5 דקות תורה ביום
האם אפשר לברך הגומל בלילה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רְבִיעִי י' אִיָּר, בָּעֶרֶב סוֹפְרִים שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר (18 בְּמַאי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ב' אייר התשע"ו
א. מִדֵּי פַּעַם מַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת וּמְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וּלְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל". כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מָה קָרָה? הוּא מְסַפֵּר עַל מִקְרֶה שֶׁקָּרָה לוֹ כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְעֹרָב בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, אוֹ שֶׁיָּצָא לְלֹא פֶּגַע מִסַּכָּנָה אַחֶרֶת. וְהַשְּׁאֵלָה הַאִם מֻתָּר לוֹ לְבָרֵךְ? וּבְכֵן, אִם הוּא אַשְׁכְּנַזִּי - אֵין בְּעָיָה, כִּי מִנְהָגָם לְבָרֵךְ לֹא רַק עַל אַרְבַּעַת הַמִּקְרִים הַמֻּזְכָּרִים בַּתַּלְמוּד אֶלָּא בְּכָל מִקְרֶה שֶׁאָדָם נִצַּל מִסַּכָּנָה. אוּלָם, אִם הוּא סְפָרַדִּי, כְּדַאי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁלֹּא נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ בְּמִקְרֶה כָּזֶה. וְאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁהוּא יִפָּגַע אוֹ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים יֵשׁ שְׁנֵי פִּתְרוֹנוֹת:
ב. הַפִּתְרוֹן הָרִאשׁוֹן: בְּדֶרֶךְ כְּלָל רוֹב הָאֲנָשִׁים נָסְעוּ לְעִיר אַחֶרֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ אִם הוּא נָסַע בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן נְסִיעָה אֲרֻכָּה שֶׁל 72 דַּקּוֹת וְאִם כֵּן - יוּכַל לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" עַל הַנְּסִיעָה וִיכַוֵּן גַּם עַל הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לוֹ.
ג. פִּתְרוֹן שֵׁנִי: אִם יֵשׁ אָדָם אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ, יְכַוֵּן לְהוֹצִיא אוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָה.
ד. וְאִם שְׁנֵי הַפִּתְרוֹנוֹת הַלָּלוּ לֹא מַעֲשִׂיִּים וְהוּא "מִתְעַקֵּשׁ" לְבָרֵךְ - אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, וִיהִי רָצוֹן שֶׁה' יְבָרֵךְ אוֹתוֹ עַל הָרָצוֹן הַטּוֹב.
ה. עַל הָאַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹדוֹת נֶאֱמַר בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים ק"ז) "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ", מִכָּאן לוֹמְדִים שֶׁהַהוֹדָאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּפְנֵי קָהָל וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים. כַּמָּה זֶה קָהָל? עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. וְלָכֵן, אֵין לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" אֶלָּא כְשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים (הוּא וְעוֹד תִּשְׁעָה). וּמִי הֵם הַזְּקֵנִים? הַחֲכָמִים. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁשְּׁנַיִם מִתּוֹךְ הָעֲשָׂרָה יִהְיוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים. אוּלָם, אֵין זֶה מְעַכֵּב וְגַם כְּשֶׁכָּל הָעֲשָׂרָה הֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים - מְבָרְכִים "הַגּוֹמֵל".
ו. לְכַתְּחִלָּה אֵין לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" אֶלָּא בַיּוֹם, אֲבָל בִּמְקוֹם צֹרֶךְ אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ בַּלַּיְלָה.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', יג'):
"בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק" (א')
מִילָה קְטַנָּה יְכוֹלָה לַהֲרֹס דְּבָרִים גְּדוֹלִים - וְהָאָדָם לֹא לוֹמֵד לֶקַח! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם אֶת הַלָּשׁוֹן מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי חוֹמוֹת: הַשִּׁנַּיִם וְהַשְּׂפָתָיִם, וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ בְמָקוֹם חָשׁוּךְ, וּבְכָל זֹאת מִילָה אַחַת שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנָּה יְכוֹלָה לַהֲרֹס לָאָדָם אֶת כָּל הַחַיִּים, וְזֶה מַדְהִים! אָדָם יָכוֹל לָשֶׁבֶת עִם אִשְׁתּוֹ בְשִׂיא הַכֵּיף, לְדַבֵּר עַל דָּא וְעַל הָא, וּלְפֶתַע פָּלַט מִילָה קְצָת לֹא בַמָּקוֹם - וְהַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי! כַּעַס, מַחֲלֹקֶת, עַצְבוּת וְכוּ' כָּל מִינֵי צָרוֹת. זֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "בְּפֶשַׁע שְׂפָתָיִם - מוֹקֵשׁ רַע" - דַּע לְךָ, אִם תִּפְשַׁע בִּשְׂפָתֶיךָ וּתְדַבֵּר מָה שֶׁבָּא לְךָ מִבְּלִי לַחֲשׁוֹב, אֲזַי מוֹקֵשׁ רַע מְחַכֶּה לְךָ. וּלְעֻמַּת זֹאת הַצַּדִּיק שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ - הוּא שֶׁיּוֹצֵא מֵהַצָּרָה. "וַיֵּצֵא מִצָּרָה - צַדִּיק".
יֵשׁ לְכָל אָדָם לָדַעַת כְּלָל חָשׁוּב: לִפְנֵי שֶׁאָמַרְתָּ אֶת הַמִּילָה - אַתָּה שׁוֹלֵט עָלֶיהָ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁאָמַרְתָּ אֶת הַמִּילָה - הִיא שׁוֹלֶטֶת עָלֶיךָ! וְלָכֵן, אַל תּוֹצִיא מִילָה לִפְנֵי שֶׁתַּחְשֹּׁב עָלֶיהָ וְעַל הַשְׁלָכוֹתֶיהָ. וְאִם יֵשׁ לְךָ סָפֵק אִם כְּדַאי לוֹמַר אוֹתָהּ אוֹ לֹא לוֹמַר - אַל תַּגִּיד! כִּי הַשְּׁתִיקָה שָׁוָה יוֹתֵר מֵהַדִּבּוּר בְּכָל מִקְרֶה. בְּסֵפֶר לִקוּטֵי מוֹהָרָ"ן מֻסְבָּר שֶׁכַּאֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם רוֹצִים לְהַעֲנִישׁ אָדָם עַל מַעֲשֶׂה רַע שֶׁעָשָׂה, לֹא עוֹשִׂים זֹאת עַד שֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת דַּעֲתוֹ, הַאִם מַגִּיעַ לוֹ הָעוֹנֵשׁ אוֹ לֹא? וְרַק לְאַחַר אִישׁוּרוֹ – מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ. אוּלָם, מִיָּד יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל, הֲרֵי אַף אֶחָד לֹא יֹאמַר שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ!? נָכוֹן, אֲבָל הַנְּקוּדָה הִיא שֶׁלֹּא שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל עַצְמוֹ, אֶלָּא מַרְאִים לוֹ סִיטוּאַצְיָה דוֹמָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְהָיָה, אִם יֹאמַר שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲבֵרוֹ עוֹנֵשׁ - הֲרֵי שֶׁגָּזַר אֶת הָעוֹנֵשׁ עַל עַצְמוֹ וְיִתְקַיֵּם בּוֹ: בְּפֶשַׁע שְׂפָתָיִם מוֹקֵשׁ רַע. אוּלָם, אִם יָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת - הֲרֵי שֶׁמַּצִּיל אֶת עַצְמוֹ מֵהַצָּרָה וּמִתְקַיֵּם בּוֹ: וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק.