מהי מלאכת "זורה"?

א. דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּתַב בִּתְהִלִּים: "לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ", לְמָה הַכַּוָּנָה? אֶלָּא, לְאַחַר שֶׁהָיוּ דָשִׁים אֶת הַתְּבוּאָה, כְּלוֹמַר, מוֹעֲכִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת הַגַּרְעִינִים מֵהַקְּלִפָּה וְהַשִּׁבֳּלִים, הָיוּ נִשְׁאָרִים גַּרְגִּירֵי הַחִטָּה מְעֹרָבִים עִם הַפְּסֹלֶת שֶׁהִיא הַמּוֹץ וְהַתֶּבֶן. הַמּוֹץ - זוֹהִי הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁעָטְפָה אֶת הַגַּרְגִּיר, וְהַתֶּבֶן - אֵלּוּ הַשִּׁבֳּלִים וְהַגִּבְעוֹלִים הַיְּבֵשִׁים. כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם הָיוּ מַשְׁלִיכִים אֶת הַתַּעֲרֹבֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי שֶׁנִּקְרָא "רַחַת" אוֹ "מְזָרֵה", הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת הָיְתָה מְפַזֶּרֶת אֶת הַמּוֹץ הַקַּל וְאִלּוּ גַרְגִּירֵי הַחִטָּה שֶׁהֵם כְּבֵדִים הָיוּ נוֹפְלִים לְמָטָּה. וְזוֹהִי מְלֶאכֶת "זוֹרֶה". דָּוִד הַמֶּלֶךְ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁחַיָּיו שֶׁל הָרָשָׁע רֵיקִים מִתֹּכֶן כְּמוֹ הַמּוֹץ, וְלָכֵן כְּשֶׁנּוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ הוּא נִדָּף וְנֶעֱלָם.

ב. מְלֶאכֶת "זוֹרֶה" הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן וְלָכֵן הִיא נֶאֶסְרָה בְּשַׁבָּת. חוּץ מִמְּלֶאכֶת זוֹרֶה יֵשׁ עוֹד שְׁתֵּי מְלָאכוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהֵן: "בּוֹרֵר" וּ"מְרַקֵּד". וּבֶאֱמֶת, מַהוּת שְׁלֹשֶׁת מְלָאכוֹת אֵלּוּ הִיא אַחַת: הַפְרָדַת פְּסֹלֶת מֵאֹכֶל, וְהֵן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ. וּבְכָל זֹאת הֵן נֶחְשָׁבוֹת לְשָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת מִפְּנֵי הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם: "זְרִיָּה" נַעֲשֵׂית בָּרוּחַ, "בְּרֵירָה" בַּיָּד, וְ"הַרְקָדָה" בִכְלִי. הַיּוֹם נְדַבֵּר עַל מְלֶאכֶת "זוֹרֶה" שֶׁהִלְכוֹתֶיהָ קְצָרוֹת, וּבְשַׁבָּת הַבָּאָה נַתְחִיל אֶת מְלֶאכֶת "בּוֹרֵר" וּ"מְרַקֵּד" שֶׁהִלְכוֹתֵיהֶן מֻרְכָּבוֹת.

ג. אָסוּר לִנְפֹּחַ רוּחַ עַל קִטְנִיּוֹת אוֹ עַל בוֹטְנִים הַמְּעֹרָבִים בַּפְּסֹלֶת שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לְהַפְרִיד מֵהֶם אֶת הַפְּסֹלֶת.

ד. מֻתָּר לְפַצֵּחַ גַּרְעִינִים בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רוּחַ, אַף שֶׁהַקְּלִפּוֹת מִתְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ, וְאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה לְאִסּוּר זוֹרֶה.

