עודף חלבון

בשבוע שעבר נגענו בפחמימות העמילניות. הפעם נעסוק ברכיב נוסף מאבות המזון, החלבון. אחת הבעיות ששכיחותה באוכלוסייה עולה היא מחלה הנקראת "גאוט". הסימפטום הבולט שלה הוא דלקת במפרק הבוהן. הדלקת התבטאת בכאבים נוראיים, אודם, חום מקומי ונפיחות.

מסתבר כי מחלה זו נגרמת עקב אכילה לא מאוזנת של חלבונים וקושי של מערכת העיכול להתמודד עם החלבונים. ואכן, אחת ההמלצות לחולי גאוט היא לצמצם את כמות החלבון בתפריט היומי שלהם, במיוחד חלבון מן החי.

מהם החלבונים? החלבונים הינם תרכובות הבנויות מ-22 חומצות אמיניות. החלבונים נמצאים בכל מקום בגוף: בשרירים, בעצמות, בעור ובכל תא ותא. משום כך חשיבותם בתזונה גדולה. שתי שאלות עולות בהקשר זה: מה כמות החלבון שעלינו לצרוך? ומה מקורות החלבונים המועדפים?

בנוגע לכמות החלבון שאותה עלינו לצרוך, ישנן גישות שונות. יש גישה האומרת שבגלל חשיבות החלבון יש להרבות בצריכתו. לעומתם, טוענים בעלי הגישה הטבעית יותר שבתהליך עיכול החלבונים בעיקר אלו הבאים מן החי, כגון בהמות, נוצרים תוצרי לוואי רעילים רבים וכשאוכלים כמות גדולה של חלבונים כמות הרעלים גבוהה. אם יש עומס גדול על איברי פינוי הפסולת בגוף הם מתקשים לעיתים לפנות את הפסולת והיא מצטברת ברקמות ובפרקים שונים, ויוצרים תהליכי מחלה המתבטאים בכאבים ולעיתים דלקות שונות. כך נוצרות דלקות פרקים ואפילו הזדקנות מוקדמת. לאור זאת אין להגזים בצריכתו.

כמו כן, בנוגע למקורות החלבון שאותם רצוי לאכול גם כן יש גישות שונות. יש הטוענים שכדי לקבל מספיק חלבון יש לצרוך מזונות עשירים בחלבון, וכמובן המזון היותר עשיר הוא בשר של בקר. על כך טוענים בעלי הגישה הטבעית שאותן בהמות שאת בשרן אנו אוכלים הן עצמן צמחוניות, ומכאן שאין זה נכון לטעון שכדי לקבל חלבון יש להקפיד על אכילת בשר במיוחד.

למעשה, חלבון ניתן למצוא בכמויות יפות גם במזון מן הצומח, שאף קל יותר לעיכול, כגון אגוזים, שקדים, גרעינים שונים, בטטות, תירס ועוד. ניתן לקבל חלבון איכותי גם מצירופי מזונות שונים כגון אכילת דגן עם קטנית, אורז ועדשים וכדומה. ואף אלו האוכלים בשר רצוי שלא יגזימו באכילתו.