למה אין סיכוי שאעשה מנוי ל"מקור ראשון"

בפרסום שכותרתו היתה "מכתב פתוח מעורך 'מקור ראשון', חגי סגל", פנה סגל אל הקהל הפוטנציאלי שטרם ראה את האור, והזמין אותו "לעשות מעשה" ולעשות מנוי על עיתון הימין האיכותי בעריכתו. בתור מנוי לשעבר, חוסר המודעות העצמית הזה קומם אותי, והחלטתי לנסות ולפרסם מכתב תגובה, אולי על מנת להסביר לסגל וחבריו שהם פספסו מגזר תורני שלם - בעלי תשובה, וגם אנשים בעלי השקפה תורנית שבין הדתי-לאומית לחרדית. לא אגזים אם אעריך שמדובר במאות אלפי קוראים פוטנציאליים, שסולדים מהקו שמקור ראשון מייצג.

באותו מכתב סיפר סגל שגיליון החג שלהם יכלול 476 עמודים, הסביר שמדובר ב"עיתון איכותי עם עלויות הפקה יקרות שהמנויים אמורים לממן", ובעיקר קרא לקוראים להפסיק לקטר על השמאלניות של התקשורת הכללית ("תירוצים לא חסרים"), להפסיק לקטר שהמנוי יקר מדי, לזכור ש"מקור ראשון" היה העיתון הכמעט יחיד שהתנגד לתכנית ההתנתקות, ובקיצור, לתרום ל"מהפכה התקשורתית". בין לבין, כמעט בחטף, כתב סגל על כך שיש לתמוך למרות ש"חלקים ממנו (מהציבור הדתי) כועסים על כתבה שעוסקת בנשים דתיות בלי כיסוי ראש".

אוהו, סגל. כמה פספסת וכמה לא הבנת את עומק הבעיה, אם אתה מונה את הסיבה הזו בחטף ובקטנה. למעשה, זו הנקודה העיקרית שבגללה לא אכניס הביתה את העיתון שאתה חושב, בטעות, שהסיבות היחידות שלא עושים עליו מנוי הן עצלנות, אדישות וחסכנות. בוא ואספר לך על עוד כמה נקודות חשובות.

ההלכה vs. מאחז מצפה אשתמוע - מה יותר חשוב?

אתה מנפנף בימין-שמאל-ימין-שמאל, ושוכח משהו קטן: זכותנו על הארץ נקבעת מתוקף כח התורה. אם לא היתה התורה - ארץ ישראל לא היתה קדושה בעינינו יותר מאוגנדה, ממנצ'סטר או ממיקרונזיה. חשיבות התורה וההלכה נמצאת הרבה מעבר לחשיבותו הזניחה של איזה מאחז מצפה-אשתמוע. כן, הרבה פעמים ישנה תחושה שאם מאחז קטנטן יפונה, "מקור ראשון" ירעיש עולמות. אבל כשמדובר בפגיעה בנושא תורני, קולכם לא נשמע באותם דציבלים, אם בכלל. וגרוע מכך: לא רק שהעיתון לא רק ניצב תמיד לימין התורה וההלכה - הרבה פעמים הוא אף סותר אותה.

הזכרת, סגל, את כתבת "הנשים הדתיות שהורידו את כיסוי הראש", שהכעיסה רבים מקוראי העיתון (בצדק), אבל לא ציינת גם שלל כתבות ומאפיינים שהכעיסו את כל מי שהתורה יקרה ללבו: ה"דתיים" המסמסים בשבת, תמונות שלא בגדר הצניעות, אווירה כללית שמביעה דעות לייטיות עד ניאו-רפורמיות וכן הלאה. לא נדיר למצוא אצלכם תמונות נשים שלא בגדר צניעות ההלכה, התייחסות מתבטלת ואף מעריצה כלפי התרבות החילונית, ואפילו כתבת שער המוקדשת לסרט חדש אודות באטמן נגד ספיידרמן (כן, עשיתי גוגל ומצאתי בפייסבוק שלכם פנינים חדשות מהתקופה האחרונה). אולי העיתון פונה (גם) לחובשי בד על הראש. אבל האם פונה ליהודים דתיים באמת, שמשתדלים לא לעגל פינות ומתייחסים להלכה בכבוד?

