מרים פסח: "לפני שמחנכים את הילדים, צריך קודם לעבוד על המידות שלנו"

רקע אישי:

מרים פסח, 43, היא עובדת סוציאלית קלינית, בעלת ותק של כחמש שנים, המתמחה במתן טיפול רגשי ונפשי של ילדים ומבוגרים. מרים מטפלת בחרדות, דכאון וכן בטיפול במצבי פוסט טראומה, על פי שיטת ה- EMDR. 

איך הגעת לתחום הטיפול בילדים דווקא?

"זה דבר שמאוד עניין אותי תמיד, כי אני מרגישה שאני מאוד אוהבת ומאוד מבינה אנשים וגם אוהבת לדבר איתם. לסוג טיפול הזה, של EMDR , נחשפתי קודם כל באופן אישי, ואני מאמינה שהוא כלי טיפולי יעיל ומצוין גם מהיר מאוד להשגת תוצאות, ואפשר לעזור דרכו הרבה מאוד".

מהי לדעתך הבעיה הגדולה ביותר של הדור, שכולנו חייבים לתת את הדעת עליה?

"אני אהיה קלישאתית כמו כולם", היא צוחקת, "ואומר שכנראה שפגעי הטכנולוגיה. כי זה דור שחשוף ומקושר למסך 24 שעות ביממה, וזה באמת בא על חשבון דברים אחרים, וזה אגב נכון להורים וילדים כאחד. אנחנו דור האייפון והאינטרנט, התוכן משתנה מאוד כל הזמן, אבל הפגיעות הן קבועות וגורמות בין היתר לכך שאנשים פחות קוראים ספרים, נחשפים פחות לתוכן שמחזק את הנפש ויותר לתוכן שמזיק לה. ואני לא מדברת דווקא ברמה הדתית של תכנים לא צנועים למשל, אלא לכל תוכן משמעותי שעשוי להזיק. כבר כמעט הספקנו לשכוח את זה וקשה להאמין, אבל ילדים פעם ישבו וקראו ספרות קלאסית. גם אני בתור ילדה מאוד אהבתי לקרוא. היום קשה למצוא ילדים שקוראים ספרות בכלל".

מהו כלל הברזל החשוב ביותר שצריך להיות להורים בדורנו?

 "עבודה עצמית כהורה וכבנאדם ואז טיפול באיזה הורה אני. אם אני עובדת על עצמי כבנאדם באופן ישיר זה משפיע על איכות ההורות שלי. הורה צריך לפתח מודעות עצמית, שלמות עצמית, בשביל להכשיר את הקרקע כדי להיות הורה טוב. בשביל להיות מסוגל לעבוד על מידות הילד אתה צריך קודם לעבוד על המידות שלך".

למה החינוך בדור הנוכחי מורכב במיוחד, לדעתך?

 "אנחנו נמצאים בדור שהגישה לטכנולוגיה מורכבת היא מאוד קלה ומאוד נגישה לילדים. הם לא צריכים לעבור את ההורה כדי להגיע לדברים ולכן יש נשירה. כשאני גדלתי הקושי הגדול היה טלוויזיה: היה שם ערוץ וחצי, והיו שם תוכניות ילדים ביום, אז זה היה הרבה יותר קל להתמודד עם זה. הילדים שיחקו בבית ובחוץ עם חברים. לעומת זאת, אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים פלשו לנו לתוך הבית, לתוך הנשמה, לתוך שולחן ארוחת הערב - וזה קושי אדיר כמובן".

מרים פסח

"אני לא חושבת שבדבר הזה יש הבדל בין היום לפעם .אלא שפעם היית צריך להבין פחות כי הכל היה יותר פשוט. היום הכל כל כך מורכב. ילדים נגישים לחומרים מורכבים ונוצרים קונפליקטים, ואז הורה נדרש להבנה מעמיקה יותר של התמודדות".

מה דעתך בסוגיית הקשב והריכוז, ריטלין וטיפול תרופתי?

אני חושבת שיש נטיה מאוד מואצת לפנות לריטלין לפני שמטפלים בבעיות שורשיות שלפעמים הטיפול בהן בהחלט יכול למנוע את הצורך בריטלין. אבל באותם מקרים שבהם באמת צריך, והריטלין יכול לעזור, ורואים התקדמות בעקבות זה בהתנהגות הילד ובתפקוד שלו – אני בעד. אני גם חסידה של כדור אקמול ואנטיביוטיקה. כשצריך ריטלין והוא מוכיח את עצמו – אז לקחת. אבל לבדוק שזה באמת ככה. אני עבדתי בפנימייה עם ילדים שריטלין כיכב אחרי בדיקה של שבועיים שלושה ראיתי ילדים שזה עזר להם ויש כאלה שזה ממש לא עזר להם, ואז צריך להוריד את זה, ולראות מה כן עוזר, ולהיות עם היד על הדופק".

ספר/י על מקרה בעייתי שהגיע לפתחך – ונפתר בהצלחה.

"הגיעו אלי זוג הורים עם נערה בכיתה ח'. ההורים היו בעלי תשובה והם היו במקום מאוד מתקדם מבחינת היכולות הרוחניות שלהם., הנערה הזאת, בת בית יעקב רגילה וטובה, לא היתה במקום שלהם. זה התבטא בויכוחים קשים מאוד עם האם והאב לא על עצם הגרביים אלא על עובי הגרביים, לא על כך שהחצאית תכסה את הברך אלא בכמה ס"מ היא צריכה לכסות, וזה הגיע לקשיים ממשיים וגדולים מאוד בהתנהלות מול הילדה. הם הגיעו אליי והתחלנו טיפול מורכב גם עם הילדה, ואני חושבת שהסברתי להם את הפסוק חנוך לנער על פי דרכו. הסברתי להם שהם לא יכולים לרתום לצוואר שלהם את כל עולם המוסר של הילדה, הם חייבים להניח לה לעשות בחירות, להחליט כן או לא. כי אם הם יבחרו כל הזמן בשבילה ויכתיבו לה מה לא נכון, היא תרפה מהאחריות כשלוקחים את כל האחריות על המוסריות והבחירות של ילד – אז הוא מרפה מהכל וכך יכולים להגיע למצבים מאד לא פשוטים. לשמחתי, הם קיבלו את הדברים ושינו כיוון"?

מה צפוי לנו ממך ביום השידורים המיוחד בערוץ ובאתר הידברות, ב-6.6.?

"הולכים להיות דיונים מעניינים בנושאי דוגמא אישית של הורים וילדים, מצוינות, דרישה להישגיות, ועוד נושאים שקשורים בחינוך ובילדים. אני מביאה את הדעות שלי, אני חושבת שילדים צריך לגדל בנוחות, ברגיעה, בלי לחץ ותוך כדי בירור המקום הנכון אליו רוצים להגיע. וכמובן – גם עם הרבה תפילות לסייעתא דשמייא. בלי ה באמת שאין לנו כלום".