יפוש ברכהן: "דווקא בתור זמרת חרדית – אני יכולה להצליח יותר"

יפוש ברכהן היא זמרת חרדית שמעולם לא התלבטה בשאלות על מהות הקריירה שלה. מאז שהתחילה לשיר כילדה צעירה היה לה ברור: היא שרה אך ורק בפני נשים – ושואבת מכך סיפוק עצום.

"נכנסתי לעולם המוזיקה כמעט במקרה, אבל אנחנו הרי יודעים שאין מקרה בעולם", היא מספרת. "ילדי השכנים שלנו למדו נגינה, אז אחותי החליטה ללכת בעקבותיהם. האופנה אז היתה ללמוד נגינה באורגן שתי קומות, לא בטוח שזה אפילו עוד קיים היום".

קצת אחרי האחות הצטרפה גם יפוש לשיעורים. ועל אף שהיתה האחרונה להצטרף – היא נשארה יותר מכולם. "המורה לנגינה זיהתה שיש לי פוטנציאל ודרבנה אותי מאד, נתנה לי לנגן בקונצרטים".

יפוש הופתעה בעצמה מההצלחה שלה. "בלימודים לא הייתי טובה במיוחד. היה לי מוזר פתאום להצליח בלימודי הנגינה. גם שם, הייתי רק מרפרפת על התווים ובעיקר מנגנת מהשמיעה". על אף הכשרון הברור, יפוש נותנת קרדיט לאמה על כך שהמשיכה עם הנגינה. "על אף שאהבתי את הנגינה, התנגדתי הרבה פעמים ללכת לשיעורים, סתם כי לא רציתי שיגידו לי מה לעשות. אבל אמא של פשוט שלחה אותי בכוח לשיעורים האלה והיום אני ממש מודה לה על כך".

בשלב מסוים, היא לא הסתפקה בנגינה והתחילה גם לשיר. "תמיד שרתי וחשבתי שאני יודעת לשיר, אבל התביישתי לשיר לפני אחרים, רק הקלטתי את עצמי בבית. יום אחד, בבית ספר היסודי שבו למדתי התקיים מופע שירה ובחנו בנות כדי לבחור מי תשיר במופע. רציתי להיבחן אבל התביישתי לבוא בעצמי, אז שלחתי קלטת שלי עם חברה. המדריכה הקשיבה לקלטת ונזפה בחברה: 'מה את מביאה לי קלטת של זמרת מקצועית?' החברה התגוננה: 'זו לא זמרת, זו יפוש'. אז המדריכה אמרה: 'באמת? אם כך, כולן יכולות ללכת הביתה, מצאנו את מי שחיפשנו'..."

ומאז, היא לא מפסיקה לשיר. "כשהייתי בכיתה ח' התחלתי להופיע עם מיכל לויטין הידועה היום כסטנדאפיסטית. היא למדה בשכבה מעלי. מכיוון שהגענו מחב"ד, שזה כמו משפחה ענקית אחת, עד מהרה מצאנו את עצמנו מופיעות בערבי נשים של חב"ד ובבתי חב"ד בכל רחבי ארץ. דרכנו נפרדו רק כשסיימתי את התיכון והתחתנתי –היא הלכה אז לכיוון הסטנד אפ שבו היא ידועה היום מאד, ואני לכיוון השירה". לאחרונה, אגב, הן חזרו לשתף פעולה במערכונים הומוריסטיים שמשלבים מוזיקה.

קריירת השירה שלה נעצרה קצת עם הנישואים. "נסענו לשליחות בוונציה, היה מעניין, אבל חזרנו די מהר. היה לי קשה לצאת מהבועה של כפר חב"ד וגם לא ממש היה לי איפה לשיר שם. עשיתי בעיקר עיבודים ופלייבקים שאפשר לעשות מכל מקום בעולם"

"לא כולם חייבים לדעת לשיר"

במקביל להחייאת קריירה השירה שלה, עם חזרתה לארץ יפוש פתחה אולפן הקלטות. "אני מתמחה בהקלטת אנשים שלא יודעים לשיר", היא צוחקת. "כמובן, אני מקליטה גם הרבה מפורסמים: יובל מבולבל היה פה, וגם ישי לפידות. כמעט לכל פרויקט של חב"ד יש שיר: שיר לחנוכה, שיר לל"ג בעומר...אבל באים אלי גם ילדים ומבוגרים שחולמים לשיר וילדות בת מצווה שרוצות להקליט שיר לחגיגה, ואני יודעת לגרום להם להישמע טוב גם אם הם זייפנים לגמרי".

ולא שיפוש חושבת שכל אחד צריך לדעת לשיר, לגמרי לא. "היתה תקופה שהייתי אומרת לאנשים: למה אתם חייבים לדעת לשיר? למה שלא תתמקדו במה שאתם טובים בו? אבל בשירה יש משהו מאד חושף, ובמיוחד היום בעידן השיתוף הבלתי פוסק, אנשים רוצים לשתף בשירה שלהם, והם באמת בחוסר מודעות לגבי הכישורים שלהם. לא מזמן יצא לי לשפוט תחרות שירה, וכשנתתי לנערה אחת ציון שהולם את ההופעה שלה – היא ממש קרסה. הגעתי למסקנה שאני לא יכולה להיות שופטת יותר. מצד אחד, אני לא מסוגלת לשקר, מצד שני, לא רוצה להכאיב לאנשים. משום מה כשמדובר בשירה לאנשים ממש קשה לקבל את האמת על עצמם".

