ואם מצאתי חמץ בחג?

לקריאת החוברת "עושים סדר", מאת הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לקריאת החוברת "החמץ שלי - הנהגות ועצות מעשיות לחג הפסח", מאת הרב גיא אלקנה לוטינגר, הגעלת כלים לפסח

בשתי מקומות יכול להימצא חמץ בכלי:

חמץ שאנו רואים: היינו חמץ הדבוק לדפנות הכלי מחוץ לכלי או בתוך הכלי וכו. חמץ זה יורד לאחר ניקיון חיצוני של הכלי.

חמץ שאנו לא רואים: היינו חמץ הבלוע בכלים. חמץ זה נפלט בהגעלה.

פעולת ההגעלה: להוציא את החמץ הבלוע בכלי. כלי שהשתמשו בו בחמץ - אסור להשתמש בו בפסח קודם שיכשירוהו כדת. ישנם כמה כללים חשובים אותם צריך לדעת היטב קודם שמגעילים את הכלים והם:

ניקוי הכלי קודם הגעלה

יש לנקות את הכלי היטב היטב משיירי מאכל ומחלודה בכל מקום: מבפנים ומבחוץ, ידיות, חריצים וכו.

מתי הכלי בולע חמץ

אין כלי בולע אלא כשהוא חם או שהאוכל שהוכנס אליו חם, שאז הכלי מתרחב כתוצאה מהחום, ובולע. כשהכלי מתקרר הוא נסגר, ומה שנבלע בו נשאר בתוכו.

כלי שלא מבשלים בו, אלא מאכסנים בו רק אוכל קר בלבד, אינו בולע כלל, ולכן אין צורך להגעילו. אך צריך לנקותו מבפנים ומבחוץ משיירי מאכל הדבוקים בו.

הרב זמיר כהן בהרצאה אודות הגעלת כלים לפסח:

סוגי הגעלות - כיצד הכלי פולט חמץ שנבלע בו

יש כמה דרכי הגעלה שונים, ומטרתם היא להוציא את החמץ שאינו נראה מתוך הכלי החוצה.

ליבון באש (באמצעות אש): היינו שמשתמשים באש גלויה על הכלי ממש.

הגעלה במים חמים: היינו שמכניסים את הכלי שרוצים להגעיל לתוך כלי אחר עם מים רותחים הנמצא על האש והמים המבעבעים בו.

עירוי מכלי ראשון: היינו ששופכים על הכלי שרוצים להגעיל מים חמים רותחים מכלי שהיה על האש והמים מבעבעים בו.

הגעלה בכלי שני: היינו שמכניסים את הכלי שרוצים להגעיל לתוך כלי אחר שיש בו מים חמים שהביאו מכלי הנמצא על האש.

הכלי פולט לפי הכלל: "כבולעו כך פולטו", כלומר: כלי שבלע אוכל בדרך ובטמפרטורה מסוימת - באותה הדרך יפלוט את הבלוע.

סוג הכלי

לא כל הכלים בולעים או פולטים, ולכן:

יש כלים שעשויים מחומרים שבולעים ופולטים.

יש כלים שעשויים מחומרים שרק בולעים ולא פולטים.

יש כלים שלא בולעים ולא פולטים.

חרס (זכוכית- לבני אשכנז בלבד) - רק בולע לא פולט - ולכן אין דרך להכשירו.

מתכת, פלסטיק, עץ, אבן - בולע ופולט.

זכוכית (לבני עדות המזרח בלבד) - לא בולע ולא פולט – די לו בהדחה חיצונית.

לאחר הגעלה

לכתחילה: טוב להניח את הכלי מיד במים קרים.

בדיעבד: אם לא הניח במים קרים - ההגעלה כשרה.

הגעלת כלי בן יומו

כלי בן יומו, היינו: כלי שהשתמשו בו בתוך ה-24 שעות האחרונות בחמץ. לדעת השולחן ערוך ניתן להגעיל כלי אפילו אם הוא בן יומו, ויש מחמירים.

הגעלת כלי בשר וכלי חלב יחדיו

הדבר תלוי אם הם בני יומם או לא (כלי בן יומו היינו כלי שבישלו בו בתוך 24 שעות).

אם שניהם בני יומם: לא יגעילם יחדיו אלא יגעילם בזה אחר זה (באותם מים של הגעלה).

אם אפילו אחד אינו בן יומו: ניתן להגעילם יחדיו (באותם מים).

התייעצות עם תלמידי חכמים

היות ודיני הגעלת כלים מרובים מאוד, ראוי להתייעץ עם תלמידי חכמים בכל שאלה.

רשימת כלים ואופן הכשרתם (לפי אלף-בית)

בלנדר - פירוק, ניקוי + "כבולעו כך פולטו"

בקבוק תינוק מפלסטיק - ניקוי ועירוי מכלי ראשון

חצובה וכיריים של הגז - ספרדים: הגעלה בכלי ראשון, וממידת חסידות מצפים את החצובה ברדיד אלומיניום. אשכנזים: ליבון

יעה - שטיפה והדחה במים צוננים

כוסות זכוכית - ספרדים: ניקוי ושטיפה בלבד. אשכנזים: אסורים בשימוש

כיור מטבח מחרסינה - ניקוי יסודי ועירוי מכלי ראשון. טוב לערות עליו 3 פעמים, ויש נוהגים ממידת חסידות לצפותו בכיור מיוחד מפלסטיק

כיריים של הגז - הגעלה בכלי ראשון, ובדיעבד עירוי מכלי ראשון

כלים שמשתמשים בהם בצונן - שטיפה והדחה במים צוננים.

