רבקה הכט: "אם ילד יודע שהדלת פתוחה בשבילו – הוא תמיד יחזור בסוף"

רקע אישי:

רבקה הכט (37), היא אם לשמונה, ובעלת תואר בחינוך וניהול, שמתעסקת בתחום קרוב לשני עשורים. בעברה שימשה כמחנכת במשך כארבע שנים, וניהלה תיכון במשך 11 שנים. כיום, היא מנהלת של חמישה גני ילדים, זו השנה הרביעית.

איך הגעת לתחום החינוך דווקא?

"אני באה מבית שכולם יצאו ממנו מחנכים ומנהלים, אז כנראה שלא יכולתי לברוח מהייעוד הזה שהוטל גם עליי. מעבר לזה, אני חסידת חב"ד, והרבי מלובביץ' זצ"ל רצה שנשים ישקיעו את מיטב מרצן בחינוך ילדים דווקא".

מהי לדעתך הבעיה הגדולה ביותר של הדור, שכולנו חייבים לתת את הדעת עליה?

"אני חושבת שזה דור שהכל קורה בו מאוד מהר, כולם מבינים הכל מהר, אבל הכל שטחי ולא מעמיק. גם הנתינה שלנו לילדים, כהורים וכמחנכים. מנגד, גם הילדים מתקשים בדחיית סיפוקים ורוצים שניתן להם מיד את מה שרוצים. אנחנו לא לוקחים מספיק זמן להבין ולהקשיב אחד לשני, וזה יוצר חוסר תקשורת שמובילה לבעיות חמורות בהרבה".

מהו כלל הברזל החשוב ביותר שצריך להיות להורים בדורנו?

"לאהוב את הילדים שלנו בכל מחיר. צריך לתת תשומת לב לילדים, לאהוב אותם ולהכיר אותם. גם אם לפעמים הילד לא מתנהג כפי שהיינו רוצים - אנחנו עדיין צריכים להמשיך לאהוב אותו ולשדר לו את האהבה הזאת, כי אני מאמינה שדרך האהבה לילדים אפשר להגיע איתם לכל דבר, ולתקן כל עניין. ולא משנה באיזה גיל. ברגע שילד יודע שהדלת פתוחה עבורו, ושאוהבים אותו – גם אם הוא טועה ונופל, הוא יחזור ויתקן; אבל אם סוגרים לו את הדלת או משדרים לו חוסר אהבה - הוא חושב שהמצב אבוד וחס ושלום עשוי שלא לחזור אף פעם"

למה החינוך בדור הנוכחי מורכב במיוחד, לדעתך?

"כי זה דור שהכל מאוד פתוח, ומטבע הדברים גם אנחנו כשומרי מצוות הרבה יותר חשופים לתכנים ולניסיונות שפעם מי חלם שנצטרך להתמודד איתם. פעם היינו מחנכים ילד וככה הוא היה מתנהג, היום זה רחוק מלהיות ככה. יש כמובן גם את סוגיית האינטרנט שהופכת את זה למורכב יותר, וגם העובדה שאצל יותר ויותר משפחות שני בני הזוג עובדים ולא נמצאים הרבה בבית, וסופגים מאוד את החיצוניות שהם פוגשים בה בחוץ. זה עובר גם אל הילדים, ואז אוטומטית הילד צריך הרבה יותר חוסן נפשי ורוחני לעמוד מול ניסיונות, בניגוד לעבר".

האם ההורים של היום מספיק מבינים את נפש ילדיהם?

"אני מאמינה שהקב"ה נותן את היכולת לכל הורה לדעת לחנך את ילד שלו. חינוך ילדים זה לא מקצוע, זה משהו טבעי. למרות זאת, חשוב שהורים יידעו גם לפעמים לקבל הכוונה והדרכה, ולא יפחדו מזה. בסך הכל, זה דבר חיובי מאוד לשמוע עצות טובות, כי הורה צריך להיות בעצמו דוגמא חיה. זה העיקר".

מה דעתך בסוגיית הקשב והריכוז, ריטלין וטיפול תרופתי?

