עד מתי אפשר לברך ברכת הלבנה?

א. עַד אֵיזֶה תַּאֲרִיךְ בַּחֹדֶשׁ יָכוֹל אָדָם לְבָרֵךְ "בִּרְכַּת הַלְּבָנָה"? וּבְכֵן, מֵאַחַר וְהַבְּרָכָה הִיא עַל הִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה, לָכֵן אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ אוֹתָהּ עַד הַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ הַלְּבָנָה הִיא שְׁלֵמָה וְנִרְאֵית כְּעִגּוּל שָׁלֵם. אֲבָל מֵהָרֶגַע שֶׁמַּתְחִילָה לְהִתְחַסֵּר שׁוּב - אָסוּר לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. וְלָכֵן, אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ עַד לֵיל טו' לַחֹדֶשׁ, אוּלָם מִלֵּיל טז' לַחֹדֶשׁ - אָסוּר.
ב. כְּדֵי לְבָרֵךְ "בִּרְכַּת הַלְּבָנָה" צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת אֶת הַלְּבָנָה. שֶׁכֵּן כָּתוּב בַּגְּמָרָא (יְרוּשַׁלְמִי הָרוֹאֶה ב'): "הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ - מְבָרֵךְ". וְלָכֵן, אִם עֲנָנִים מְכַסִּים אֶת הַלְּבָנָה וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת צוּרָתָהּ, אֲפִילוּ אִם אוֹרָהּ בּוֹקֵעַ מֵאֲחוֹרֵי הֶעָנָן, לֹא נִתָּן לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה.
ג. מָה הַדִּין אִם הַלְּבָנָה מְכֻסָּה בֶּעָנָן דַּק מְאֹד שֶׁרוֹאִים דַּרְכּוֹ אֶת צוּרַת הַלְּבָנָה? יֵשׁ פּוֹסְקִים הַמַּחְמִירִים לֹא לְבָרֵךְ בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְרָאוּי לְהַחְמִיר כְּדִבְרֵיהֶם וּלְחַכּוֹת לְמַצָּב שֶׁבּוֹ אֵין עֲנָנִים בִּכְלָל. אוּלָם, אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ וַאֲפִילוּ הֲכִי קָטָן שֶׁאִם יְחַכֶּה יַפְסִיד אֶת הַבְּרָכָה - רַשַּׁאי לְבָרֵךְ עָלֶיהָ אֲפִילוּ שֶׁמְּכֻסָּה בֶּעָנָן דַּק.
ד. אֶת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה לֹא נִתָּן לְבָרֵךְ בַּיּוֹם, אֲפִילוּ אִם רוֹאִים אֶת הַלְּבָנָה הֵיטֵב, וְכֵן לֹא בְּדִמְדוּמֵי הַשְּׁקִיעָה אוֹ הַזְּרִיחָה. אֶלָּא רַק בַּלַּיְלָה! מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁכָּל בְּרָכָה מְבָרְכִים רַק כְּשֶׁנֶּהֱנִים מֵהַדָּבָר עָלָיו מְבָרְכִים, וּמֵהַלְּבָנָה אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת רַק בַּלַּיְלָה.
ה. כָּתַב בַּשֻּׁלְחַן עָרוּךְ: "אֵין מְבָרְכִים עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וּבְגָדָיו נָאִים". וְלָמָּה? סִבָּה אַחַת: מֵאַחַר שֶׁהוֹלְכִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְרָאוּי לְהַגִּיעַ לְמִפְגָּשׁ זֶה מְבֻשָּׂמִים וּלְבוּשִׁים בִּבְגָדִים חֲגִיגִיִּים. סִבָּה שְׁנִיָּה: מֵאַחַר וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַשְּׁכִינָה יָצְאָה לְגָלוּת וּבִרְכַּת הַלְּבָנָה מְבַשֶּׂרֶת לָהּ שֶׁעֲתִידָה לַחֲזֹר.
ו. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁכְּשֶׁיְּחַכּוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יַפְסִידוּ אֶת הַמִּצְוָה - יְבָרְכוּ בְּיוֹם חוֹל וּבִבְגָדִים פְּשׁוּטִים. כִּי עָדִיף לְוַתֵּר עַל הַהִדּוּר מֵאֲשֶׁר לְהַפְסִיד אֶת הַמִּצְוָה לְגַמְרֵי. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כה')
"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (ד')
עֵצָה שְׁלִישִׁית נֶגֶד דְּאָגוֹת: וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה - אוֹמֵר רָשִׁ"י: יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְהִיא תְּשַׁמַּח אֶת הַדְּאָגָה שֶׁבְּלִבּוֹ וְתַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה. וְהַדְּבָרִים נִפְלָאִים וַעֲצוּמִים!
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים לִכְאוֹרָה בְּלִי קֶשֶׁר אֲבָל בִּפְנִימִיּוּת הֵם קְשׁוּרִים מְאֹד מְאֹד. וְזוֹ אַחַת הַדֻּגְמָאוֹת: יֵשׁ לָאָדָם דְּאָגוֹת בְּכָל מִינֵי עִנְיָנִים, הוּא צָרִיךְ יְשׁוּעָה בְּפַרְנָסָה, יְשׁוּעָה בִּבְרִיאוּת וְכַדּוֹמֶה וַהֲרֵי בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד מֵהַדְּבָרִים צָרִיךְ לָלֶכֶת לַמָּקוֹם אַחֵר וּלְהִתְרוֹצֵץ.. כְּגוֹן: לְעִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת צָרִיךְ לָרוּץ לְקֻפַּת חוֹלִים וְאַחַר כָּךְ לְבֵית מִרְקַחַת וכו', וּלְעִנְיַן הַפַּרְנָסָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לְאַרְגֵּן כֶּסֶף מֵאֵיזֶה גְּמַ"ח (וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת גְּמַ"ח גַ'ז מַ'יִם חַ'שְׁמַל), אוֹ הַלְוָאָה בַּנְקָאִית וכו' וְלִכְאוֹרָה אִם עַכְשָׁו בְּתוֹךְ כָּל הַלַּחַץ הַזֶּה יִפְתָּח סֵפֶר לִמּוּד, תּוֹרָה: הֲלָכָה, גְּמָרָא, מוּסַר וְכַדּוֹמֶה אֵין לְזֶה שׁוּם קֶשֶׁר! זֶה לֹא יָכוֹל לִפְתֹּר לִי אֶת הַבְּעָיוֹת הַלָּלוּ.. כָּךְ זֶה בֶּאֱמֶת נִרְאָה - אֲבָל רָשִׁ"י מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אַחֶרֶת!!!
דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה - יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְהִיא: 1. תְּשַׁמַּח אֶת הַדְּאָגָה שֶׁבְּלִבּוֹ 2. וְתַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה.
כְּלוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה תַּעֲשֶׂה שְׁנֵי דְּבָרִים: גַּם תְּשַׁמֵחַ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּצוּרָה נִפְלָאָה שֶׁיִּשְׁכַּח מֵהַדְּאָגוֹת שֶׁלּוֹ. וְגַם בִּזְכוּת שֶׁלָּמַד וּבֹטֵחַ בַּה' תַּצִּיל אוֹתוֹ מֵהַצָּרָה!! אֵיךְ? תְּנַסֶּה וְתֵרָאֶה. זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּבֶאֱמֶת נִתֵּן לְהָבִין זֹאת גַּם בַּשֵּׂכֶל, שֶׁהָרֵי כָּל הַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת וְהַדְּאָגוֹת בָּאִים מִבּוֹרֵא עוֹלָם בְּמַטָּרָה אַחַת - לְהוֹבִיל אֶת הָאָדָם לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מֵבִין אֶת הָרֶמֶז וְיוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה - ה' יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ מִצָּרוֹתָיו. וְאֶת כָּל זֶה הַגְּמָרָא אָמְרָה בְּמִשְׁפָּט אֶחָד (בְּרָכוֹת ה'): "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה - יִסּוּרִין מִתְרַחֲקִים הֵימֶנּוּ". אַשְׁרֵינוּ!