כלי זכוכית (אפילו השתמשו בהם בחמים) - לספרדים: שטיפה והדחה במים צוננים. אשכנזים: אסורים בשימוש

כלי חרס שהשתמשו בו בחמים - אין לו הכשר ואסור בשימוש בפסח

כלי חרס שהשתמשו בו בקרים בלבד - ניקוי ושטיפה במים

כלי פורצלן - דינו שווה לכלי חרס - אין לו הכשר ואסור בשימוש בפסח

כלי מתכת - "כבולעו כך פולטו"

כסאות - שטיפה והדחה במים צוננים

כפות שלעתים מכניסים לסיר - הגעלה בכלי ראשון

כפות שלא משתמשים בהן בסיר - עירוי מכלי ראשון או הגעלה בכלי שני

מאפרה - שטיפה והדחה במים צוננים

מאזניים - שטיפה והדחה במים צוננים

מברשת שיניים - שטיפה והדחה במים צוננים, ורצוי לקנות מברשת חדשה לפסח

מגש להגשת אוכל צונן - שטיפה והדחה במים צוננים

מגש להגשת אוכל חם - "כבולעו כך פולטו" לפי הכללים לעיל

מדיח כלים - ניקוי היטב + הפעלתו עם מים חמים וחומרי ניקוי

מזלג - הגעלה בכלי שני, וכל שכן עירוי מכלי ראשון

מחבת שמשתמשים בה עם שמן - ספרדים: הגעלה בכלי ראשון, אשכנזים: ליבון קל

מחבת שמשתמשים בה ללא שמן - אין לה הכשר כלל

מיחם (למים חמים) - אם לא השתמש בו ולא הניח על המכסה חמץ, די בשטיפה והדחה בצונן

מטאטא - ניקוי וקינוח

מטחנת בשר - ניקוי ושטיפה + עירוי מכלי ראשון

מיקסר - הקערה: ניקוי והדחה במים חמים וסבון. שאר כלים כגון מערבל וכו- "כבולעו כך פולטו"

מיקרוגל ללא גוף השחמה - ניקוי והדחה היטב + יכניס כוס עם חומר ניקוי ויפעיל את המיקרוגל כ-5 דקות, וטוב להחמיר ולכסות את האוכל שמחמם בו. יש מחמירים שלא להשתמש במיקרוגל.

מיקרוגל עם גוף השחמה - הכשרו כמו תנור (ראה להלן)

מכסה לסיר או מחבת - הגעלה בכלי ראשון

מלחיה - שטיפה והדחה במים צוננים

מנגל (בו מניחים הפחמים) - אין צורך בהגעלה כלל. אך לרשת המנגל אין הכשר כלל (ראה להלן)

מסננת - יש להחמיר להשתמש במסננת חדשה (שכן קשה מאוד לנקותה)

מערוך חלק ללא חריצים - ניקוי והגעלה במים רותחים

מערוך עם חריצים - אין להשתמש בו בפסח, כי כמעט בלתי אפשרי לנקותו היטב

מפצח אגוזים - ניקוי ושטיפה והדחה במים צוננים

מפת בד - כיבוס

מפת ניילון (שעוונית) - שטיפה והדחה, ואח"כ עירוי מכלי ראשון

מצקת לסיר - הגעלה בכלי ראשון

מקלף (קולפן פירות וירקות) - שטיפה והדחה במים צוננים

מקרר - שטיפה והדחה במים צוננים

מתלה לכלים וסכו"ם - שטיפה והדחה במים צוננים

נטלה (לנטילת ידיים) - שטיפה והדחה במים צוננים

סירי בישול מברזל, אלומיניום ונירוסטה - הגעלה בכלי ראשון

סיר אפייה, סיר לעוגה, סיר פלא - אין לו הכשר כלל, וישתמש בסיר חדש או חד פעמי

סכין - ניקוי היטב בעיקר במקום החיבור לידית + הגעלה בכלי ראשון

עץ (כל כלי העץ) - "כבולעו כך פולטו"

פותחן (חולץ פקקים) - שטיפה והדחה במים צוננים

פח אשפה - שטיפה והדחה במים צוננים

פלטה - עירוי מכלי ראשון, ויש מחמירים לעוטפה בנייר כסף

פלסטיק - "כבולעו כך פולטו"

פמוטים - שטיפה והדחה במים צוננים

צידנית - שטיפה והדחה במים צוננים

צעצועים - שטיפה והדחה במים צוננים, ואם יש בהם חריצים ויש חשש שנכנס בהם חמץ, יאחסן אותם במקום סגור במהלך הפסח

קערות ממתכת או פלסטיק, שמערים עליהם מכלי ראשון - ניקוי והדחה + עירוי מכלי ראשון

קרש חיתוך מעץ - אין לו הכשר, ויקנה קרש חדש

קרש חיתוך מזכוכית - שטיפה והדחה במים צוננים

רשת מנגל - אין לה הכשר, ואסורה בשימוש בפסח. יש לקנות רשת חדשה לפסח

רשת תנור אפייה - ניקוי יסודי היטב, וכשמכשיר את התנור יכניס את הרשת עימו לתנור בחום הכי גבוה כשעה ואח"כ יעטוף הרשת בנייר כסף

שולחן אוכל שמכוסה תמיד במפה - ניקוי + כיסוי אותו במפה נקייה לפסח

שולחן אוכל - ניקיון ועירוי מכלי ראשון. ואם חושש שייהרס אם יערה עליו מכלי ראשון, ינקהו ויכסהו במפה נקייה לפסח

שיניים תותבות - יש לנקותם היטב היטב, ואם אין חשש שיהרסו טוב שיערה עליהם מים מכלי ראשון

שיפודים ממתכת למנגל או לתנור - אין להם הכשר ולא ישתמש בהם בפסח

שיש מטבח - ניקוי היטב ועירוי מכלי ראשון, ויש מחמירים לצפותו בנייר כסף והוא חומרא בלבד. אם חושש שיתקלקל או ישבר מהחום של העירוי, ישטפנו וידחנו היטב ויעטפהו בנייר כסף

תבניות אפייה של תנור או טוסטר אובן - אין להן הכשר, וצריך להשתמש בתבניות חדשות או חד פעמיות

תנור אפייה - ניקוי יסודי היטב עם חומרי ניקוי. אין להשתמש 24 שעות, ולאחר מכן יפעיל את התנור על חום גבוה ביותר כשעה

תרמוס - עירוי מכלי ראשון

ברור שלפני כל הגעלה צריך לנקות את הכלי היטב

כול הרשימה הנ"ל היא לכלים שהשתמשו בהם בחמץ אפילו פעם אחת

כלי שלא השתמשו בו בחמץ כלל אינו צריך הכשר

שבת הגדול

השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול" – מפני הנס שנעשה בו. חובה קדושה להתאסף ברוב עם בבתי כנסיות, לשמוע את דרשות רבני ישראל בשבת הגדול, בכל מקום ומקום. ועל הרבנים להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה, בדיני פסח והלכותיו המרובים, ועריכת הסדר כמשפטו, לדעת מה יעשה ישראל, וירחיבו את הדיבור גם באגדה בסיפור יציאת מצרים ופירושי ההגדה של ליל פסח להזכיר גבורות השם, עוזו ונפלאותיו, וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.

יש נוהגים לומר אחר התפלה איש לרעהו "שבת הגדול שלום" או "שבת הגדול מבורך", ומנהג יפה הוא.

בדיקת חמץ

אף על פי שחמץ אסור מהתורה מחצות יום י"ד ומדרבנן שעתיים קודם חצות י"ד, הצריכו חכמים שאדם יבדוק את ביתו בליל י"ד.

שתי סיבות נאמרו בגמרא לזמן של בדיקה זו, שהיא דווקא בלילה ולא ביום:

1. שעה שבני אדם מצויים בבתיהם

2. אור הנר יפה לבדיקה

הרב זמיר כהן בשיעור מיוחד בנושא בדיקת וביעור חמץ:

הכנות לבדיקה

קודם ליל י"ד נוהגים לנקות את כל חדרי הבית, תיקי הילדים, החצר, המכונית וכו, ניקוי יסודי. כל בעל יעזור לאשתו בניקיון והעבודות המרובות בבית כפי יכולתו, ולא יניח לה לעבוד לבד. ההכנות לפסח יעשו בשמחה ובנחת רוח (בלי לחץ וכעסים בבית).

זמן הבדיקה

זמן בדיקת חמץבליל י"ד מיד בצאת הכוכבים. חשוב מאוד: זמן צאת הכוכבים משתנה ממקום למקום בארץ, וכל אחד יברר זמן זה במקומו. אדם שבדק קודם צאת הכוכבים ובדק בזמן השקיעה יצא ידי חובה בדיעבד, וטוב שיבדוק עוד זמן מה אחרי צאת הכוכבים.

אכילה ושתיה קודם בדיקה

קודם הבדיקה אסרו חז"ל לעשות פעולות כגון אכילה, שתיה ולימוד, והסיבה היא שמא ישכח האדם ולא יעשה בדיקה זו, ולכן:

חצי שעה קודם הבדיקה אסור לאכול יותר מכביצה פת (54 גרם לחם) ויותר מכביצה מזונות (54 גרם מיני מזונות).

מותר לאכול עד כביצה פת, עד כביצה מזונות, פירות וירקות אורז, וכו - כמה שרוצה, לשתות תה, קפה, שתיה קלה וכו -כמה שרוצה.

גבאי בית הכנסת שבדק בביתו, מותר לו לאכול אחר הבדיקה, אף על פי שעדיין לא בדק את החמץ שבבית הכנסת. אם התחיל באכילה קודם הבדיקה אין צורך להפסיק, והמחמיר ומפסיק תבוא עליו ברכה.

עשיית מלאכה קודם בדיקה

חצי שעה קודם הבדיקה אסור להתחיל במלאכה. אם התחיל במלאכה לפני הבדיקה אין צורך להפסיק, והמחמיר ומפסיק תבוא עליו ברכה.

תפילת ערבית קודם בדיקה

מותר להתפלל ערבית קודם בדיקה ואח"כ יבדוק, וטוב שיזכירו זה לזה בתום התפילה לבדוק.

הרב יצחק פנגר בשיעור מיוחד - חפש את החמץ:

ברכת הבדיקה

קודם בדיקה מברך: "ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ".

בדיעבד אם בירך :"ברוך אתה ... לבער חמץ" - יצא ידי חובה.

הסיבה שלא מברכים "על בדיקת חמץ" ומברכים "על ביעור חמץ", משום שכל מהות הבדיקה היא לבער את החמץ. בדק בלי ברכה, יברך כל עוד לא סיים לבדוק.

ברכת שהחיינו

יש מחלוקת אם מברכים ברכת "שהחיינו" על בדיקה זו, ולכן:

מעיקר הדין: לא יברך כלל; ממדת חסידות: ייקח פרי חדש ולאחר שבירך על ביעור חמץ והחל לבדוק מעט, ייקח הפרי, יברך עליו שהחיינו ויפטור בדיקה זו.

דיבור תוך כדי הבדיקה

לכתחילה לא ידבר כלל לאחר הברכה עד סוף הבדיקה.

אסור לדבר בשעת הבדיקה דיבורים שאינם צורך הבדיקה אך מותר לדבר בדברים שהם מעניין הבדיקה כגון: תפתח את הדלת, אני צריך גפרורים וכו.

אם דיבר בתוך הבדיקה דיבורים שאינם צורך הבדיקה:

בירך ולא התחיל לבדוק ודיבר דברים שאינם מעניין הבדיקה: חוזר לברך שכן היה הפסק.

בירך והתחיל לבדוק ודיבר דברים שאינם צורך הבדיקה: לכתחילה לא ידבר בדברים שאינם מעניין הבדיקה. בדיעבד אם דיבר, לא יחזור לברך

מותר לענות אמן תוך כדי בדיקה ואין נחשב להפסק.

בדיקת כמה בתים יחד

בברכה אחת יכול לפטור כמה בתים או חנויות, ואפילו אם הבתים רחוקים קצת זה מזה, אין ההליכה נחשבת להפסק. ואם הבתים רחוקים ממש, יכוון בשעת הברכה שמברך לפני בדיקתו בבית, שאינו רוצה לצאת ידי חובת הברכה אלא רק על הבדיקה שבביתו, ואז יוכל לברך שנית על הבדיקה שבמקום אחר.

מנהגי בדיקה

נוהגים להניח 10 חתיכות לחם עטופות בנייר, וטוב שבכל חתיכה יהיה פחות מ-18 גרם. מפזרים אותם בחדרי הבית (כך שהבודק יחפשם). אין מנהג זה חובה מן הדין אלא מנהג ישראל הוא ונכון לקיימו.

טוב שאחד מבני הבית ירשום היכן פיזרו את חתיכות החמץ. אם לא רשמו היכן שמו את החתיכות ולא מצאו מספר חתיכות של חמץ - אין הדבר מעכב, אלא יסמוך על ביטול החמץ העושה בסיום הבדיקה (כאשר יבואר עניין הביטול). יש נוהגים שהבודק מוליך עמו קערה, ובה הוא מניח את החמץ שמצא בדירה (שישרוף למחרת בבוקר בזמן ביעור חמץ).

נר הבדיקה

בדיקת החמץ צריכה להיעשות ע"י נר בודד.

נר אבוקה פסול לבדיקה (היינו נר עם מספר פתילות שהשלהבות אינן נוגעות זו בזו), מפני שחושש האדם להכניסו לחורים מחשש שריפה ונמצא שלא בודק היטב.

אם בדק בנר פסול, צריך לחזור ולבדוק שוב עם נר כשר, אך לא יברך על הבדיקה הנוספת.

