זמן, ענייניות, מחיר וחוק יהודי: מה זה בית דין צדק?

דמיינו סיטואציה: שני שכנים עומדים מחוץ לבניין, ומתווכחים ביניהם בקולי קולות. "לא תיקנת את הרצפה שלך לפני החורף, והמים זלגו למרפסת שלי. אתה צריך לשלם על הנזק שנגרם", אומר האחד. "מה פתאום", רועם קולו של האחר. "וכי אני אשם בזה שהמים חלחלו למרפסת שלך? הרי לא אני שפכתי אותם".

מי מהם צודק? לכאורה, ניתן בנקל לטעון שהשכן הראשון צודק בטענתו: היות ורצפת המרפסת הסדוקה של שכנו מהקומה העליונה לא תוקנה בזמן, ובבוא החורף חלחלו מי הגשמים היישר אל דירת השכן שלמטה וגרמו לה נזק רב – השכן צריך לשאת בתוצאות, ולשלם על הנזק שנגרם.

אבל לא כך גורסת תורתנו הקדושה "על פי ההלכה, השכן מלמעלה לא אשם בנזק שנגרם, היות והוא לא זה ששפך את המים", מסביר הרב אהרון גנאח (53) מאלעד – אשר מזה 17 שנה, מכהן כדיין בבית דין צדק לענייני ממונות.  בבתי דין מובילים (ביניהם זה של הרב מלכה שליט"א), וכיום מכהן בבית הדין "חושן משפט" במקום מגוריו.

אז מה עושים במקרה כזה? "בסיטואציה כזו, אין עילה מספקת לתביעה בדין תורה, ואי אפשר לדרוש תיקון של המרפסת שניזוקה", אומר הרב. "אלא מאי? התורה מחייבת אותנו לנהוג כבוד זה בזה, ולשאת באחריות במידה והזולת נפגע מה'חצים' שלנו. הרי לא ייתכן שהשכן מלמטה ייאלץ עכשיו להוציא הון תועפות, כדי לפרק את הריצוף של הבית ולתקן את הנזק מכיסו".

נשמע לכם סבוך? ובכן, המקרה הזה הוא רק אחד מני רבים, שמגיעים אל פתחו של הרב גנאח מדי יום ביומו. נחזור צעד אחד אחורה, ונשאל את עצמנו כיצד היינו אנחנו מגיבים לסיטואציה כזו – בה רכושנו או כבודנו נפגע כתוצאה מעוול כלשהו שנגרם לנו, ובפרט כשלצד העוול ישנו גם הפסד כלכלי?!  

ניחשתם נכון. לעתים, כשהנזק גדול ויש צורך להגיש תביעה – שתי אופציות עומדות בפני התובע: האחת היא לפנות לערכאות (בתי המשפט השונים בארץ כדוגמת בית משפט מחוזי, בית משפט עליון), והשנייה היא לפנות לדין תורה, בבית דין צדק.

כאנשים שומרי תורה ומצוות, ברור לנו שדין תורה היא היא דרך ההתדיינות היחידה, שמותרת על פי הפרספקטיבה היהודית-תורנית. איך משכנעים אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, לפנות לדין תורה ולא לערכאות?

"להליך המשפט בבית דין צדק ישנם יתרונות לעילא ולעילא, שמי שמשכיל להתבונן בהם, לא יהיה צורך לשכנע אותו הרבה. אני יכול למנות ארבעה יתרונות עיקריים שכאלה: זמן, ענייניות, מחיר, חוק. ונסביר: זמן הליך המשפט בבית דין צדק, לעומת זה בבית המשפט האזרחי – הוא מהיר ביותר, וברוב המקרים הפסיקה תינתן תוך שבוע-שבועיים.

"היתרון השני הוא הענייניות בה מתבצע המשפט. כשבעלי הדינים רואים איך הדיון מתנהל בכבוד ושלווה, איך שכל הטענות שלהם נופלות על אוזניים קשובות, ואיך שהדיינים שואלים שאלות ענייניות – הם לא יכולים שלא להתפעל. 

