חיוב נשים בברכת הגומל

א. לָמַדְנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם שֶׁלְּאַחַר בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" הַצִּבּוּר עוֹנִים "אָמֵן" וּמְבָרְכִים אֶת הַמְּבָרֵךְ וְאוֹמְרִים לוֹ: "מִי שֶׁגְּמַלְּךָ כָּל טוּב הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶלָה". יֵשׁ לָשִׂים לֵב לָ"אָמֵן" שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל", כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְמַהֲרִים לוֹמָר אֶת הַמִּלִּים: "מִי שֶׁגְּמָלְךָ וְכוּ'" וְלֹא שָׂמִים לֵב לַעֲנוֹת אֶת הָ"אָמֵן".

ב. גָם נָשִׁים חַיָּבוֹת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" לְאַחַר שֶׁנִּתְרַפְּאוּ מִמַּחֲלָה, אוֹ לְאַחַר לֵידַת בֶּן אוֹ בַת, נְסִיעָה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. וְלָכֵן, אִשָּׁה שֶׁנִּתְרַפְּאָה, אוֹ אִשָּׁה לְאַחַר לֵידַה תֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּתְבָרֵךְ מֵעֶזְרַת נָשִׁים, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בֵּין עוֹלֶה לְעוֹלֶה. אוּלָם תַקְפִּיד לְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וְלֹא בְקוֹל חָלוּשׁ.

ג. מֵאַחַר וְהַרְבֵּה נָשִׁים מִתְבַּיְּשׁוֹת לְבָרֵךְ מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, וְגַם אִם אֵינָן מִתְבַּיְּשׁוֹת הֲרֵי שֶׁלֹּא תָמִיד יְכוֹלוֹת לְבַקֵּשׁ מֵהַגַּבַּאי שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶט כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכוּ. לָכֵן, רָאוּי שֶׁבְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת מְסֻדָּר יְבַקְּשׁוּ מֵאַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁמִקְצוֹעוֹ נַהַג מוֹנִית, נַהַג אוֹטוֹבּוּס אוֹ נַהַג מַשָּׂאִית וְכַדּוֹמֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָל שָׁבוּעַ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" וְלִפְנֵי שֶׁיְּבָרֵךְ יַכְרִיז בְּקוֹל רָם: "אֲנִי מְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" וּמְכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה בְּבִרְכָתִי אֶת כָּל מִי שֶׁמְּעֻנְיָן", וְכָךְ, גַּם הַנָּשִׁים שֶׁמִּתְבַּיְּשׁוֹת תִּשְׁמַעְנָה וְתֵצֵאנָה יְדֵי חוֹבָתָן.

ד. בַּהֲלָכָה כְּתוּבִים מִקְרִים מְסֻיָּמִים שֶׁבֶּן יָכוֹל לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" בִּשְׁבִיל אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. אוּלָם, יֵשׁ תְּנָאִים מְסֻיָּמִים לְקַיֵּם זֹאת, כְּגוֹן: לְשַׁנּוֹת אֶת הַנֻּסָּח, וְהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת לְיָדוֹ וְעוֹד כַּמָּה פְּרָטִים. וּמֵאַחַר וְרוֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם יוֹדְעִים אֶת פִּרְטֵי הֲלָכָה זֹו. לָכֶן, לְמַעֲשֵׂה: לֹא נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ הַגּוֹמֵל בִּשְׁבִיל מִישֶׁהוּ אַחֵר. וְלָכֵן, גַּם הַבַּעַל לֹא יְבָרֵךְ בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל בְּנוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעַצְמוֹ גַם חַיָּב לְבָרֵךְ בְּאֹפֶן אִישִׁי, וְהֵם נִמְצָאִים לְיָדוֹ וְשׁוֹמְעִים, שֶׁאָז יְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וִיכַוֵּן לְהוֹצִיאָם וְהֵם יִשְׁמְעוּ וִיכַוְּנוּ לָצֵאת. אֲבָל, אִם הָאִשָּׁה בַּבַּיִת אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְבָרֵךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּמְקוֹמָהּ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', יד'):

"מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם יָשִׁיב לוֹ"

"לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתָּה אוֹמֵר - מְשַׁנֶּה מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה!" חִשְׁבוּ, הַאִם הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה נָכוֹן? אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה פְעָמִים רַבּוֹת בְּכָל מִינֵי סִיטוּאַצְיוֹת. וְהַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם זֶה כֵן מְשַׁנֶּה מָה אַתָּה אוֹמֵר, אוֹ לֹא? לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה חַד מַשְׁמָעִית - מִפְּרִי פִי אִישׁ - יִשְׂבַּע טוֹב! זֶה מְשַׁנֶּה, וַאֲפִילוּ מְשַׁנֶּה מְאֹד מָה אַתָּה אוֹמֵר! נָכוֹן שֶׁמָּה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג - זֶה חָשׁוּב, אֲבָל מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת! אַל תְּזַלְזֵל בַּדִּבּוּר שֶׁלְּךָ. וַאֲפִילוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים לֶחָבֵר טוֹב שֶׁבָּטוּחַ לֹא תֵצֵא מִמֶּנּוּ אַף מִילָה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר, תֵּדַע שֶׁלַּדִּבּוּר שֶׁלְּךָ יֵשׁ פֵּרוֹת וְתוֹצָאוֹת! אִם דִּבַּרְתָּ טוֹב עַל הַשֵּׁנִי, אֲפִילוּ שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע אוֹתְךָ, וַאֲפִילוּ אִם דִּבַּרְתָּ לְעַצְמְךָ - יֵצֵא לְךָ מִזֶּה רַק טוֹב, וְאִם דִּבַּרְתָּ רַע גַּם אִם אָמַרְתָּ אֶת זֶה לָאָדָם הֲכִי קָרוֹב לְךָ, וְגַם אִם דִּבַּרְתָּ לְעַצְמְךָ - יֵצֵא לְךָ מִזֶּה רַע! מִפְּרִי פִי אִישׁ - יִשְׂבַּע טוֹב!

סִפֵּר הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זצ"ל שֶׁפַּעַם הֻזְמַן לְכֶנֶס חִזּוּק בְּעִנְיְנֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה יָחַד עִם כַּמָּה רַבָּנִים נוֹסָפִים, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הָרַבָּנִים לָאוּלָם נִדְהֲמוּ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא בָאוּ נָשִׁים, וְרַק זְקֵנָה אַחַת יוֹשֶׁבֶת מוּלָם. הָרַבָּנִים הָאֲחֵרִים הָלְכוּ לְדַרְכָּם בְּטַעֲנָה שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר. אֲבָל הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ אָמַר: "אֲנִי הֵכַנְתִּי דְרָשָׁה וַאֲנִי אוֹמֵר אוֹתָהּ"! כַּמָּה דַּקּוֹת לְאַחַר שֶׁהָרַב הִתְחִיל לְדַבֵּר הַזְּקֵנָה נִרְדְּמָה, אֲבָל הָרַב לֹא הִפְסִיק, הוּא דָרַשׁ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁסִּיֵּם יָצָא מֵהָאוּלָם. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, נִגַּשׁ יְהוּדִי אֶחָד לָרַב מָרְדְּכַי וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי"? "לֹא" עָנָה הָרַב, "אַתָּה הֶחֱזַרְתָּ אוֹתִי בִתְשׁוּבָה"! "מָתַי"? "הָרַב זוֹכֵר אֶת הַכֶּנֶס בְּעִנְיְנֵי טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה"? "אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ? הָיְתָה שָׁם זְקֵנָה אַחַת שֶׁגַּם הִיא נִרְדְּמָה"! "וּבְכֵן" אָמַר הַיְּהוּדִי "אֲנִי הָיִיתִי הַשּׁוֹמֵר בָּאוּלָם. וַאֲנִי הָיִיתִי חִלּוֹנִי לְגַמְרֵי, וְכָל מִילָה שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו שֶׁל הָרַב - נִכְנְסָה יָשָׁר לְלִבִּי! כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבָּיְתָה נִגַּשְׁתִּי לְאִשְׁתִּי וְדִבַּרְתִּי אִתָּהּ שֶׁנִּתְקָרֵב לַתּוֹרָה. הַיּוֹם בָּרוּךְ ה' אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת". מִפְּרִי פִי אִישׁ - יִשְׂבַּע טוֹב!