עניו ושקדן: 10 נקודות על ה"פרי מגדים"

1. רבי יוסף תאומים היה מגדולי פרשני ה"שולחן ערוך". נודע בעיקר בזכות חיבורו "פרי מגדים", המכונה: פמ"ג. יום פטירתו: י' באייר.

2. רבי יוסף תאומים נולד בפולין. לאחר נישואיו עבר להתגורר בקומארנו. שם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.

3. אביו כיהן כרב בלבוב. לאחר פטירת אביו, פנו פרנסי לבוב אל רבי יוסף בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק בלבוב.

4. בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר ונקבר בפרנקפורט, בי' באייר תקנ"ב.

5. בילדותו לא היה רבי יוסף מן המחוננים בכשרונות עילאיים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. הנקודה העיקרית שסייעה לו לגדול בתורה הייתה שקדנותו והתמדתו, וכמעט לא פסק פומיה מגרסה.

6. היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" (על שום שהיה מלמד תינוקות) בלבד.

7. רבי יוסף תאומים נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.

8. ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים.

9. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו, נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו, כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.

10. בנוסף לספרו המפורסם "פרי מגדים", המכונה "פמ"ג", כתב גם את הספרים הבאים: "ראש יוסף", "פורת יוסף", "גינת ורדים", "תיבת גמא", "שושנת העמקים", "ספר נטריקן", "נועם מגדים", "ספר המגיד", "אֵם לבינה", "מתן שכרן של מצוות". מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן עלינו.