"היתרון השלישי הוא מצד המחיר שבעלי הדין נדרשים לשלם עבור פתיחת תיק– 250 ש"ח בלבד, שזה מחיר נמוך ממחיר האגרה בבית משפט, ואין זה משנה באיזה גודל תביעה מדובר.

"היתרון הרביעי נסמך על מה שנקרא 'דינא דמלכותא דינא', שבתרגום חופשי אומר שלצד הפסיקה על פי ההלכה, התורה גם מאוד מתחשבת בחוקים שמונהגים בארץ. את החוקים האלה אי אפשר לבטל, אלא כאשר הם סותרים את דיני התורה. במצב כזה ניצמד להלכה בלבד, מבלי להתייחס לחוק". 

"מצד האכיפה, לשטר הבוררות יש כוח מאוד חזק"

אז מה זה אומר להיות דיין בבית דין שמקיים דינים על פי ההלכה? בית דין רבני הוא בית משפט מטעם המדינה, ואילו בית דין צדק הינו בית דין בהקמה פרטית, לרוב מוקם על ידי רבה של עיר מסוימת, ובעצם נועד לטיפול בסכסוכים על רקע ממון.

איך בדיוק מגישים תביעה בבדית דין צדק? פשוט מאוד: התובע מגיע למזכירות, משלם את האגרה ופותח תיק. תוך שבוע מזמנים הדיינים את שני הצדדים בתיק לדיון, שומעים בכובד ראש את טענותיהם ואת פסק הדין נותנים תוך שבועיים, לכל היותר.

מה עושים במקרה שאחד הצדדים אינו שבע רצון מהפסיקה? אפשר כמובן לערער, והיו מקרים מעולם – אם כי לא במקרה של הרב גנאח. "ברוך ה', במשך כל 17 השנים שאני משמש בבית הדין, לא יצא לי שמישהו מהצדדים במשפט, ביקש לערער על פסק דין שלי. וזו באמת סיעתא דשמייא, היות ואני שומע על מקרים כאלה כל הזמן, שלצערנו עשויים להגיע אפילו לבית המשפט העליון. אני סבור שאפשר לפתור הכל ברוח טובה, מבלי להרחיק לכת ולהגיע למצבים כאלה".

ומה הפלא? כשמו, כן הוא – אוהב שלום, ורודף שלום. אבל היות וסבו וסב אמו היו דיינים בעצמם - לא מן הנמנע שהצלחתו, בנוסף לאישיות מקרינת הבנה ואמפתיה - קשורה ודאי גם לזכות אבות.אז איך שומרים על סמכותיות מחד גיסא, ו'דיבור' בגובה העיניים מאידך? תתפלאו לשמוע, אבל לדידו של הרב גנאח, מדובר ב'היינו אך'. ומעניין לציין שכפועל יוצא של עיסוקו, בין כל כובעיו מוצא הרב גנאח גם זמן להקדיש עבור נושא שקרוב ללבו במיוחד: ייעוץ זוגי מעמיק, עם כלים ותובנות אותם אסף במשך 18 שנות עיסוקו בתחום. כל בית הוא אוצר בפני עצמו, וברוך ה' עד כה זכה להציל בתים רבים שעמדו על סף פירוק, ולהשיבם אל כנם.

מה הדין במקרה שאחד הצדדים מסרב לקיים את הפסק?

"במקרה כזה, הצד שזכה בדין לוקח ממזכירות בית הדין את שטר הבוררות שחתמו, ויחד עם פסק הדין הולך לבית המשפט, ומבקש לגבות את הסכום שהוא רוצה, מההוצאה לפועל. מצד האכיפה, לשטר הבוררות יש כוח מאוד חזק". שטר הבוררות הוא בעצם ההסכם של שני הצדדים, ליישב את המחלוקת ביניהם בפני צד שלישי אובייקטיבי – הבורר. וההכרעות שיינתנו על ידו, לרוב אינן ניתנות לערעור.

