5 דקות תורה ביום
זכרתם לקיים את מצוות עירוב תבשילין? (נוסח הברכה - בפנים)
כיצד עורכים עירוב תבשילין, מה כולל העירוב, ומהו נוסח הברכה? הסבר מפורט ומדויק על מצוות ערוב תבשילין
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ד ניסן התשע"ו
א. הַיּוֹם יֵשׁ לְקַיֵּם מִצְוַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין.
ב. מַהִי מִצְוַת "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין"? מִצַּד הַהֲלָכָה מֻתָּר לְבַשֵּׁל אוֹ לִצְלוֹת בַּחַג כְּשֶׁמַּעֲבִירִים מֵאֵשׁ לְאֵשׁ. אוּלָם, הַהֶתֵּר לְבַשֵּׁל בַּחַג הוּא רַק לְצֹרֶךְ הַחַג עַצְמוֹ וְלֹא לְמוֹצָאֵי הַחַג. וְכֵיוָן שֶׁשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח מִסְתַּיֵּם מָחָר לִפְנוֹת עֶרֶב, וּמִיָּד נִכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, לָכֵן, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אָנוּ עֹשִׂים בְּעֶרֶב הַחַג (הַיּוֹם) פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל בִּשּׁוּל וַהֲכָנָה לִקְרַאת שַׁבָּת, וּמָחָר אָנוּ בְעֶצֶם מַמְשִׁיכִים אֶת מָה שֶׁהִתְחַלְנוּ הַיּוֹם. וְלָכֵן, מִצְוָה לְהַנִּיחַ בְּכָל בַּיִת "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין" כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִין מֵהַחַג לְשַׁבָּת.
ג. כֵּיצַד עֹשִׂים אֶת הָעֵרוּב? לוֹקְחִים מצה בְּמִשְׁקָל 27 גְּרַם לְפָחוֹת (רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם) וְתַבְשִׁיל שֶׁנֶּאֱכָל עִם מצה בְּמִשְׁקָל 27 גְּרַם לְפָחוֹת (רָצוּי שֶׁיִּהְיֶה תַבְשִׁיל חָשׁוּב כְּמוֹ דָג אוֹ בָשָׂר - אוּלָם מַסְפִּיק גַּם בֵּיצָה קָשָׁה), מַחְזִיקִים אוֹתָם בַּיָּד וּמְבָרְכִים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב". וְאַחַר כָּךְ אֹמְרִים: "בְּזֶה הָעֵרוּב יִהְיֶה מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַדְלִיק וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵּנוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת". וּמִי שֶׁמֵּבִין אֶת הַשָּׂפָה הָאֲרַמִּית - יֹאמַר אֶת זֶה בַאֲרָמִית כְּמוֹ שֶׁמּוֹפִיעַ בַּסִּדּוּר.
ד. מִי שֶׁשָּׁכַח אוֹ טָעָה וְלֹא עָשָׂה עֵרוּב, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לוֹ לְבַשֵּׁל מֵהַחַג לְשַׁבָּת. מִשּׁוּם שֶׁרַב הָעִיר עֹשֶׂה עֵרוּב וּמְכַוֵּן בּוֹ עַל כָּל מִי שֶׁיִּשְׁכַּח וְלֹא יַעֲשֶׂה עֵרוּב. אוּלָם, אָסוּר לִסְמֹךְ לְכַתְּחִלָּה עַל הָרַב, וּמִי שֶׁלֹּא עֹשֶׂה עֵרוּב בְּכַוָּנָה מִשּׁוּם שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הָרַב - נֶחְשָׁב לוֹ כִפְשִׁיעָה, וְלֹא מוֹעִיל לוֹ הָעֵרוּב שֶׁל הָרַב.
ה. גַּם אִשָּׁה חַיֶּבֶת בְּמִצְוַת "עֵרוּב תַּבְשִׁילִין". וְלָכֵן, אִם בַּעֲלָהּ לֹא עָשָׂה עֵרוּב מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא - תַעֲשֶׂה הִיא. וּכְדַאי שֶׁכָּל אֶחָד יַזְכִּיר לַחֲבֵרוֹ, וּבִפְרָט זוּגוֹת צְעִירִים שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה עוֹשִׂים חָג בַּבָּיִת, עֲלוּלִים מְאֹד לִשְׁכֹּחַ. אֲבָל הֲמִתְאָרְחִים יִסְמְכוּ עַל הָעֵרוּב שֶׁל הַמְאָרֵחַ.
ו. נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה לְגַבֵּי חַג הַפֶּסַח (שְׁמוֹת יב', טז'): "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם". דְּהַיְנוּ: בְּחַג פֶּסַח, הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵם יְמֵי חַג, וְאֵין לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שׁוּם מְלָאכָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְרַק הַיָּמִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הֵם יְמֵי חוֹל הַמּוֹעֵד. הָעֶרֶב אָנוּ נִכְנָסִים לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, וְיֵשׁ לְהִתְנַהֵג בּוֹ כְּמוֹ בַּחַג הָרִאשׁוֹן.
ז. כֵּיוָן שֶׁשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח הוּא חֵלֶק מֵהַחַג וְלֹא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לָכֵן, בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה אֵין מְבָרְכִים "שֶׁהֶחֱיָינוּ". וּבַתְּפִלּוֹת מַמְשִׁיכִים לוֹמַר: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ".
ח. בְּלֵיל הַסֵּדֶר הָיְתָה מַכַּת בְּכֹרוֹת וּלְמָחֳרָת יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְלֵיל כ"א בְּנִיסָן שֶׁהוּא לֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל מוּל יַם סוּף וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ צָעַק אֶל ה' שֶׁיּוֹשִׁיעֵם מֵהַמִּצְרִים, ה' צִוָּה אוֹתוֹ לְהַכּוֹת אֶת הַיָּם וּלְבָקְעוֹ, לִפְנוֹת בֹּקֶר הַיָּם נִקְרַע לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם", וְהַמִּצְרִים שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם טָבְעוּ בַיָּם. לָכֵן, יֵשׁ נוֹהֲגִים בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ זֶה לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר הַסְּעוּדָה, לִקְרֹא "תִּקּוּן לֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח", שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְטָעִים הַמְדַבְּרִים עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְעַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהּ בְכָל עֵת. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה קוֹרְאִים אֶת שִׁירַת הַיָּם וְהוֹלְכִים לַבָּיִת בְּשִׂמְחָה מִתּוֹךְ תְּפִלָּה וְצִפִּיָּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.
ט. בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח בַּצָּהֳרַיִם (מָחָר) נָהֲגוּ בְּעֵדוֹת מְסֻיָּמוֹת לַעֲרֹךְ "סְעוּדַת מָשִׁיחַ", שֶׁמַּטְרָתָהּ לְחַזֵּק בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה לְבוֹאוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁכֵּן: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל", בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.