נר שיש לו מספר פתילות והם נוגעות זו בזו, נחשב כנר עם פתילה אחת - וכשר הוא.

אם אין לו נר כשר ניתן לבדוק עם פנס קטן או נר חשמלי (שיכולים להיכנס לחורים ולסדקים) ואף ניתן לברך על בדיקה עם פנס.

ניתן לבדוק עם נר שעווה.

אין צורך לכבות את אור החשמל בבית בשעת הבדיקה.

מקומות החייבים בבדיקה:

בבית: חורים וסדקים בכל פינות וחדרי הבית, מרפסות, חדר מדרגות, גינה, מזנון, מקרר, ארונות מטבח ובכל מקום שמצניעים שם מאכלים או משקים שיש בהם חשש חמץ. בבית שיש ילדים יבדוק אף תחת הארונות והמיטות. ואף שיש טרחה בבדיקה יבדוק בסבלנות, ולפי הצער - כך השכר.

רכב, אוטובוסים, מטוסים: בין אם משתמש בהם פסח ובין לא, חייבים בבדיקה, אך לא יברך על בדיקה זו ויפטור את בדיקת הרכב בברכה שמברך בביתו. אף שיש מרחק בין הבית לרכב, אין הליכה זו נחשבת להפסק.

בית כנסת, בית מדרש: שמש בית הכנסת צריך לדאוג לבדיקה, אך לא יברך על בדיקה זו,אלא פוטר את בית הכנסת או בית מדרש בברכה שמברך בביתו. אף שיש מרחק בינהם, אין הליכה זו נחשבת להפסק.

מקומות הפטורים:

חדר שמניחים בו חמץ ומוכרים אותו בי"ד; ספרים.

ביטול חמץ

­ חוץ מבדיקת חמץ תיקנו חכמים לבטל את החמץ פעמיים: 1.לאחר הבדיקה של הלילה. 2.לאחר שריפת חמץ בבוקר.

ביטול חמץ בלילה, מיד לאחר הבדיקה

לאחר שסיים את הבדיקה, יבטל החמץ ויפקירנו, ויאמר:

נוסח הביטול: "כל חמירא דאיכא ברשותי, דלא חזיתה ודלא ביערתה, ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא".

הסבר הנוסח: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ולא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ".

נוהגים לומר את הנוסח שלוש פעמים. לחיזוק הביטול טוב שיוסיף בפעם האחרונה "ליבטיל ולהוי הפקר" כלומר: "יתבטל והיה הפקר". חייב להבין את נוסח הביטול שמוציא מפיו, ויאמרו בשפה המובנת לו.

זהירות לאחר הבדיקה

לאחר הבדיקה יצניע את החמץ שמצא בבדיקה ואת החמץ שרוצה לאכול בבוקר, שלא יתפזר בבית (ואותו ישרוף מחר בבוקר), וכן יש להשגיח על ילדים בבית שלא ילכו בבית אם אוכלים חמץ (שלא יצטרך לחזור שוב ולבדוק).

שכח ולא בדק חמץ בליל י"ד מתי יבדוק

אם לא בדק בליל י"ד - יבדוק מיד ביום י"ד, ויברך על בדיקה זו.

אם לא בדק אף ביום י"ד - יבדוק ביום טוב, ויברך על בדיקה זו (ואם מצא חמץ, יניח על החמץ כלי, שהרי החמץ מוקצה, וישרוף החמץ בצאת היום טוב).

אם לא בדק אף ביום טוב - יבדוק בחול המועד, ויברך על בדיקה זו (אם מצא חמץ ישרפהו).

אם לא בדק כל פסח - יבדוק אחרי פסח, כדי שלא יעבור על חמץ שעבר עליו הפסח, אך אין מברכין על בדיקה שאחר הפסח (דין חמץ שעבר עליו הפסח יבואר בהמשך).

אדם שלא יהיה בביתו כל חג הפסח

אדם שלא יהיה בביתו בכל חג הפסח כולו:

אם יוצא בתוך 30 יום הסמוכים לפסח: חייב בבדיקת חמץ ויבדוק קודם שיוצא, אך לא יברך על בדיקה זו.

אם יוצא לפני 30 יום הסמוכים פסח: אין חייב בבדיקה כלל, אך חייב לנקות את הדירה מכל חמץ גלוי ולמוכרו, שאם לא ימכרהו חמץ זה יאסר מדין חמץ שעבר עליו הפסח (כמו שיבואר להלן).

המשכיר בית לחבירו

המשכיר הוא הבעלים של הדירה.

השוכר הוא מי שרוצה לגור בדירה זמנית.

אדם שרוצה להשכיר דירתו לאדם אחר בפסח, עולה השאלה על מי חל חיוב בדיקת הבית מחמץ. אם עשו קניין שכירות. מי שנמצא מפתח הבית בליל י"ד בידו - הוא החייב לבדוק בית זה. אם המפתח אצל המשכיר: הוא חייב לבדוק הבית מחמץ בליל י"ד. אם המפתח אצל השוכר: הוא חייב לבדוק הבית מחמץ בליל י"ד.

בכל שאלה יש להתייעץ עם תלמידי חכמים.

סיכום כללי - בדיקת וביטול חמץ בליל י"ד

מיד בצאת הכוכבים ייקח נר. קודם בדיקה יברך: "ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ". יבדוק בכל המקומות שיש בהם חשש חמץ או שעלול להיות בהם חמץ וכן ברכב (אם יש לו רכב), וכן בית כנסת או בית מדרש (אם הוא שמש). בסיום הבדיקה יאמר את נוסח הביטול (מופיע לעיל).

ביעור וביטול חמץ ביום י"ד

חוץ מבדיקת החמץ שנעשתה בלילי"ד – צריך לבער את החמץ מהבית ביום י"ד.

זמן שריפת חמץ

ביום י"ד בבוקר עד השעה החמישית מעלות השחר (בשעות זמניות), הוא זמן שריפת חמץ, היינו: :זמן שריפת חמץ  עד השעה 10.30 (יש לבדוק שעה מדויקת לפי אזור בארץ). חשוב מאוד: זמן ביעור חמץ משתנה ממקום למקום בארץ וכל אחד יברר זמן זה במקומו.

לאחר זמן זה לא ניתן לקיים מצוות ביעור חמץ.

מלאכה קודם שריפת חמץ

אסור להתחיל במלאכה כשמגיע זמן ביעור חמץ, עד שישרוף החמץ.