המטרה: להגיע לשלום בין הצדדים, כמה שיותר מהר

אז מתי, אם בכלל, אפשר לבטל את פסק הבורר? "כיוון שהליך כזה נתפש כלא תקין, במקרים הבודדים שבהם כן ניתן לערער על הבוררות, צריכים לכך סיבות ממש טובות", מסביר הרב גנאח. "למשל אם מאיזו שהיא סיבה בעל הדין לא קיבל את זכות הדיבור במהלך הדיון, אם הערה מסוימת של הדיין גרמה לו להפסיק לדבר, או אם ישנה קרבת יתר בין הצדדים, וכדומה. אם קורה כזה דבר, הדיינים נדרשים לא רק ליראת שמיים, אלא גם לאמינות טוטאלית ומשוללת נגיעות, כלפי הצדק".

מה עושה בית הדין במקרה שמדובר בתביעה סבוכה, שמצריכה עדויות מפי מומחים? סכסוכי שכנים על רקע היתרי בנייה, למשל.

"במקרה כזה יש לנו סוללה של אנשי מקצוע – מהנדסים, ארכיטקטים, שמאים ועוד איתם אנחנו מתייעצים בצורה עניינית וממוקדת. אם למשל מדובר על נזק שנגרם כתוצאה מעבודה של קבלן, חברה חיצונית תבצע בדיקות שטח ועל פי ממצאיה, ייאמד התמחור של הנזק".

האם ישנם מקרים שבהם בית הדין יתיר לתובע לפנות לערכאות?

"כל עוד הצדדים טרם חתמו על הסכם בוררות - הם יכולים לקחת את התביעה לכל מקום אחר שהם בוחרים. קורה שהנתבע הוא אדם חילוני שלא מתמצא בהליך התביעה בבית הדין, ומעדיף ללכת לבית משפט רגיל. במקרה כזה, הוא פשוט שולח אלינו פקס ומבקש להעביר את התביעה ולרוב אין בעיה עם זה, היות והתביעה שואפת להקל על הנתבע.

"אבל ברגע שגם התובע וגם הנתבע חתמו על שטר הבוררות, זה מהווה הסכמה מלאה מצד שניהם לקיים את הדיונים בבית דין מסוים, ובמקום שבו הם התחילו, שם גם יסיימו". זו הסיבה אגב, שהרב גאנח ממליץ לצדדים להיוועץ בדיין מנוסה ולבחון את כל ההשלכות, בטרם מחליטים על פנייה לבית דין מסוים.  

מתי תעדיפו להפריד 'כוחות', ולדבר על לבו של כל אחד מהצדדים בנפרד?

"כשאין בירור מוחלט, ורוצים להגיע לפשרה. במקרה כזה כל אחד יקבל את הזמן שלו לחשב את דרכי הפעולה הנכונות בהתאם לנסיבות שנוצרו – אנחנו נשב איתו ונראה לו במה אנחנו מסתפקים, מה פועל לרעתו וכדומה. וברוב המקרים, לא צריך יותר מזה כדי להגיע לפשרה. כשהצדדים מבינים מה הם עלולים להפסיד במידה ו'ילכו ראש בראש' – הם מקבלים את הדברים יותר בנקל".

האם יש חילוק בין הרכב של דיינים אשכנזים וספרדים, לעניין פסק הדין שייקבע?

"בהחלט כן. היות וספרדים פוסקים לפי השו"ע של הבית יוסף, ואילו האשכנזים פוסקים לפי השו"ע של הרמ"א - טוב שכל אחד ייצמד למקור שלו, כדי למנוע בעיות של ויכוחים ומריבות מיותרים, על הרקע הזה. אחרי ככלות הכל, המטרה היא להגיע לשלום בין הצדדים, כמה שיותר מהר".