לחץ, חמץ ומה שביניהם: איך מתמודדים?

את נמצאת בימים האחרונים שלפני הפסח. את לחוצה והעול המוטל עלייך כבד: כביסה, נקיון, קניות, סידורים, בישול ואפייה לקראת החג. בנוסף, ישנו הטיפול השגרתי בילדים. העומס אכן כבד.

המחשבות מטרידות: איך אעמוד בכל המשימות הללו? ואת נזכרת בעוד משהו שצריך להכין או לקנות. הילדים בחופשה, הרעש גדול ו"הבלגן חוגג". חמץ ומצה משמשים בעירבוביה.

אם את שייכת לטיפוסים הלוקחים את החיים בקלות, יחסית, ומצליחה לעשות סדר עדיפויות, אז גם בערב פסח אני מאמינה שלא תאבדי את העשתונות. אך אם את דאגנית, סובלת מאחריות יתר, פרפקציוניסטית, דורשת מעצמך ומזולתך את המירב, והכל צריך להיות מאה אחוז לפרטי פרטים - מהאבק שעל המעקה במרפסת האחורית ועד לשישה סוגי עוגות מגוונות, מקושטות ומצופות - אז את בבעיה. פסח אכן בא להזכיר לנו שהיינו עבדים ויצאנו מעבדות לחירות. אין זה אומר שכדי לחוש זאת אנו צריכות להפוך בערב פסח של ימינו לעבדים לכל גרגר אבק, לכל טביעת אצבע של ילד ולכל מגרה שאינה מסודרת שורות-שורות.

רציתי לשתף אתכן, הקוראות, במספר "לאווים" הקשורים לערב פסח, אותם שמעתי מפי ידידה:

זכרי ש:                    

* אבק זה לא חמץ.

* הילדים הם לא קורבן פסח.

* בעלך לא קורבן עולה ויורד.

* ואת לא קורבן תמיד.

כמה מלים למי שרואה את עצמה תמיד "קורבן תמיד": דעי לך, מי שאינו מקבל אינו יכול גם לתת. מצבר שאינו מתמלא - מתרוקן. מי שמקריבה את עצמה למען... ובשביל... אינה מזהה את צרכיה, אינה נותנת להם מקום בחייה, וכל כולה קודש לעבודה, לנקיון, לילדים ולזולת - אין לה מה לתת, כי אם היא אינה ממלאת את המצברים, הם מתרוקנים.

אמא מוזנחת, עייפה ותשושה - אין לה מה לתת!

הפרדוקס הוא, שנראה כאילו היא נותנת יותר ויותר, אך באמת זה רק "כאילו". זה אכן נהדר פעם בשנה להגיע לכל פינה, אך זאת רק אם באמת ניתן לעמוד בכך, ולהגיע אל החג מבלי להתמוטט ומבלי למוטט אחרים. אבל, אם... החדרים מצוחצחים וסגורים על מנעול ממחרת הפורים, הילדים רק ברחוב, אוכל מבושל - הס מלהזכיר, כי כבר שבועיים מבשלים ואופים לשבוע של החג, האווירה מתוחה, העייפות רבה, איש לא שומע את רעהו ובמיוחד עקרת הבית, כי "מה, אתה לא יודע שבעוד שבוע פסח?! ולאמא אין זמן לשטויות!" - אז באמת עברנו את הגבול, ולא לזאת היתה הכוונה. פסח אסור בחמץ, אבל לא באבק! רצוי שיהיה נוצץ, אך זה לא הכרחי! ומה שיותר נוצץ זה לאו דווקא יותר כשר לפסח!

חברתי, שעמדה לעבור דירה חודש-חודשיים אחרי הפסח, אמרה לי: "עוד לא היה לי ערב פסח כל כך רגוע כמו שנה זו. ניקיתי, עשיתי מה שצריך ואפילו יותר, למען ההרגשה - אך בלי לחץ, כי ממילא עוד מעט אעבור דירה". דוגמא זו בדיוק ממחישה ש"אבק זה לא חמץ".

עשי מה שצריך, אם את יכולה והזמן מתאים, ואם את לא לפני או אחרי לידה, או לפני חתונה של בן/ בת וכו', או אם, חלילה, אינך בקו הבריאות.

זו באמת ההזדמנות להוציא, למיין ולהשליך מה שעבר זמנו, לתקן מה שצריך תיקון בבית, לקנות מה שרצית כבר מזמן, אך רק אם זה מתאפשר.

שימי לב להבדל הקטן-גדול בין רצוי, נעים וכדאי - לבין אני מוכרחה. את לא מוכרחה!

* * *

אז לכן – הלחוצות, העייפות, הדואגות והעמוסות, וגם למי שלא כל כך, קבלו מספר עצות לימים האחרונים:

* ערכי רשימה מפורטת של כל המטלות - חשובות ולא כל כך חשובות.

* ערכי רשימה שנייה לפי סדר העדיפויות, מן הקל אל הכבד. התחילי במשימות שלא ניתן לוותר עליהן, המשיכי בכאלו שאינן חיוניות וגם אם לא תספיקי אותן - חמץ לא יהיה, חלילה, בבית.

* התחילי את היום במשימות הדורשות אנרגיה רבה, סיימי במשימות פחות מאמצות.