כיצד מצוות ביעור חמץ

שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו לרוח או זורקו לים. שנאמר: תשביתו שאור מבתיכם - בכל דבר ניתן להשביתו. המנהג לשרוף את החמץ, ולכן טוב שיפרסנו לפני שישרפנו לפרוסות דקות, כדי שתשלוט בו האש היטב עד שיישרף לגמרי כפחמים. אם לאדם לא היה מספיק זמן ולא הספיק לשרוף את החמץ, ישפוך עליו נפט הרבה כדי שימאס לאכילה, וזהו ביעורו.

קודם זמן איסור חמץ יכול להפקיר ולזרוק החמץ לפח ואין צורך לשורפו, ואפילו מצאו לאחר זמן איסורו. מעיקר הדין אין צורך לשורפו, והמחמיר לשורפו תבוא עליו ברכה.
אופן ביטול חמץ בבוקר לאחר שריפה

גם לאחר ביעור החמץ תיקנו חכמים לבטל שוב את החמץ(כפי שהתבאר לעיל). יבטל החמץ מיד לאחר השריפה, ויאמר כך:

נוסח הביטול: "כל חמירא דאיכא ברשותי, דחזיתה ודלא חזיתה, דבערתיה ודלא ביערתיה, ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא".

הסבר הנוסח: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שראיתי ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ".

נוהגים לומר את הנוסח שלוש פעמים.

ביעור וביטול חמץ ע"י שליח

אף אישה חייבת במצוות השבתת חמץ, ולכן במקום שהבעל לא יכול לבטל ולשרוף החמץ תשרוף האישה את החמץ קודם זמן איסורו, והבעל יבטל החמץ. ואם הבעל לא יכול אף לבטל, תבטל האישה את החמץ (כפי שנתבאר לעיל).

אפילו אם אין בעל מצוי בביתו - יבטל במקום ששם נמצא, ולא חייב להיות מצוי בבית.

אם אין ידוע אם הבעל מבטל חמצו, תבטל האישה ותאמר כך: "כל חמירא דאיכא ברשות בעלי ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא. וצריכה האישה להבין מה אמרה בנוסח הביטול.

המוצא חמץ ברשותו בפסח

אדם שמצא חמץ בפסח:

ברשות הרבים: ראיית חמץ: אין שום בעיה לראות חמץ שאינו בבעלותך לכן מותר לראות חמץ ברשות הרבים. הגבהת חמץ (להרים חמץ): אסור מדרבנן להרים החמץ שמא יאכלהו.

ברשותו- מצא ביום טוב: יכסהו בכלי עד צאת היום טוב, ובצאת היום טוב ישרפהו. מצא בחול המועד: ישרפהו.

זמן איסור חמץ מהתורה ומדרבנן

אמרה התורה: "שבעת ימים שאור לא ימצא בביתכם"

"כל מחמצת לא תאכלו"

"ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך"

"שבעת ימים לא תאכלו חמץ " וכו...

וכן אמרה התורה "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"

וקשה: אם יש ציווי ששבעת ימים לא יהיה ברשותנו חמץ - אז ברור שגם ביום הראשון אסור שיהיה ברשותנו חמץ. אם כן, למה התכוונה התורה באומרה "אך ביום הראשון תשביתו שאור"?!

בגמרא ישבו קושיה זו והסבירו שלא רק שבעה ימים (ט"ו עד כ"א בניסן) יש איסור חמץ, אלא אף מחצות יום י"ד יש איסור חמץ מהתורה, ולא רק מחצות אלא הוסיפו חכמים לאסור חמץ שעתיים קודם זמן איסורו מהתורה, ואסרו חמץ כך:

בכל השעה החמישית: אסור חמץ באכילה מדרבנן.

בכל השעה השישית: אסור חמץ באכילה והנאה מדרבנן.

החל מסוף שעה שישית עד סוף פסח: אסור חמץ באכילה והנאה מהתורה.

כל חישוב הזמנים של חצות היום, שעה חמישית, שעה שישית וכו, הוא ב"שעות זמניות" מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. זמנים אלו משתנים ממקום למקום בארץ וכל אחד ישאל את הרבנים באזור מגוריו באשר לזמנים אלו.

עד מתי מותר לאכול חמץ בי"ד ניסן - ערב פסח

ביום י"ד ניסן, ערב פסח, מותר לאכול חמץ מעלות השחר עד 4 שעות (זמניות) היינו עד 9:15 לערך מותר החמץ באכילה ובהנאה.

חשוב מאוד: זמן ביעור חמץ משתנה ממקום למקום בארץ וכל אחד יברר זמן זה במקומו.

סיכום

עד השעה 9:15 בבוקר (לערך. יש לבדוק שעות מדויקות בכל מקום ומקום) מותר לאכול ולהנות מחמץ (מותר לשורפו ומותר למוכרו).

החל מהשעה 9:15 - 10:30 אסור לאכול חמץ מדרבנן, אך מותר ליהנות מחמץ (היינו שמותר מכירה ושריפה).

החל מהשעה 10:30 – 11:45 אסור לאכול וליהנות מחמץ מדרבנן, אסור באכילה שריפה ומכירה

החל מהשעה 11:45 (חצות היום) אסור לאכול וליהנות מחמץ מהתורה.

מכירת חמץ

לא רק איסור אכילת חמץ אסרה התורה, אלא אף שהיית חמץ בבעלותו של ישראל אסרה תורה. אמנם יש פיתרון להינצל מאיסור זה, שניתן למכור את החמץ שברשותו של ישראל קודם הפסח לגוי, כך שהחמץ עובר לבעלותו של גוי, ולאחר הפסח זוכים שוב בחמץ. וכבר פשט המנהג לסמוך על מכירת חמץ, ואין להרהר אחר מנהג זה.

אופן מכירת החמץ

הולכים לרבנות המקומית, ושם יש שטר מכירה. ממלאים את הפרטים: שם, כתובת, מקום הנחת החמץ הנמכר - היכן נמצא בבית, ואז הממונה ייתן לכם לאחוז משהו - ואותו ימשוך מידכם, בפעולה זו אתם מוכרים לממונה ברבנות את החפץ שמשך מידכם עם החמץ המצוי בבתיכם. את החמץ שקנה הממונה מכם הוא עצמו ימכרהו לגוי קודם הפסח, קניין זה הינו עד סוף פסח, לאחר פסח החמץ חוזר לרשותכם.