"מתוך הניסיון שלי בעבודה עם ילדים היפראקטיביים, לדעתי אין לכך תשובה חד משמעית. זה לא שחור או לבן... זה מאוד תלוי בתמיכה שהילד מקבל בבית ובבית ספר, ביכולת ההבנה וההכלה שלנו כלפיו, בתזונה שהוא צורך, בשעות השינה שלו, במספר שהוא בין הילדים בבית, ועוד המון דברים.

"בגדול, אפשר לומר שאפשר להימנע מריטלין במידה וכל הסביבה מקבלת ומבינה את זה שהוא שונה, ושהדרך שלו לבטא ולהבין דברים היא שונה, ומוכנה להתמודד עם המחיר של ההשלכות של ההתנהגות שלו. כשזה קורה, ילד כזה שהסביבה שלו מוכנה להבין ולהכיל אותו - ימצא את הדרך להעסיק את עצמו גם בלי ריטלין. אבל יש ילדים שבנוסף לקושי להתרכז, זה מתחבר לעוד המון דברים קשיים, כמו קושי רגשי וקוגניטיבי, ואז מדובר במצב מורכב יותר. ראיתי ילדים שריטלין עזר להם פלאים, ומנגד ראיתי גם ילדים שזה ממש לא עזר להם, אז קטונתי מלהגיד. כל ילד זה לגופו של עניין".

ספרי על מקרה בעייתי שהגיע לפתחך – ונפתר בהצלחה.

"בעבר, ניהלתי תיכון ממלכתי דתי לבנות, שיועד לכל בת שרוצה להתחזק, לא משנה מאיזה רקע היא מגיעה. היו שם תלמידות מבתים חילונים, מסורתיים ועוד. באחד הימים, הגיעו אליי הורים חרדיים, וביקשו שאקבל את ביתם לכיתה י"א. בדרך כלל סירבתי לבקשות כאלה וכבר לא קיבלתי בנות בשלב כל כך מאוחר, אבל ההורים מאוד ביקשו ונורא נגעו לליבי.

"אותה הבת, אמנם הגיעה ממסגרת חרדית, אבל הידרדרה והגיעה למצב מאוד נמוך ומצער של סמים ומועדונים. ולא שחיפשתי אתגרים, אבל הסיפור שלה בתוספת הצער של ההורים מאוד נגעו לליבי, והחלטתי לקבל אותה. במשך השנתיים שהיא למדה אצלנו, דאגנו שהיא תקבל המון תמיכה מצד הצוות ובייחוד מצד המחנכת שאהבה אותה והשקיעה בה מאוד. אפשרנו לה להגיד מה היא צריכה ולשתף בכל מה שעובר עליה. לי באופן אישי כמנהלת היא היתה מספרת בשיא הפתיחות מה שהיא עושה, והייתי מנסה לקרב אותה בלי לשפוט אותה, מתוך המון אהבה. לפעמים היא גם התארחה אצלי בשבתות, ונוצר בינינו קשר מאוד מיוחד, ולאט לאט היא השתקמה ואפילו הצליחה להוציא תעודת בגרות של 17 יחידות, שזה הישג כשלעצמו. בסוף כיתה י"ב הכרנו לה בחור והם התחתנו והיום היא כבר אם גאה לשלושה ילדים מקסימים. היא אמרה לי לא פעם, שלפני שהיא הגיעה אלינו - היא הרגישה שהיא כבר אפס בעיני כולם, שאין לה סיכוי ושהדלת סגורה בפניה. אנחנו פשוט אהבנו אותה מאוד, בלי תנאים, לאורך כל הדרך. עד היום אני אוהבת אותה ושומרת לה פינה חמה בלב".

מה צפוי לנו ממך ביום השידורים המיוחד בערוץ ובאתר הידברות, ב-6.6.?

"אני חושבת שהרבה העשרה להורים והמון עניין. אני יודעת שאנחנו הולכים להתעסק בנושאים מאוד מהותיים, כמו סכנת האינטרנט ומעורבות הורית, ושצפויים להיות שם גם לא מעט אנשי חינוך שיחוו את דעתם ויעשירו את הצופים מתוך הידע והניסיון שלהם. הורים וגם מחנכים יוכלו לקבל המון נקודות למחשבה, ועצות שבהחלט יוכלו לעזור להם לשפר את ההורות שלהם ואת הקשר עם הילדים".