* בקשי עזרה מבני ביתך ברוח טובה, התחשבי ביכולתם, בגילם וברצונם.

* אל תוותרי על מנוחת צהריים גם בימים העמוסים ביותר. זכרי, עבודה מתוך עייפות אינה נושאת פרי. אל תוותרי, כמובן, על שעות השינה של הלילה. זכרי, מחר יום חדש.

* הימנעי כמה שאפשר מנסיעה באוטובוס. במקום להמתין לו חצי שעה ולנסוע בו שתי תחנות בצפיפות, לכי ברגל, אם כוחותייך מאפשרים לך. הכל פורח עכשיו, לא צריך להרחיק לכת, גם בצידי הדרכים ובחצרות הבתים הכל ירוק.

* התחילי את היום בשתיים-שלוש דקות של תרגילי התעמלות. כך תתמלאי באנרגיה ותתרענני, אף אם קמת קצת עייפה.

* תני לעצמך מנוחות קצרות של 5 דקות במשך היום. קחי מספר נשימות עמוקות, הירגעי, התנתקי מהכל והקפידי לשתות.

* אחרון חביב: תרגלי הרפיה.  

אני מציעה לך תרגיל הרפיה באמצעות צבעים. לצבעים יש אנרגיות. לכחול איכות מרגיעה, מצננת. לצהוב איכות מרוממת, הוא מסלק רגשות שליליים של דאגות ועצבות. הירוק מבטא צמיחה, שפע, בריאות, הוא מרגיע וטוב להתגברות על פחדים.

ניקח לדוגמא את הצבע הירוק. בחרתי בו משום שהוא השולט עתה בסביבה. אביב... הכל פורח אצלנו, מכל חלון ניבט הצבע הירוק. כשקרני השמש זורקות את אורן עליו, הוא מתערב בזהב, והגוון המתקבל הוא ממש נפלא. התרגיל לא יגזול ממך זמן רב ויעניק לך כוח.

כשאת במקרה בחוץ, טרודה וממהרת, העיפי מבט וקלטי את הירוק הזה. העלי אותו בדמיונך כשאת מתרגלת את ההרפיה. 10 דקות של הרפיה יתנו לך תחושה של רוגע וכוחותייך יחזרו אלייך. תרגלי את ההרפיה במנוחת הצהריים ובלילה לפני השינה.

ההרפיה מתבצעת כך:

* שכבי או שבי בנוחיות. עצמי עיניים, הרפי את גופך ונשמי עמוק. דמייני שאת מכניסה את הצבע הירוק אל פיך. שאפי אותו ועם הנשיפה הוציאי את כל המתחים, העייפות והכאב.

* שאפי ירוק אל תוך אוזנייך, תני לו להתפשט בפנייך. פנייך נשטפים עתה בירוק מרגיע. הירוק הזה מתפשט אל הקודקוד. את נושפת ירוק אל תוך המוח שלך ופולטת את כל המחשבות המטרידות. ושוב, את שואפת ירוק מרגיע אל המוח העייף שלך ועם הנשיפה את מוציאה את כל המתח והדאגה.

* את שואפת ירוק אל צווארך. את חשה איך הירוק הולך ומתפשט בצוואר, מקום שצובר כל כך הרבה מתח. כשאת נושפת, את מוציאה עם השאיפה את כל המתח והכאב מהצוואר, ואת מרגישה שהרגיעה מתפשטת בך יותר ויותר.

* את שואפת ירוק אל ליבך, ופולטת עם הנשיפה את כל מה שהצטבר בליבך. ליבך מלא עתה בירוק מרגיע.

* את שואפת ירוק אל הריאות, וחשה את הירוק הולך ומתפשט בריאות. וכשאת נושפת, את פולטת את כל המתח והעייפות.

* את שואפת ירוק אל הקיבה, ופולטת עם הנשיפה את כל השלילי שהצטבר שם, ואת חשה את הרגיעה מתפשטת יותר ויותר.

* את שואפת ירוק אל ידייך וחשה כיצד הן נעשות רפויות ורגועות.

* את שואפת ירוק אל רגלייך, ועם הנשיפה את פולטת מהן את כל העייפות והכאב. רגלייך הופכות יותר ויותר רגועות.

* עתה את שואפת ירוק אל כל עמוד השדרה, ומשם אל כל הגוף. לאט לאט הירוק מתפשט אל כל העצבים, השרירים, התאים - הכל מתמלא בירוק מרגיע.

* העניקי תשומת לב מיוחדת לאיבר רגיש וכואב, ומלאי אותו בהרבה ירוק מרגיע. לאחר הרפיה קצרה כזו תחושי את כוחותייך חוזרים אלייך ואת תתמלאי בכוח, מרץ ודינמיות. אז, גם כשתהיי טרודה בעבודות הבית, מבולבלת מרוב עומס ולחץ, ואולי יהיו לך רגעים של תחושת חוסר שליטה - היזכרי בתרגיל. היכנסי לתוך ההרפיה במהירות, שאפי ירוק, ותחושת חוסר השליטה תתפוגג ושוב תקבלי כוח ותרגישי שאת יכולה להמשיך.

שיהיה לכולנו ערב פסח רגוע ונעים!