האם בישראל יחלו בקרוב בשיבוט בני אדם?

הטכנולוגיה ומערך המחקר בארץ ובעולם ממשיכות להתפתח, ואיתן גם נושא השיבוט בבני אדם ובבעלי חיים. כזכור, בעבר ניתן היה לשבט בעלי חיים בלבד, כדוגמת הכבשה דולי, ששובטה בשנת 1996, אולם כיום טוענים החוקרים כי כבר הצליחו לשבט אפילו בני אדם.

התפתחיות מחקריות אלו, מעלים שאלות מוסריות מהותיות ביותר, ומשכך, הובילו את ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת להתכנס, על מנת לעסוק בתיקון לחוק השיבוט הישראלי בנושא.

יש לציין, כי העדכון האחרון לחוק התבצע לפני כשבע שנים, ומאז אישרה הוועדה ארכה שאסרה את השיבוט בישראל.

כעת, מטרתו של החוק החדש, היא למנוע את עקיפתו באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקודם.

יו"ר ההחלטה, ח"כ אורי מקלב, שפתח את דיון הוועדה בנושא, התייחס לסוגיית המחקר והשיבוט,  באמרו כי "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן".

גם פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית, שכאמור תומך בהחלטה, ציין כי "אם דולי והיונק המשובט הראשון קרה כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית באדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם. לכן יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות יותר עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות, מנגד גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן רוצים לשלב אצלנו".

בדבריו חשף בנבניסטי, כי עד כה השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם הגיע לעובר בן חמישה ימים, שלא הוחדר לרחם. עוד התייחס לבעיות העיקריות הנוגעות לשיבוט, והן בעיות הבטיחות עבור העובר. "הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר", תיאר בנבניסטי. "רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות". לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר ציין הפרופסור כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור בשיבוט בגלל איסור אתי שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר".

גם חדווה אייל, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית, תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט. "הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע", הסבירה אייל. "קשה להבין מהדוח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה, ספק אם יהיה. דולי הרי הומתה בהמתת חסד".

ח"כ מקלב הדגיש כי "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק. במידה שיגיע לכנסת, נאפשר דיון ציבורי משמעותי".

בתום הדיון, נקבע פה אחד בידי חברי הוועדה, כי שיבוט בבני אדם ייאסר, וייבחן שוב בתום ארבע שנים נוספות. כעת, הוא צפוי להגיע לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, כדי לקבל את אישורה.