העוסק בתורה בליל שבועות - מובטח לו שיהיה שמור כל השנה

חג השבועות הרי הוא חגה של התורה כולה, כיוון שאין לו מצוות או פסוקים המיוחדים לו לבדו. שהרי בעצם כל תיבה ותיבה מהתורה שייכת לחג מתן תורתנו. משום כך נהגו ישראל להגות בלילה זה בכל חלקי התורה, בהתייחדם עמה באהבה, ובהתכוננם בסילודין לקראת אותם רגעים נעלים ונשגבים של קריאת מעמד קבלת התורה לאחר תפילת השחר. 10 נקודות על חשיבות מנהג לימוד התורה בליל שבועות.

1. מנהג קדום ביותר: המקור למנהג זה קדום הוא ביותר. בזוהר הקדוש פרשת אמור מובא שהחסידים הקדמונים לא היו ישנים בליל שבועות, כי אם יושבים ועוסקים בתורה. בכך מתקנים תכשיטים לשכינה הקדושה, למען תהא זו מקושטת לקראת חופתה בעת קבלת התורה למחרת, שהרי "יום חתונתו" – "זה מתן תורה". (תענית כו, ב)

2. גודל מעלת ליל שבועות: השל"ה הקדוש: "ולהראות גדולת מעלת זה הלילה, איך שחביב לפני הקדוש ברוך הוא, לבלתי נדום רגע אחת מדביקות התורה, גם יש רשות להפסיק בין עניין לעניין לדבר דברי התעוררות ומוסר ופשפוש מעשים ולתקן תקנות ליראת השם". השל"ה מסיים את דבריו באמרו: "כל אחד יקדש ויטהר עצמו בתוספת קדושה וטהרה. וטוב שייזהרו שלא ידברו באותו הלילה בשום לשון חול, רק הכל בלשן הקודש".

3. שכר הלומד בליל שבועות: שכר הלומד בלילה זה הינו גדול עד מאוד, עד כי מובטח לו שיוציא שנתו בשלום ובשלווה. כה נאמר: "כל מי שמשתתף עמה (עם השכינה) בלילה הזה יהיה שמור למעלה ולמטה כל השנה הזאת, ויוציא שנתו בשלום".

4. מבורך בשבעים ברכות ועטרות: על הנעורים כל הלילה ולומדים תורה, מובא בזוהר דברי רבי שמעון בר יוחאי: "בני! יפה חלקכם, מכיוון שלמחר לא תיכנס הכלה לחופה אלא יחד עמכם, מכיוון שכל אלו (הלומדים בלילה זה) כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון".

5. מובטח לו שישלים שנתו: האר"י הקדוש ב"שער הכוונות": "וצריך האדם שלא לישון בלילה הזאת כלל... ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה. ודע, כי כל מי שלא יישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא".

6. עוד מובא שם כי "כל חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה".

7. תלמידו של האריז"ל, רבנו חיים ויטאל, בספרו הקדוש "עץ חיים" אף שנה את דברי רבו, וקבעו למנהג קדוש זה כמנהג פשוט בישראל: "המנהג פשוט בישראל לעסוק בתורה בליל שבועות, ואינם ישנים אף רגע אחד, כדי להמשיך אותו הכתר עליון בזעיר אנפין שהיא דיקנא דאריך אנפין. ואחר כך באשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, בעת שמשחיר פני הרקיע סוד איילת השחר, אז מצווה לטבול, כדי לקבל תוספת קדושה מבחינת הכתר, ועליו נאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים..."

8. ביד כל אדם לתקן תיקונים נפלאים בעולמות העליונים: רבי משה ב"ר יהודה מכיר, בן דורם של מרן ה"בית יוסף" והריז"ל כתב בספרו "סדר היום": "ביום זה ביד כל בריה שבעולם לתקן תיקונים נפלאים בעולמות העליונים, יותר מאשר מסוגלים לכך מלאכי עליון, ולכן אין לשום אדם להקטין עצמו ולהשתמט ממלאכת קודש זו".

9. חג השבועות - קדושתו גדולה משאר החגים: כה דבריו: "בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה, מפני שהוא יום שניתנה בו תורה לישראל, והכל מודים בקדושתו הגדול מקדושת שאר הימים-טובים... ואין שמחתה כי אם לעסוק בתורה ומצוות, ובפרט ליל שבועות שצריך האדם לעסוק בה כל הלילה או רובה... אשריו ואשרי חלקו הזוכה לכל הכבוד הזה, אשר יוצרו כביכול מתפאר ומתקשט בו".

10. ביד האדם להעמיד העולמות כולם: עוד מוסיף: "ואל יקל בעיני האדם הדבר הזה, כי האדם הוא שפל ואפל בבחינה אחת, אבל בבחינה אחרת הוא גדול-כח מאוד ובידו להעמיד כל העולמות כולם, מה שאין כל מלאך יכול לעשות, והוא הנותן כי וחיל כביכול לבורא עולם... צריך כל אדם, עם היותו קטן מהקטנים והדיוט שבהדיוטות, להחשיב עצמו ולהתגדל ולהתנשא על הענין הזה ולומר אולי על ידי יבוא איזה ענין ודבר להפיק רצון השי"ת".