חגי סגל, (צילום: פלאש 90)

המאמץ שלך לגייס מנויים ראוי לשבח, חגי סגל. אבל צר לי לומר - לא אכניס הביתה את "מקור ראשון", כמו שלא אכניס עיתונים חילוניים. ולא, לא בגלל מחיר המנוי, אלא בגלל הילדים. הילדים שלי יידעו ויודעים כיצד להתמודד עם החילוניות, אבל ספק אם הם יידעו להתמודד עם חובשי כיפה שלא נותנים מקום של כבוד להלכה, ליהדות האורתודוקסית באמת, לגדולי דור, ובמקום זה נותנים ביטוי חסר אחריות ללייטים למיניהם. כמו שלא תתנו במה נרחבת ועקבית לתומכי עקירות ונסיגות למיניהן ממאחז מצפה-אשתמוע, כך הייתי מצפה שלא תתנו ביטוי לתומכי נסיגות מההלכה ומהיהדות היפה (והמחייבת, מה לעשות) שכולנו מכירים.

כבר לפני יותר מעשור, ראשי "מקור ראשון" (עוד לפניך) ניסו לפנות גם לציבור חילוני-אך-ימני. לכן הם ניסו למתג את עצמם פחות כעיתון דתי נטו. אבל זה לא עבד. אני לא מכיר אף חילוני - אף חילוני! - שקורא "מקור ראשון". כנראה שלמרות המאמצים הגמלוניים, העיתון עדיין לא מספיק מגניב או מקיף מבחינתם. בשביל סתם ימניות אוטומטית, הציבור מסתפק ב"ישראל היום". במקביל הדתיים התורניים לא מתקרבים לעיתון כמו שלכם, עם השקפה בעייתית, שלא מוותר על תמונות שאינן בגדר הצניעות, על כתבות שנותנות לגיטימציה לחיפוף בהלכה (אבל לא על חיפוף בענייני ויתורים על מאחז מצפה-אשתמוע, חלילה!) ושאר בעיות נוספות. אתם יוצאים קירחים מכאן ומכאן, וחבל שאינכם מבינים זאת.

סקופ: גם עיתונים יכולים לחזור בתשובה

אז לא, סגל. ממש לא שכנעת אותי לעשות מנוי על העיתון ההו-כה-ימני. למרות שאני בעד עיתונות ימנית, אני הרבה יותר בעד עיתונות דתית. לפני שתקבלו אותי כמנוי, תצטרכו ללמוד הרבה מהעיתונות החרדית. את "משפחה" ו"בקהילה" אני מכניס הביתה בשמחה, ולא צריך להחביא חלקים מפני הילדים. הם חיזקו אותי לפני שנים ספורות לפתוח בסבב "הדף היומי", יש להם כבוד לגדולי ישראל, ואין חשש שאמצא שם כתבות חסרות אחריות על "דתיים" שעושים קעקועים או על קשישים שהחליטו להפוך לדתל"שים בגיל 80.

אבל זה בסדר. אף פעם לא מאוחר לחזור בתשובה. המון אנשים עושים את זה. גם עיתונים יכולים לחזור בתשובה, ולהיות קצת, ממש קצת, יותר אחראיים. להבין שהם משפיעים. להבין שאם אישה נשואה החליטה להוריד את כיסוי הראש שלה בגלל אותה כתבה "אמיצה" ו"עיתונאית" - הרי שאם לעורכי העיתון יש אמונה בקב"ה ובתורתו, אמורה להיות להם הרבה יותר מצביטה בלב. ואם עוד מישהו החליט לסמס בגלל שהוא קרא אצלכם ש"מדובר בתופעה" כביכול, ההפסד הוא כולו שלנו. בגלל שהצפתם תופעה שספק אם היתה מקבלת ביטוי בדרך אחרת, יהודים אחרים קיבלו החלטות שגויות בחייהם. האם זה היה שווה את זה? מה אתם קודם, עיתונאים או יהודים? ושוב אותה דוגמה קבועה: כמו שלא הייתם גורמים לאף קורא לזלזל (חס ושלום!) במאחז מצפה אשתמוע, כך אל תגרמו בבקשה לאף אחד לזלזל בהלכה, ולסמן-להגדיל תופעות שהיה מוטב לו היו נשארות בשוליים, מבלי לקבל לגיטימציה. כולנו מכירים תופעה אחרת שזכתה לעידוד תקשורתי מהתקשורת החילונית, וכולנו יודעים עד כמה הלגיטימציה עזרה לה להתרחב ולצעוד בגאווה. אז למה להעתיק קונספטים שליליים?

סגל, תתעוררו בבקשה. יש לכם כח, וכשיש כח צריכים לנצל אותו בחכמה ולא בקלות ראש, עם קו שמייצג את הלייטים, הדתל"שים ואפילו הניאו-רפורמים. אז לפני שאתם מנופפים בדגל הימין (שהוא חשוב כשלעצמו), אל תשכחו שיש דגל חשוב הרבה יותר. למרבה הצער, בחרתם לא להתייחס אליו מספיק בכבוד. לפחות לא באותו כבוד שאתם מקדישים לרגבי האדמה הנערצים.