ה. מֻתָּר לְהַתִּיז בְּשַׁבָּת סְפְּרֵי הַמִּתְפַּזֵּר בַּחֲלַל הָאֲוִיר, וְאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם זוֹרֶה. וְכֵן מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁבָּת בְּבַקְבּוּקֵי בֹשֶׂם, שֶׁעַל יְדֵי לְחִיצָה עַל הַפְּקָק שֶׁלָּהֶם מִתְפַּזֵּר בֹּשֶׁם לַחֲלַל הָאֲוִיר, וְאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה לְאִסּוּר זוֹרֶה. אוּלָם, לֹא יַתִּיז עַל הַבְּגָדִים. אֶלָּא, אוֹ בָאֲוִיר אוֹ עַל הַגּוּף, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים אוֹסְרִים.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - בְּהַר

"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ... וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע"

מָה? אֵיךְ? אֵיךְ אֶפְשָׁר שָׁנָה שְׁלֵמָה לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם, לֹא לַחֲרֹשׁ וְלֹא לִזְרוֹעַ, לֹא לִנְטוֹעַ וְלֹא לִבְצוֹר? מֵהֵיכָן לֶחֶם? מֵהֵיכָן יַיִן? הַתְּשׁוּבָה הִיא: אֱמוּנָה!! יֵשׁ בַּעַל בַּיִת לָעוֹלָם, הוּא אָמַר לְךָ לִשְׁבּוֹת – תִּשְׁבֹּת, וְתִרְאֶה שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר! רוֹב הַמַּטָּרוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בַּחַיִּים אֵינָן מוּחָשִׁיּוּת. לְדֻגְמָא: הַאִם יֵשׁ 'סוּפֶּר' בּוֹ אֶפְשָׁר לִקְנוֹת זוּגִיּוּת מֻצְלַחַת? הַצְלָחָה עִסְקִית? וַדַּאי שֶׁלֹּא. וּמֵאַחַר וְהָאָדָם לֹא רוֹאֶה בְעֵינָיו אֶת הַדָּבָר הוּא מָלֵא חֲשָׁשׁוֹת וּסְפֵקוֹת! וְהַסְּפֵקוֹת הַלָּלוּ מַפִּילוֹת אוֹתוֹ בְפַח הַכִּשָּׁלוֹן! מָה עוֹשִׂים נֶגֶד זֶה? הַתְּשׁוּבָה הִיא: אֱמוּנָה!

הָאֱמוּנָה הִיא לֹא רַק הַיַּעַד שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא הִיא גַם הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ צָרִיךְ לְהַתְחִיל. הָאֱמוּנָה הִיא חֶדֶר הַכֹּשֶׁר הָרוּחָנִי, הַמֵּבִיא לְכָל אָדָם בְּרָכָה וְהַצְלָחָה גַשְׁמִית. כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? פָּשׁוּט! עַל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן כְּאִלּוּ כְבָר הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ - וְזוֹהִי הָאֱמוּנָה. תִּתְעַלֵּם מִכָּל הַסְּפֵקוֹת, דַּלֵּג מֵעַל כָּל הַפְּחָדִים וְתַעֲשֶׂה אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם הוֹלֵךְ לְיָדְךָ וּמְסַיֵּעַ לְךָ וְאָז תִּרְאֶה שֶׁתַּצְלִיחַ. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תַּעֲנִית כד'): לְרַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא לֹא הָיָה אֹכֶל בַּבַּיִת, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה רְגִילָה לִזְרוֹק חֲתִיכַת עֵשֶׂב לַתַּנּוּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָשָׁן וְיַחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לֶחֶם. הָיְתָה לָהּ שְׁכֵנָה רָעָה שֶׁיָּדְעָה שֶׁאֵין לָהּ כְלוּם. אָמְרָה: מָה כָל הֶעָשָׁן הַזֶּה? הָלְכָה וְדָפְקָה עַל הַדֶּלֶת, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא הִתְבַּיְּשָׁה וְנִכְנְסָה לַחֶדֶר, הַשְּׁכֵנָה נִכְנְסָה לַבַּיִת וּפָתְחָה אֶת הַתַּנּוּר. נַעֲשָׂה נֵס וְהַתַּנּוּר הָיָה מָלֵא לֶחֶם!! וְהַקְּעָרָה הָיְתָה מְלֵאָה בָצֵק. הַשְּׁכֵנָה צָעֲקָה: "בּוֹאִי, בּוֹאִי! תָּבִיאִי מִרְדֵה כִי הַלֶּחֶם כְּבָר נִשְׂרָף בַּתַּנּוּר", וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא עָנְתָה, כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר לְהָבִיא מִרְדֵה. אֵיךְ? פָּשׁוּט! הִיא הָיְתָה בְטוּחָה שֶׁיִּקְרֶה לָהּ נֵס!