה רק לישראל על השבת, כי בוטחים בהשגחתו, ומאמינים שעל ידי זה לא יחסר להם מאומה, וברכת ה' היא תעשיר, וכאשר לקחו הפסח במצרים והאמינו שבחצות ימותו בכורי מצרים היה הביטחון גמור, והיו ראויים לקבל השבת, ולכן נקרא שבת הגדול". (דברים י כ)

11. נעשו בני חורין ויצאו מעבדות פרעה

ה"שפת אמת" מבאר כי בשבת נעשה האדם בן חורין, ויכול הוא לקבל עליו עול מלכות שמים. כה הוא כותב: "בשבת קודש יש לו מנוחה לעבדו ית' באהבה וברחבות לב, ואין צריך ליגיעה כמו בחול, ואז כשיצאו בני ישראל ממצרים וכשהבטיח להם משה רבינו ע"ה שיצאו במכה זו האחרונה נעשו בני חורין ויצאו מעבדות פרעה, ולכן השבת נקרא שבת הגדול". (שבת הגדול תרל"ד)

12.60 ריבוא מצריים מתו באותו היום

נס נוסף אירע בשבת הגדול. נאמר בפסוק: "למכה מצרים בבכוריהם". ביאורו של פסוק זה הוא שמצרים בעצמם הכו זה את זה בשבת הגדול בעשור לחודש. בילקוט שמעוני מובא כך: "בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות, אמר לו: בחצות הלילה ומת כל בכור, נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם, ואמרו להם: כל מה שאמר משה הביא עליהם, אין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלה מביננו, ואם לאו אנו מתים! השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצריים מתים אינם יוצאים מכאן. מה עשו? נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחין לפרעה ואומרין: בבקשה ממך הוצא את העם הזה שבשבילם רעה תבא עלינו ואליך. אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות? מיד יצאו ונטל כל אחד חרבו והרג את אביו, שנאמר: למכה מצרים בבכוריהם, למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן אלא, למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהן". זהו נס נוסף שאירע בשבת הגדול.

13.הוסר הקטרוג על ישראל והתאפשרה הגאולה

בעל ה"פרי צדיק" מקשה מדוע הנס שהרגו בכורי מצרים את הוריהם נקרא "נס גדול", ומקשה: מה שייך אצל השם יתברך נס גדול, וכי היפלא מה' דבר... תשובתו המופלאה היא בפסוק: "נתתי כפרך מצרים... ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך", ומבאר: "כאשר יש קטרוג על ישראל חס ושלום, נותן השי"ת כופר תחתם מאומות העולם, ועל ידי זה מתבטל הקטרוג". בהמשך דבריו מסביר: "והיכן מצינו שניתנו המצרים לכופר, הוא מה שהכו הבכורות באבותיהם... ובמדרש מובא שששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם, המספר סוכם למספר בני ישראל ששים רבוא, מפני שזה היה לכופר לישראל שלא יהיה קטרוג עליהם".

14."שבת הגדול" ו"בר מצווה"

באותה השבת נצטוו ישראל במצווה הראשונה. כשם שכאשר ילד מקבל עול מצוות הוא נקרא גדול, ואז זוכה לנשמה מיוחדת משמים, כך בשבת הגדול קיימו ישראל את הציווי "משכו וקחו לכם" – משכו ידיכם מעבודה זרה, וקחו צאן של מצווה. (ה"שפת אמת") 

15."שבת הגדול" ו"כהן גדול"

בעל ה"שם משמואל" משווה את "שבת הגדול" ל"כהן גדול", ואומר כי כשם שכהן גדול נקרא כך, "מפני התפשטות הקדושה שבו על הגוף", כך בשבת הגדול – ישראל מסרו נפשם ללקיחת הפסח, וממילא אז "נתפשט כח הרוחני שבהם גם על הגוף להתקדש בקדושת הנפש, ומזה נתהווה מה שנמשכו אחר כך אחר השי"ת בלי שום התחכמות, וכמו שכתוב (ירמיה ב') זכרתי לך חסד נעוריך וגו', לכתך אחרי במדבר". מסכם ה"שם משמואל", ואומר "על כן נקרא שבת הגדול".

מדוע נקראת השבת שלפני פסח שבת הגדול ולא שבת הגדולה, מה פרוש השם ומה מייחד שבת זו, מדוע בתורה מכונה חג הפסח חג המצות ולעולם לא בשמו המוכר, ואילו בכל הדורות מאז קוראים חג הפסח, כל זאת ועוד מעניני החג, בדרכו המיוחדת והמרתקת של הרב ישראל מאיר לאו: