5 דקות תורה ביום
אסיר שהשתחרר – מברך הגומל?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי ט' אִיָּר, בָּעֶרֶב סוֹפְרִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר (17 בְּמַאי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ב' אייר התשע"ו
א. מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הַסֹּהַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יוֹתֵר וְיָצָא לַחָפְשִׁי - צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל". וְלָמָּה? מֵאַחַר שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה כָּלוּא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לְעַצְבוּת וְדִכָּאוֹן וּשְׁאָר חוֹלָאִים שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, גַּם הָיָה מְשֻׁעְבָּד כְּעֶבֶד וּבְחַסְדֵּי ה' וּבְרַחֲמָיו נִצַּל מִכָּל זֶה, עָלָיו לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁפְּדָאוֹ.
ב. לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים רַק אָסִיר שֶׁהָיָה כָּלוּא עַל דִּינֵי נְפָשׁוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" כְּשֶׁמִּשְׁתַּחְרֵר. אוּלָם לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - גַּם אָסִיר שֶׁהָיָה בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל דִּינֵי מָמוֹנוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וַאֲפִילוּ אִם הָיָה יָכוֹל לְשַׁחְרֵר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי כֶּסֶף וְלֹא עָשָׂה כֵן - בְּכָל מִקְרֶה כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר לְגַמְרֵי צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל".
ג. מִי שֶׁנִּדּוֹן לַעֲבוֹדוֹת שֵׁרוּת - לֹא מְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" כְּשֶׁמִּשְׁתַּחְרֵר מֵהֶם. וְכֵן מִי שֶׁנִּדּוֹן לְמַעֲצַר בַּיִת אֵינוֹ מְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" בְּשִׁחְרוּרוֹ.
ד. שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת וּמְעַט מַצְחִיקָה: אָסִיר שֶׁבָּרַח מִבֵּית הַסֹּהַר וְהַמִּשְׁטָרָה מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרָיו הַאִם יְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" אוֹ לֹא? יֵשׁ בְּכָךְ מַחְלֹקֶת הַפּוֹסְקִים וְהַכְּלָל שֶׁלָּנוּ הוּא: "סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל" וְלָכֵן לֹא מְבָרֵךְ.
ה. מִי שֶׁנָּפַל בַּשֶּׁבִי אֵצֶל אוֹיְבָיו וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם - צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל".
ו. לְסִכּוּם: לָמַדְנוּ אַרְבָּעָה מִקְרִים שֶׁבָּהֶם חַיָּב הָאָדָם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל וּנְסַכֵּם בִּקְצָרָה: א. הוֹלְכֵי דְּרָכִים. ב. יוֹרְדֵי הַיָּם. ג. חוֹלִים. ד. אָסִיר שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְכָעֵת נְדַבֵּר עַל מָה שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים..
ז. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּלְּבַד אַרְבַּעַת הַמִּקְרִים הַלָּלוּ הַמֻּזְכָּרִים בַּתַּלְמוּד, צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" עַל כָּל מִקְרֶה שֶׁהָיָה נָתוּן בּוֹ בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְנִצַּל. וְזֶה שֶׁהַתַּלְמוּד הִזְכִּיר רַק אֶת אַרְבַּעַת הַמִּקְרִים הַלָּלוּ זֶה מִכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹתֵר שְׁכִיחִים - וְכָךְ נוֹהֲגִים הָאַשְׁכְּנַזִּים. אוּלָם, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרַק אַרְבַּעַת הַמִּקְרִים הַלָּלוּ בִּלְבַד מְבָרְכִים הַגּוֹמֵל וְלֹא בְּשׁוּם מִקְרֶה אַחֵר - וּמֵאַחַר וְיֵשׁ בַּדָּבָר מַחְלֹקֶת - הַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לֹא לְבָרֵךְ בְּמִקְרִים אֵלּוּ. וּמָחָר נִתֵּן דֻּגְמָאוֹת בְּעִנְיָן זֶה.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', יב'):
"חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן"
צָרִיךְ לְהַחְלִיף! לְחַדֵּשׁ! הַכֹּל! צֶבַע שֶׁל הַבָּיִת, רָהִיטִים, מוּצְרֵי חַשְׁמַל, פֶּלֶאפוֹן, רֶכֶב.. וְעוֹד וָעוֹד. כֻּלָּם עֲסוּקִים בִּלְהַחְלִיף לְחָדָשׁ.. אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף? כְּמוֹ אֶת צוּרַת הַפָּנִים שֶׁלְּךָ, אוֹ אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ.. אָז הָאוֹפְּצְיָה הִיא לְהַשְׁלִים עִם זֶה וְ"לִסְחֹב" אֶת זֶה אִתְּךָ כָּל הַחַיִּים.. (אִם כִּי יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁגַּם אֶת זֶה מַחְלִיפִים.. עוֹשִׂים נִתּוּחִים פְּלַסְטִיִּים, מִתְגָּרְשִׁים וּמִתְחַתְּנִים עִם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת וְכוּ'..) לָמָה זֶה כָךְ? כִּי הַמֶּסֶר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם בָּרְחוֹב הוּא: שֶׁכְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר אַתָּה צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת מַה שֶׁחָסֵר לְךָ!! וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה זֹאת? עַל יְדֵי שֶׁתִּקַּח מֵהָעוֹלָם אֶת מָה שֶׁחָסֵר לְךָ. מַחֲשָׁבָה זוֹ מוֹבִילָה אֶת הָאֲנָשִׁים לְחָמָס וּגְנֵבָה, כִּי מֵאַחַר וְאֵין לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיג אֶת זֶה בְדֶרֶךְ רְגִילָה, וְהֵם חַיָּבִים אֶת זֶה כְדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים - אֵין בְּרֵירָה אֶלָּא לַחֲמוֹד וְלָקַחַת מֵאֲחֵרִים. וְזֶה הַחֵצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּסוּק: חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים. אֲבָל יֵשׁ גַּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת:
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁהָאֹשֶׁר שֶׁל הָאָדָם לֹא בָא מִחוּצָה לוֹ - אֶלָּא מִתּוֹכוֹ!! כְּלוֹמַר: הַשִּׂמְחָה נִמְצֵאת אֶצְלְךָ בִּפְנִים! אֵינְךָ צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים מִבַּחוּץ - אֶלָּא לְהִתְחַדֵּשׁ מִבִּפְנִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֵץ שֶׁנָּבְלוּ עֲנָפָיו, אִם נְנַסֶּה לְהַדְבִּיק מִבַּחוּץ עֲנָפִים חֲדָשִׁים, עָלִים חֲדָשִׁים וַאֲפִילוּ פֵּרוֹת יָפִים - זֶה יִתְפֹּס בְּדִיּוּק לְכַמָּה שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ הַכֹּל יִפּוֹל. אַךְ אִם הַשֹּׁרֶשׁ קַיָּם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהוּא יִתְחַדֵּשׁ בְּכֹחוֹ וְיַזְרִים עָצְמָה וְחַיּוּת לִלְמַעְלָה - אָז כָּל הָעֵץ יִפְרַח וְיִגְדַּל בְּצוּרָה מַדְהִימָה. וְזֶה הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפָּסוּק: וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן. וּמָה יָפָה וּמְתוּקָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל "הַמְּצוּדוֹת דָּוִד" עַל מִלִּים אֵלּוּ, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "הַצַּדִּיקִים אֵינָם צְרִיכִים לְעֵזֶר מִבַּחוּץ, כִּי שָׁרְשָׁם יִתֵּן פִּרְיָם הָרָאוּי, רוֹצֶה לוֹמַר: מֵעַצְמָם יִתְחַזְּקוּ לְהֵיטִיב לַעֲשׂוֹת". וְעַל זֶה הִמְלִיצוּ וְאָמְרוּ: "צַדִּיקִים לֹא מְחַפְּשִׂים חִדּוּשִׁים - אֶלָּא מְחַפְּשִׂים הִתְחַדְּשׁוּת!" אָז קָדִימָה: "תִּתְחַדְּשׁוּ!"