כיצד נפתחים שערי הפרנסה? 10 נקודות על ’תוספת שבת’

1. כל רגע ורגע של תוספת שבת חשוב הוא לאין ערוך. בספר 'שערי תשובה' מובאים דבריו של רבי האי גאון שאמר שיש בידו קבלה בדוקה ומנוסה, שבאם ימשוך אדם את תיבות 'ברוך השם המבורך לעולם ועד' בתפילת ערבית של מוצאי מנוחה, אזי יראה הצלחה רבה במשך ימות החול. הרמ"א מסביר במקום כי בכך שהוא מאריך עוד ב'ברכו' של מוצאי שבת, הרי הוא מוסיף מחול על הקודש וממשיך את אור קדושת השבת עוד מעט קט, ועל כך הוא זוכה במשך כל ימות השבוע לברכה והצלחה.

2. מבואר כי בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות "תוספת שבת". למעשה, נגזר עליהם להיות בגלות 400 שנה, ולמעשה גאלתם הקב"ה זמן רב קודם לכן. הסיבה לכך היא שבהיותם במצרים הוסיפו בני ישראל מחול על הקודש ביום השבת, ולכן זכו לצאת ממצרים קודם זמנם.

3. גדול כוחה של מצוות תוספת שבת לבטל גזרות קשות מישראל.

4. בספר 'ייטב פנים' מבואר כי כל מצווה שהאדם מוסיף יתר על מה שמחויב מן הדין, מקבל הוא עליה שכר מיד בזה העולם בידוע.

5. ב'בן יהוידע' מובא על דברי הגמרא: "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה ללא מצרים", שהכוונה שהוא מוסיף מחול על הקודש, ושכרו מידה כנגד מידה. כלומר, כמו שיש 'גבול ליום השבת בבואו ובצאתו – ובכל זאת בא האדם להרחיב ולקיים את השבת מבלי לתת גבול ליום השבת, כך גם שכרו יהיה כ'נחלה ללא מיצרים'.

6. ידועה הבטחת האר"י הקדוש שהרוצה לזכות בבנים ייזהר ויזהיר אחרים על 'תוספת שבת', הן בערב שבת והן במוצאי מנוחה, ויזכה לזרע של קיימא.

7. ה'פרי מגדים' כתב ש''המוסיף מחול על הקודש מוסיפים לו חיים''.

8. בעל ה'אמרי אמת' זי"ע נהג לומר שהמדקדק ב'תוספת שבת' זוכה להינצל מ4 מיתות בית דין (סקילה, שריפה, הרג וחנק) ומכריתות. הסיבה לכך, לדבריו, היא שעונש המיתה בעולם הגיע בשל חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת, שאסר עליו הקדוש ברוך הוא לאכלו ביום שישי, ואילו בשבת היה מותר באכילה. כלומר, אדם הראשון הקדים את המאוחר. כאשר יהודי מקדים את המאוחר וממהר לבוא אל יום השבת, בקבלת 'תוספת שבת', הוא מכפר על חטאו של אדם הראשון, וממילא נפטר מעונש המיתה הנגזר בגינו.

9. אמר הרה"ק רמ"מ מרימנוב זי"ע על דברי חז"ל: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות', שהאדם העושה שבתו בעת שעדיין חול, בהוסיפו מחול על הקודש, נפתחין לו שערי פרנסה ושוב לא יצטרך לבריות.

10. בענין זה אמר הרה"ק מלעכוויטש זי"ע: "לו היו הבעלי בתים שומעים לי, היו נוהגין בביתם 'תוספת שבת' כראוי, וממילא לא ידעו הפסד ומחסור בכל ימות השבוע".