מלבד האולפן והשירה, יפוש עוסקת גם בהלחנת שירים, ולהיטים פופולאריים רבים ממופעי נשים בצבור החרדי – הולחנו על ידה. "אני מלחינה כמעט את כל השירים של טלי אברהמי, כך שהמון אנשים מכירים שירים שהלחנתי בלי לדעת שאני מאחורי השיר. זה קצת מבאס כי זו יצירה שממש מתבקש שתהיה לך הכרה עבורה, אבל בתכל'ס נשים שרות את השירים שלי ולא יודעות שזה אני. אבל אני אוהבת את ההלחנה. זה תענוג ליצור משהו חדש לגמרי. גם כשזה יוצא תוך חמש דקות וגם כשזה לוקח שבועיים".

מה היו ההופעות הכי גדולות שלך?

"ההופעה הכי גדול שלי במסגרת חב"ד הייתה במפגש שליחות מכל עולם בהיכל נוקיה, בשנת הקהל הקודמת. היו שם 7000 נשים ואני שרתי שם. אבל בחב"ד מכירים אותי כל כך טוב ובשאר המגזרים – עוד לא מספיק, אז אני מנסה עכשיו לפרוץ אל קהלים חדשים. עד עכשיו הרגשתי שאין לי זמן לשווק את עצמי – יש לי חמישה ילדים, הבית דורש את שלו וגם האולפן לוקח חלק גדול מהזמן שלי. אבל עכשיו כשהקטן שלי כבר בן שנתיים, אולי עכשיו יהיה לי זמן. הופעה הכי גדולה שלי מחוץ לחב"ד היתה באירוע של רדיו קול חי בבנייני האומה. היו שם 3000 נשים, שרתי הרבה וקיבלתי פידבק מטורף".

יש דיסקים שהוצאת?

"התחלתי למכור את הדיסק הראשון שלי ממש בשבועות אחרונים. הוא נקרא פשוט 'יפוש' וכולל שירים מוכרים שאני שרה הרבה בהופעות. אבל עכשיו אני עובדת גם על גרסה משודרגת יותר של הדיסק הזה. חוץ מזה, מקווה גם להוציא דיסק עם שירים מקוריים שלי".

שרה גם עם הילדים

איך מתמרנים בין חמישה ילדים, אולפן, הופעות והלחנה? יפוש, כך נראה, גילתה את השיטה האולטימטיבית: לא ישנים

"אני מין טיפוס כה, כשדוחפים אותי לפינה פתאום יוצאים דברים...חוץ מזה, אני כמעט ולא צריכה לישון. אני ישנה רק כשאני נופלת. בלילות אני תמיד נשארת לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. גם אם אין עבודה אני אשאר ערה...זה משהו שירשתי מאבא שלי. אבל בהחלט, העבודה תובענית ולפעמים באה על חשבון הצרכים שלי או של המשפחה. פעם הילדים לא אהבו את זה. כשהגדול שלי, בן עשר, היה קטן, הוא צייר פעם ריבוע, סימן עליו איקס, ואמר 'זה האולפן של אמא'. ואז התחיל לומר שהוא יתקשר למשטרה כדי שתסגור אותו...זה לא היה קל, אבל היום הם הרבה יותר שלמים עם העבודה שלי. מרגישים שהיא נותנת גם להם המון.

"הם בהחלט ירשו ממני את החוש המוזיקלי. אני מופיעה איתם הרבה. הקלטתי אותם בהרבה המנונים לקייטנות למשל. גם אצלנו בבית, בעיות תמיד נפתרות בשירה. מריבות, צעקות בשולחן שבת – שרים משהו והכל נפתר. אנחנו שרים בכמה קולות עם הרמוניה נהדרת".

כמו כל זמרת חרדית, גם יפוש שומעת לא מעט: 'אילו לא הייתי מקפידה על ההלכה היית מגיעה רחוק', אבל היא ממש לא מרגישה כך. "לי תמיד היה ברור מאליו שאני מופיעה רק לפני נשים וזהו זה. זו אפילו לא שאלה עבורי. אבל גם בלי זה, אני חושבת שבתור זמרת חרדית אני מצליחה הרבה יותר משהייתי מצליחה אחרת. עם כל תחרויות הזמר היום, מסתבר שבציבור כללי יש המון אנשים שיודעים לשיר. אבל בציבור החרדי עדיין אין המון זמרות חרדיות, כך שדווקא שם יש לי מקום לעשות ולשיר ולפרוח. אני מודה להשם כל יום על הכישרון שנתן לי ועל ההזדמנות לממש אותו."