חמץ הבלוע בכלים

אדם המוכר חמצו, יכוון בדעתו למכור אף את החמץ הבלוע בכלים, אך לא ימכור את הכלים עצמם, שאם מכרם לגוי יצטרך לחזור ולטובלם (בלי ברכה) לאחר הפסח, שכן היו ברשות גוי..

מכירה שלא ע"י הרבנות המקומית

לכתחילה אין לעשות מכירת חמץ באופן פרטי עם גוי, ובדיעבד אם עשה מכירה באופן עצמאי (כגון בקניין כסף) יש להתיר חמץ זה. הבעיה במכירה פרטית היא שיש מחלוקת איזה קניין מועיל בגוי., ולכן יעשה מכירה ע"י הרבנות או גורמים מוסמכים בלבד.

שליחות במכירת חמץ

ניתן למנות שליח למכירת חמץ, והשליח ימלא את הפריטים ויעשה את פעולת המכירה ברבנות, ולכן אדם זקן או חולה או מי שאינו יכול למכור חמצו ימנה שליח שיעשה מכירה זו. אדם שרוצה למכור את החמץ של חברו בלי להודיעו: לכתחילה אין לעשות כן. בדיעבד: אם מכרו - מועילה המכירה.

מכר את כל חמצו ומצא אחר פסח חמץ שלא נמכר בטעות?

מי שמכר חמצו ופירט היכן ממוקם חמצו, ולאחר פסח מצא חמץ (כגון בקבוק וויסקי) שלא ידע על מיקומו - בדיעבד עלתה המכירה והחמץ מותר.

חמץ שעבר עליו הפסח

אדם שהשאיר ברשותו ובבעלותו חמץ בפסח ביטל מצוות עשה של השבתת חמץ, ועובר על מצוות לא תעשה של "לא יראה לך חמץ". לכן באו חכמים ואסרו חמץ שנשאר ברשותו של אדם בפסח.

חמץ שעבר עליו הפסח אסור באכילה והנאה, בין לו ובין לאחרים מדרבנן.

נאנס ולא ביטל ולא מכר את חמצו

אף על פי שאדם שנאנס ולא ביטל ולא מכר חמצו, עדיין חמץ זה אסור מדרבנן בהנאה ובאכילה. אמנם אדם שביטל חמצו ונאנס ולא מכר חמצו - יש מתירים ויש אוסרים את החמץ, ובמקום הפסד יש להקל ולהתיר חמץ זה, ומכל מקום לא יתיר לעצמו עד שיתייעץ עם תלמידי חכמים .

גם אם אדם ביטל חמצו אסור לו להשהות ברשותו חמץ פסח ואם השהה, נאסר מדרבנן אלא אם כן מכר את החמץ.

קניית חמץ ממכולת אחרי הפסח

אין לקנות שום מצרך מזון חמץ או שיש בו תערובת חמץ מחנות שלא עשתה מכירת חמץ בפסח, וטוב לבקש לראות את תעודת מכירת החמץ שנותנת הרבנות לבעלי חנות כאסמכתה.

אדם שיודע על חמץ שעבר עליו הפסח צריך להודיע ליחיד או לרבים כדי להצילם ממכשול (איסור דרבנן).

אכילת חמץ שעבר עליו הפסח

צריך להיזהר כשהולכים לבתים שאינם שומרים תורה ומצוות, ומגישים בהם אוכל או משקים (עוגיות, בירה, וויסקי), שידוע שעבר עליהם הפסח ולא נמכרו, שאסור לאוכלם שהרי נאסרו מדין חמץ שעבר עליו הפסח.

חמץ ומצות: מושגים בפסח

תבואה הבאה לידי חימוץ הינה מחמשת מיני דגן בלבד והם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, וכוסמין.

על מנת להגיע לידי חימוץ צריכים להתקיים 3 תנאים : 1. חמשת מיני דגן. 2. מעורבים עם מים. 3. שהיית חמשת מיני דגן עם המים כ-18 דקות בלי לישה.

כל זמן שיש לישה, אפילו כל היום, לא תתרחש החמצה.

חמץ

חמץ הוא חמשת מיני דגן שהחמיצו, כלומר: ששהו עם מים זמן מסוים, וראויים לאכילת כלב. חמץ בפסח אסור מהתורה.

שאור

חמשת מיני דגן שהחמיצו והיו ראויים לאכילה, והחמיצו כל כך עד שאינם ראויים לאכילת כלב, ועכשיו הם עצמם מחמיצים. שאור הינם בעצם "שמרים". חמץ זה, אף על פי שנפסל מאכילת כלב, אסור מהתורה, שכן יכול לסייע בהכנת מאכל.

מצה

חמשת מיני דגן עם מים קודם שהחמיצו.

חמץ נוקשה

חמשת מיני דגן שהתחיל בו תהליך חימוץ, אך כבר מתחילתו לא היה ראוי לאכילת כלב אלא בשעת הדחק, כגון: דבק שעושים מקמח, ואינו ראוי לאכילה מתחילתו. חמץ נוקשה אינו אסור מהתורה אך אסור מדרבנן

חמץ שנפסל ממאכל כלב

חמץ שאפילו כלב לא יאכלוהו, אין לו שוב דין חמץ ואינו אסור לא מהתורה ולא מדרבנן, ומותר הוא בפסח לגמרי, כגון: כל חומרי ניקוי אפילו אם יש בהם תערובת חמץ מותרים הם לגמרי בפסח ללא כל חשש ואין צורך בשום כשרות לפסח.

וכגון: מוצרי קוסמטיקה, איפור, בשמים, משחת נעליים, משחת שיניים, סיגריות וכו. אין צורך לקנות משחת שיניים כשרה לפסח אפילו עם טעם טוב (שכן אינה ראויה לאכילת כלב).

"חמץ בפסח אוסר בכל שהוא"

חמץ לא אסור רק כשהוא בפני עצמו, אלא אפילו בתערובת הוא אסור, כלומר: אפילו אם נפל חמץ לתוך התבשיל - כולו אסור אף על פי שהחמץ מעורב בו ולא בפני עצמו.

אמנם יש הבדל אם מעורב בתערובת, חמץ לפני הפסח או בתוך הפסח:

תערובת חמץ לפני הפסח אוסר עד שישים: אם יש שישים כנגד החמץ בתערובת, החמץ בטל בתערובת, ככל ביטול בשישים שאנו מכירים.

תערובת חמץ בתוך הפסח אוסר בכול שהוא: כלומר חמץ שנתערב בפסח עצמו לדוגמה: חיטה שנפלה לתבשיל בתוך פסח אסרה את כל התבשיל אפילו יש פי אלף כנגד החיטה.

"חוזר וניעור"

חמץ שנתערב קודם הפסח והתבטל בשישים - יש מחלוקת פוסקים אם בתוך הפסח חוזר וניעור, כלומר: האם משום שחמץ אסור בפסח בכל שהוא, יחזור ויקבל תוקף אף על פי שנתבטל קודם הפסח.

לספרדיםאין דין חוזר וניעור, ולכן כל חמץ שנפל לתערובת והתבטל קודם הפסח - שוב אין התערובת אסורה.

לאשכנזיםיש דין חוזר וניעור בפסח, ולכן חמץ שנפל לתערובת לפני פסח והתבטל, אעפ"י כן, חוזר ומקבל תוקף ואוסר את כל התערובת בפסח.

"נותן טעם לפגם"

בכל האיסורים לא רק הממשות של איסור אסורה מהתורה, אלא אף טעמו בלבד. אמנם דווקא: "נותן טעם לשבח" - הוא טעם שאסור, אך "נותן טעם לפגם" אינו אסור כלל.

דוגמאות ל"נותן טעם לשבח" ו"נותן טעם לפגם"

"נותן טעם לשבח": היינו סיר שבישלו בו אוכל וניקו את הסיר, ובתוך 24 שעות משעת הבישול בישלו בסיר מים, הטעם שייצא מסיר זה יהיה משובח.

"נותן טעם לפגם": היינו סיר שבישלו בו אוכל וניקוהו, ועבר על הסיר 24 שעות משעת הבישול. הטעם שייצא מסיר זה לאחר 24 שעות יהיה פגום.

אמנם יש מחלוקת פוסקים אם "נותן טעם לפגם" בחמץ מותר בפסח או לא:

לספרדים: "נותן טעם לפגם" מותר בפסח, כמו בכל האיסורים.

לאשכנזים: "נותן טעם לפגם" אסור בפסח

לדוגמה: סיר שבישלו בו חמץ וניקוהו ועברו עליו 24 שעות, ובתוך הפסח בישלו בסיר זה בטעות אוכל:

לספרדים האוכל מותר, שכן החמץ הבלוע נפגם טעמו, וכל נותן טעם לפגם מותר.

לאשכנזים האוכל אסור, שכן נותן טעם לפגם אסור בחמץ.

מצה שרויה

מצה שנאפתה ורוצים להרטיבה עם מים או משקה אחר לדעת רוב הפוסקים מותר לכתחילה לנהוג כך, מאחר והמצה נאפתה, שוב אינה מחמיצה.

אמנם יש חסידים המחמירים שלא תבוא המצה שוב במגע עם מים, חומרה זו נובעת משתי חששות:

1. שמא לא נאפתה המצה כראוי ויש מקומות במצה שיכולים להחמיץ

2. שמא נדבק קמח על המצה מבחוץ, ובמגע עם מים יחמיץ.

להלכה: אין אנו נוהגים חומרות אלו ולכתחילה מותר להשרות המצה בפסח ללא שום חשש.

אמנם יש חסידים המחמירים בחומרות אלו. מי שנהג שלא לאכול מצה שרויה ורוצה לבטל מנהגו ולאכול מצה שרויה:

אם קיבל על עצמו בנדר שלא לאכול מצה שרויה: יעשה התרה לנדרו אצל חכם.

אם חשב שאסור לאכול מצה שרויה מעיקר הדין: אין צורך לעשות התרה לנדרו ויאכל בלי התרה.

מצה עשירה

חמשת מיני דגן בחיבור עם מים מחמיצים בתנאים מסוימים (כפי שהתבאר לעיל).

לרוב הגדול של הפוסקים חיבור של חמשת מיני דגן ומי פירות בלבד - אינם מחמיצים כלל, חוץ מרש"י שסובר שמי פירות מחמיצים. אמנם לכל השיטות אם יהיה במי הפירות מים, הם יחמיצו מהר יותר ממים לבד. מצה שנילושה עם מי פירות בלבד או יין בלבד, נקראת "מצה עשירה".

לספרדים: מצה עשירה מותרת בפסח ללא כל חשש ולכתחילה.

לאשכנזים: אוסרים מצה עשירה בפסח: 1. חוששים לדעת רש"י שמי פירות מחמיצים כמים. 2. שמא נתערב עם מי הפירות מים ואז יש חימוץ.

גם לאשכנזים מותר להאכיל מצה עשירה זקנים, חולים או ילדים שלא הגיעו לחינוך.

מצה שמורה

מצת המצווה (בליל הסדר) צריכה להיות "שמורה", שכן ציוותה התורה, "ושמרתם את המצות".

"השימור" - כוונתו שמור מחימוץ, ישנה מחלוקת פוסקים ממתי יש לשמור את המצה, ומספר שיטות בזה:

שיטה ראשונה: "שמור משעת קצירה", כלומר: שהחיטים נשמרו מחימוץ מרגע שנקצרו.

שיטה שניה: "שמור משעת טחינה", כלומר: שהקמח נשמר מחימוץ משעת הטחינה.

שיטה שלישית: "שמור משעת לישה", כלומר: שהבצק נשמר משימור משעת הלישה.

יוצא שכל המצות הנמכרות היום הם "מצות שמורות", אך זמן השימור בהן שונה:

יש מצות שמורות משעת קצירה - למהדרין

יש מצות שמורות משעת טחינה - עיקר הדין

יש מצות שמורות משעת לישה (לא מצוי היום)

חיוב אכילת מצה שמורה בליל פסח

בליל פסח (ליל הסדר) חובה ומצווה מהתורה לאכול מצה שמורה:

לכתחילה ולמהדרין: שמורה משעת קצירה (וגם תהיה עבודת יד כפי שיבואר מיד).

בדיעבד: שמורה משעת הטחינה או הלישה.

מצת עבודת יד

מצת עבודת יד: היינו מצה שנעשית מתחילתה עד סופה ע"י אדם ולא מכונה.

מצת מכונה: היינו מצה שנעשית במכונה ולא ע"י אדם.

מצת המצווה, היינו המצה הנאכלת בליל הסדר:

לכתחילה: תהיה מעבודת יד (וכמובן שצריכה להיות גם מצה שמורה כפי המבואר לעיל)

בדיעבד: יכולה להיות מצת מכונה (אך כמובן שחייבת להיות מצה שמורה)

חיוב אכילת מצה בשאר ימות החג

בשאר ימות החג אין חובה לאכול מצה כלל, אלא הדבר רשות, ואם אוכל מצה מקיים מצווה.

אמנם מי שרוצה לאכול מצה בפסח לא חייב לאכול מצה שמורה משעת קצירה, אלא יכול לכתחילה לאכול מצה שמורה משעת הטחינה או הלישה וקוראים לה "מצה רגילה".

ויש הנוהגים לאכול מצה שמורה משעת קצירה כל חג הפסח ואם רוצה לאכול מצה רגילה היינו מצה שמורה משעת הטחינה או הלישה.

סיכום כללי

המצה בליל הסדר תהיה שמורה משעת הקצירה ובעבודת יד.

בשאר ימות החג אפשר לכתחילה לאכול מצה שמורה משעת טחינה (המצות הרגילות הנמכרות). יש מחמירים ונוהגים לאכול כל פסח מצה שמורה משעת קצירה.

בשאר ימות החג ניתן לאכול לכתחילה מצה שנעשתה ע"י מכונה.

תענית בכורות בערב פסח

נהגו הבכורים הזכרים להתענות בערב פסח, זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל במכת בכורות במצרים. החייבים בתענית: בנים בכורים, בין בכור מאב ובין בכור מאם. יש נוהגים שמי שנולד לו בן בכור זכר ועדיין לא הגיע למצוות, שהאב מתענה במקום בנו עד יגדל, ויש סוברים שאין לנהוג חומרה זו, בפרט שירדה חולשה לעולם בימינו, ולכן יש לאב להשתדל להשתתף בסעודת מצווה להפטר מתענית זו (ויבואר בהמשך).

הפטורים מתענית

בכול חולי, כגון: מי שמרגיש כאבי עיניים, אדם שנפל למשכב וכו, חתן בימי "שבע ברכות", מוהל, אבי הבן והסנדק. יש אומרים שאף אישה בכורה מתענה, ואין מנהגנו כן, אלא פטורה היא מתענית זו. ואם יכולה ומתאפשר לה הדבר, טוב שהבכורה תלך לבית הכנסת ותשתתף בסעודת מצווה. מי שנולד לו בן בכור ב-30 הימים האחרונים, אין לאב להחמיר על עצמו ולהתענות.

השתתפות בסעודת מצווה

בדורות האחרונים, שירדה חולשה לעולם והתענית גורמת להפרעה בעריכת הסדר, נהגו הבכורים להפסיק התענית ע"י השתתפות בסעודת מצווה ויש להם על מה לסמוך. סעודות הנחשבות לסעודות מצווה: סעודת סיום מסכת, סעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה, סעודת ברית מילה, פדיון הבן.

המשתתפים בסיום מסכת ורוצים לפטור עצמם מתענית חייבים:

1. לשמוע את סיום המסכת.

2. לאכול כזית אוכל 27 גרם (כולל מזונות, פירות) בסעודת הסיום.

אדם שרק טעם כזית מזון מהסעודה ולא השתתף בסיום מסכת, לא נפטר מהתענית. וכן אדם ששמע את סיום המסכת ולא אכל כזית, לא נפטר מהתענית. בשעת הדחק יכול היחיד לפטור עצמו בלבד מתענית זו ע"י סיום מסכת משניות, עם פירוש בהבנה, אך לימוד ללא הבנה אינו פוטרו מתענית. לימוד ספר אחד מהזוהר, אפילו ללא הבנה, מועיל לפטור את האדם עצמו בלבד.

בכור שחיפש סעודת מצווה ולא מצא, והתחיל להתענות ואח"כ מצא סעודת מצווה, ישתתף בסעודה זו ויפטור עצמו מלהמשיך בתענית. מה שמועיל להשתתף בסעודת בר מצווה היינו דווקא שעושים את הסעודה ביום ההולדת ממש (ולא סתם סעודה כשהילד כבר בן 13 או קודם גיל 13).

מלאכה בערב פסח

אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום, ושני טעמים לדבר:

1.שלא ימנע מהכשרת הכלים, אפיית המצה לצורך הלילה, ושאר עניני הסדר.

2. בזמן שהיה בית המקדש היו מקריבים קורבן פסח מחצות היום, ואסור היה לעשות מלאכה בזמן זה.

מלאכה ע"י גוי

ניתן לעשות כל מלאכה ע"י גוי מחצות היום.

מלאכות המותרות

- מלאכת דבר האבד מותרת בערב פסח אפילו אחרי חצות היום (אך יעשה שאלת חכם).

- מלאכת תיקון קטנה כתפירה וכדומה מותרת אף אחרי חצות היום.

- מותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות, אפילו אם הפעולה נמשכת באופן אוטומטי לאחר חצות.

- מותר: לגזוז ציפורניים, לצחצח נעליים, לגהץ בגדים, לצלם, לכתוב דרך לימוד.

תספורת בערב פסח

מצווה להסתפר ולהתגלח לפני החג, מותר להסתפר קודם חצות ערב פסח , אך אסור להסתפר אחר חצות ערב פסח.

מי ששכח להסתפר קודם חצות היום, אסור לו להסתפר ע"י יהודי ואפילו בחינם, אך יכול להסתפר ע"י עצמו, ע"י גוי או ע"י ספר עני שאין לו כסף לפסח.

אדם שבא מחו"ל בערב פסח ולא הספיק להסתפר קודם חצות היום מותר לו להסתפר ע"י ספר יהודי אפילו בתשלום.

אכילה בערב פסח

אסור לאכול מצה בערב פסח, החל מעמוד השחר, כדי שיאכל את מצת המצווה לתיאבון בליל פסח.

אמנם, מותר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת עם ביצה בערב פסח.

הערה חשובה: מצת מכונה אחת שוקלת בערך כזית, 27 גרם

ילד קטן מאוד שאינו מבין בסיפור יציאת מצרים, מותר להאכילו במצה רגילה בערב פסח.

אכילת אוכל בערב פסח

משעה עשירית בערב פסח, כלומר שלוש שעות זמניות קודם צאת הכוכבים, בערך החל מהשעה 15:30 לערך (לתושבי הצפון. לתושבי אזורים אחרים - יש לברר אצל רב באזור המגורים):

- אסור: לאכול אפילו מצה עשירה, כדי שנוכל לאכול את המצה בליל פסח בתאבון.

- מותר: לאכול פירות וירקות וכן תבשיל אורז, רק שלא ימלא כרסו מהם.

ברכה על אכילת מצה לפני פסח, במהלכו ואחריו

ישנם כללים בהלכות ברכות מתי מברכים ראשונה ואחרונה.<