הפסקת עשר

אהה, כמה טוב שיש שבת. בין שבוע ניקיונות לשבוע ניקיונות נוסף, טוב שיש 'אילוץ' להפסקה קטנה, הפסקה למילוי כוחות פיזיים ורוחניים. סוף סוף יש זמן לשבת, ואף לקרוא משהו קטן מהפרשה...

"ויקרא אל משה" – "לדיבור היתה קריאה ולא להפסקות, ומה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין עניין לעניין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט" (ויקרא א, א וברש"י).

מהאומן הפדגוג, הקב"ה, למדנו את הסוד הפשוט של ההפסקה. הפסקה להתבוננות. הפסקה לעיכול. באינטנסיביות שבה אנו חיים וקולטים מסרים, הסיכוי היחיד להפנמה ולהעמקה הוא בנתינת רווח בין פרשה לפרשה. רווח בין קריאת עלון שבת אחד למשנהו, רווח בין שיעור לשיעור, רווח בין פגישה לפגישה.

השבוע יוצאים הילדים, ואף חלק מן המבוגרים, ל'הפסקה גדולה'. החופש, 'בין הזמנים', יכול להעניק לכולנו הזדמנות להתבונן בין העיתים. התבוננות מאין באנו ולאן אנו הולכים. התבוננות במקומו הנוכחי של כל אחד מבני המשפחה, ושל כולם גם יחד.

ובחזרה לניקיונות. הפסקות קצרות באמצע היום למנוחה ורענון, יטעינו את כולנו בהרבה כוחות. כדאי גם לחלק את המשימה הענקית של ביעור החמץ מהבית ומהלב לחלקיקים 'אכילים'. חדר, ארון, מדף. בין החלקים, נזכור להתבונן במה שכבר עשינו, להעריך ולשמוח בהצלחות הקטנות שלנו ושל הסובבים אותנו, ומתוכן נקבל כוח להמשיך.

הפסקה נוספת כדאית מאד היא הפסקה לתפילה. בהודאה ובבקשה, בשבח ובתחינה, נוכל לקבל את הסייעתא דשמיא במשימות הענקיות שעומדות לפתחנו. לפניכן הצעה לתחינה להסרת החמץ שבלב ביחד עם החמץ שבבית. כל אחת מוכנה (ויכולה) לקחת הפסקה קטנה מספר פעמים ביום, ולהתפלל אף בלשונה שלה.

תפילה כללית לכוחות

ריבונו של עולם, בעל הכוחות כולם, אתה הוא הנותן ליעף כוח ולאין אונים עוצמה מרבה. חנני בטובך הגדול בכוחות גוף ונפש גדולים, לעמוד בכל המשימות העומדות בפני, בביעור החמץ שברשותי ובלבי. עזור לי לא ליפול, וחלילה לא לקרוס. סייעני להאמין שהמשימות אפשריות, ולא להיכנע לקולות מייאשים ומרפים. עזור לי להתגבר על העבדות, העצלות והעצבות המושכים אותי כלפי מטה, ומשוך אותי אליך באהבה ובשמחה גדולה. תודה לך ה' יתברך על ההזדמנות הנפלאה הזו, בה אני זוכה לבער את החמץ, ומגלה בתוכי כוחות חדשים, רעננים ומפתיעים.