האם לא מספיק להאמין בלב? 5 נקודות למחשבה

הכול בסדר!

לכל מקום אשר נפנה, בכל פינה ובכל אתר בעולם, הדבר הבולט ביותר הינו הסֵדר. אנו מבחינים בתכנון ובמורכבות מדהימה בכל דבר שישנו בעולם, ממבנה האטום וסידור המולקולות, דרך חוקי הטבע ועד מבנה מערכת השמש והיקום כולו – והכול בסדר וארגון מופתיים.

אין אנו צריכים הוכחה שמצלמה יוצרה במפעל, ולא כתוצאה של סדרת אירועים מקרית. כל אחד מבין בהגיון פשוט וברור שהאנציקלופדיה לא נוצרה מהתפוצצות של בית דפוס, ומכונית לא נוצרה מהתנגשות של ברזל, זכוכית ובד ריפוד... אין מי שיטען שמחשב כלשהו, ולו הפשוט ביותר, נוצר מאליו, ושחתול שמקפץ על פסנתר ישמיע סימפוניה של בטהובן...

אם כן, כיצד ניתן לטעון שהיקום כולו: הדומם והצומח, החי ועל כולם – האדם וההרמוניה הנפלאה ביניהם - אשר ודאי משוכללים הם יותר ממצלמה ומכונית - כל אלו נוצרו במקרה?!

הייתכן שאותו מוח אנושי, שהוא משוכלל ומתוחכם יותר מכל מחשב בעולם, אין לו מתכנן?!

העובדה שהעולם בנוי בחכמה ובתכנון פלאי, מהווה הוכחה ברורה כי העולם נברא על ידי גורם על-אנושי (אלוקים), שאין ביכולתנו, יצירי כפיו, להשיג אפס קצה מתבונתו ומחכמתו.

 

כל עצמותיי תאמרנה

במהלך כל חיינו אנו לומדים, מחכימים ומתבגרים. גופנו, לעומת זאת, גדל רק במשך הרבע הראשון של חיינו. איננו גדלים כל הזמן באותו הקצב, ובגיל 18 לערך מפסיק גופנו לגדול. שאלתי היא כזו: מי "מודיע" לעצמות שעליהן לגדול במשך תקופה מסוימת, ולחדול מכך בגיל מסוים? מה גורם לעצם "להחליט" להישאר באותו הגודל? אמנם על גדילתן של העצמות מפקחים הורמון הגדילה והורמוני המין, אך מי מנחה אותם כיצד לפקח על הגדילה?

שימו לב גם לקצב הגדילה בשלבים השונים: מגיל הינקות ועד הבגרות אותה עצם גדלה בקצב מטורף, ואילו מגיל 18 ואילך היא מפסיקה לגדול ונשארת באותו אורך. מה השתנה?  

מלבד פלא זה, שימו לב לפרופורציות: חשבתם פעם איך קורה ששתי הידיים, למשל, גדלות בדיוק לאותו האורך? מי הוא ש"דאג" להתאמה מושלמת זו? על שאלות אלו אין למדע תשובות.

אין ספק שהפעולה החכמה והמופלאה של הגוף מעידה על הבורא ועל גדולתו!

היכן נחה תיבת נוח?

באפריל 2010 גילתה קבוצה של 15 חוקרים מטורקיה ומסין מבנה עתיק מעץ במקום שגובהו כ-4,000 מטרים מעל פני הים, בהר אררט שבצפון מזרח טורקיה. זהו בדיוק מקום הימצאותה של תיבת נוח על-פי התורה: "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" (בראשית ח, ד).

שימו לב לנתוני הממצאים מול תיאורם המדויק כפי שנכתב בתורה:

במבנה שאותר ניתן לזהות מספר תאים (כלובים) עבור סוגים שונים של בעלי חיים. וכך נכתב בתורה: "קִנִּים [מדורים לכל בהמה וחיה] תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה" (בראשית ו,יד);  

קורות עץ גדולות הפרידו בין המפלסים. ובתורה: "תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ"(בראשית ו,טז)

אורכם של העצים 20-30 מטר: "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּה (בראשית ו,טו). אמה = כחצי מטר.

ואני שואל: כיצד התנ"ך צדק בכל כך הרבה עובדות?

בדיקות פחמן 14, שנערכה לממצאים העלתה שהשרידים הינם בני 4,500 שנה בערך, וזה מתאים לתקופה שבה פעל נח לפי התנ"ך. הארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה, משום שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות בני אדם מעל לגובה 3,500 מטרים.

איך הגיעה לשם תיבה? הרי לא ניתן להעלות על הדעת שמבנה זה הובא לשם בידי אדם, וגם לא ייתכן לעלות למקום גבוה כל כך בהר עם קורות עץ ענקיות כאלה, בגלל מבנהו הקשה של ההר, ומשום שההר מכוסה שכבת שלג גבוהה באופן תמידי.

האין זו הוכחה נוספת לאמיתות התורה הקדושה?

מה קרה לכוח המשיכה?

נעשה תרגיל קצר: הרימו את היד גבוה למעלה. מה יקרה ליָד אחרי כמה דקות? היד תאבד תחושה, תרגישו "זרמים" או נימול ותהיו חייבים להוריד אותה.

ואם אבקש מכם לעמוד על הראש במשך מספר דקות? גם פה הדם ירד כלפי מטה ויתנקז למוח. 

כדי לחזור למצב תקין, תהיו חייבים "להתהפך" ולחזור לעמידה על הרגליים.

מה קרה פה בעצם? הדם פועל בהתאם לחוק המשיכה, או הכבידה, ויורד מהאזורים הגבוהים בגוף לאזורים הנמוכים.

עד עכשיו הכול הגיוני. רגע, אם כן איך ייתכן שאנו עומדים כל היום על רגלינו והדם בגופנו אינו יורד מטה? איך יכול להיות, שידינו המושטות כלפי מטה בדרך כלל, אינן "נרדמות" לנו? לאן נעלם כוח המשיכה? יותר מזה, שימו לב, כשאנו שוכבים על הצד, על הבטן או על הגב, לכאורה גם פה הדם צריך לזרום כלפי מטה. אבל בפועל זה לא קורה, ואנו מתפקדים מצוין מבלי להרגיש אי נוחות כלשהי.

מה קורה פה? איך יכול להיות שבזרימת הדם בגופנו - כוח המשיכה פועל בצורה "חלקית" בגופנו? אלא תכנון מושלם וחסד עליון עשה עמנו בורא עולם.

אכן, כוח המשיכה אינו פוסח על הדם בגופנו. אלוקים, שחקק את חוקי הטבע, קבע בגופנו אמצעים המתגברים על כוח המשיכה. לדוגמה, כדי שהדם יזרום מהרגליים ומהידיים חזרה ללב נגד כוח הכבידה, מופעל על הוורידים לחץ בעת התכווצותם על ידי שרירי השלד. בנוסף, יש בוורידים שסתומי כיסים, המונעים את חזרת הדם כלפי מטה. כמו כן ירידת הלחץ בלב בעת הרפייתו גורמת לשאיבת הדם מהוורידים.

כל זאת למה? כדי שנוכל לתפקד ולחיות חיים תקינים. בורא העולם דאג למחזוריות שוטפת וקבועה של הדם על פני כל הגוף כשאנו עומדים, יושבים, שוכבים או בכל תנוחה אחרת החיונית לצורך תפקודנו המיטבי, כביכול בלי "להתחשב" בחוק פיזיקאלי כמו כוח המשיכה!

אנו איננו מודעים לנס התמידי שבתפקוד היומיומי של גופנו, אך חכמינו ניסחו עבורנו הודאה בתפילה: "... ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת..." 

האם אמונה מחייבת קיום מצוות?

"אני מאמין בבורא עולם, מאמין בלב!" אנשים רבים אומרים כך, וטוענים כי מה שחשוב באמת זה להיות "אנשים טובים" שעוזרים לזולת, וזה מספיק. לטענתם, אין צורך להגזים ולעשות מצוות, "ואם אני לא שומר שבת, בורא עולם יסלח לי"...

אך אותם אנשים טועים, לצערי, ותפיסה מוטעית זו נובעת מרצונם להישאר באזור הנוֹחוּת. אסביר:

ראשית, לומר זה קל. לדוגמה, כל בחור יכול להגיד לבחורה שהוא אוהב אותה, אך האם הוא באמת אוהב אותה? איך היא תדע אם הוא באמת אוהב אותה? אם הוא מתאמץ בשבילה, מקריב ומוותר למענה - זה סימן שהוא באמת אוהב אותה! אהבה אמתית מתבטאת בעשייה - ואף בהימנעות מעשייה - למען הזולת, גם כשזה סותר את הנוחות של האוהב. כך גם אנחנו, אם אנו מכירים בבורא העולם ואוהבים אותו, עלינו לעשות מעשה ולא רק להצהיר על הרגש הקיים בלב...

שנית, לא ברור שאותם אנשים אכן מאמינים. אם הם מאמינים בבורא העולם, שגם נתן לנו את התורה, הרי הוא כתב בתורה במפורש שיש לקיים מצוות! זה לא נתון לפרשנות אישית שלנו; אנחנו מצווים ולכן עלינו לקיים. לדוגמה, אלוקים אומר במפורש לשמור את יום השבת. למה? כי השבת היא אות בינו לבין העם היהודי - זוהי מעין 'הצהרת אמונים' של היהודי, המאמין שאלוקים ברא  את העולם ושאינו כופר בו. אם כך, איך הם מאמינים בה' ואינם שומעים בקולו?!

שלישית, אני תוהה מה מייחד את אותם אנשים יהודים "שמאמינים בלב"? במה מתבטאת יהדותם, אם אין עשייה נלווית לזה?...

שנזכה לנסות לצאת מאזור הנוֹחוּת, להתקרב כל אחד בדרכו לבורא העולם, ולעשות רצונו כרצונו, אמן.