5 דקות תורה ביום
מתי כדאי להתפלל מנחה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי כב' סִיוָן (28 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ט"ו סיון התשע"ו
א. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁזְּמַן תְּפִילַת מִנְחָה מַתְחִיל מֵחֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. כְּלוֹמַר, בַּחֹרֶף: בְּעֵרֶךְ מִשָּׁעָה 12:00, וּבַקַּיִץ בְּעֵרֶךְ מִשָּׁעָה: 13:10. הַשְּׁאֵלָה הִיא: הַאִם זֶה טוֹב לְהִתְפַּלֵּל מִיַּד בִּתְחִלַּת הַזְּמַן אוֹ אוּלַי כְּדַאי יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל לִקְרַאת אַחַר הַצָּהֳרַיִם. כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַהֲלָכָה הַזּוֹ נַקְדִּים הַקְדָּמָה קְטַנָּה.
ב. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁנָה שְׁנֵי כְּבָשִׂים לְקָרְבַּן תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָרִאשׁוֹן הָיוּ מַקְרִיבִים בַּבֹּקֶר, וְהוּא הָיָה "פּוֹתֵחַ" אֶת הַיּוֹם הֶחָדָשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְפָנָיו הָיָה אָסוּר לְהַקְרִיב שׁוּם קָרְבָּן, אֶלָּא רַק לְאַחֲרָיו. וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי הָיוּ מַקְרִיבִים בְּסוֹף הַיּוֹם, וְהוּא "חָתַם" אֶת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת. לְאַחֲרָיו הָיָה אָסוּר לְהַקְרִיב שׁוּם קָרְבָּן עַד לַמָּחֳרָת.
ג. תְּפִילַת שַׁחֲרִית נִתְקְנָה כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁמַּקְרִיבִים בַּבֹּקֶר. וּתְפִלַּת מִנְחָה נִתְקְנָה כְּנֶגֶד הַקָּרְבַּן הַשֵּׁנִי. מִבְּחִינַת הַהֲלָכָה, מֵחֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם הָיָה אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבַּן הַשֵּׁנִי, אוּלָם, בְּפֹעַל לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וְלָמָּה? כִּי כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ לְאַחַר הַקְרָבָתוֹ הָיוּ מַפְסִיקִים לְהַקְרִיב, וּבִכְדֵי לְאַפְשֵׁר לְעָם יִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם עַד הַשְּׁקִיעָה, הָיוּ נוֹהֲגִים לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לִקְרַאת סוֹף הַיּוֹם, כִּשְׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַלַּיְלָה. חוּץ מֵעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁאָז הָיוּ מַקְדִּימִים לְהַקְרִיבוֹ מִיַּד, כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִצְלוֹת אֶת קָרְבָּן פֶּסַח לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת.
ד. מֵאַחַר שֶׁתְּפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְקְנָה כְּנֶגֶד קָרְבָּן הַתָּמִיד הַשֵּׁנִי וּלְקָרְבָּן הַתָּמִיד הָיוּ שְׁנֵי זְמַנִּים. לָכֵן, יֵשׁ שְׁנֵי זְמַנִּים גַּם לִתְפִלַּת מִנְחָה וְהֵם נִקְרָאִים: "מִנְחָה גְדוֹלָה" וּ"מִנְחָה קְטַנָּה". וְהַכַּוָּנָה: "מִנְחָה גְדוֹלָה" - מֵחֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וּ"מִנְחָה קְטַנָּה" - שְׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַלַּיְלָה.
ה. בְּרֹב בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלְּלִים 'מִנְחָה קְטַנָּה' וּמַסְמִיכִים אוֹתָה לְעַרְבִית - וְזֶה יוֹתֵר מְהֻדָּר מֵאֲשֶׁר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְדוֹלָה מֻקְדֶּמֶת. חוּץ מִמִקְרִים מְסֻיָּמִים כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר מָחָר.
"בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת" (ג')
מֵאַחַר וְהַכֶּסֶף הוּא "אֲהוּב לִבּוֹ" שֶׁל הָאָדָם, וְלָתֵת אוֹתוֹ זֶה מִבְצָע לֹא קָטָן - עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמוֹד מָה כֹחָהּ שֶׁל הַצְּדָקָה! אָדָם נוֹתֵן כֶּסֶף וּמַרְוִיחַ אֶת חַיָּיו!
מֵבִיא בְסֵפֶר 'בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף': בְּעִיר גֶּ'רְבָּא שֶׁבְּתוּנִיס, פָּרְצָה מַגֵּפַת הַחוֹלֶרַע וְהִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים. הָיָה שָׁם יְהוּדִי צַדִּיק וְחָסִיד רַבִּי יְהוּדָה צַדִיקָא שְׁמוֹ, שֶׁהִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁהַמַּגֵפָה תֵעָצֵר. לְאַחַר שֶׁהֶעְתִּיר הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה נִתְגַּלּוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְּמֻנִּים עַל מַחֲלַת הַכוֹלֶרַע, בְּצִדְקָתוֹ הִצְלִיחַ לִדְלוֹת מֵהֶם אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם מֵהַמַּחֲלָה. בֵּין הַשֵּׁמוֹת שֶׁאָמְרוּ לוֹ הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהִכִּירוֹ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמַּרְבֶּה בִנְתִינַת הַצְּדָקָה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו. שָׁמְעוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בַחַיִּים.
הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: כַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹהֵב אָדָם הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנָה. וּמָה הַמַּתָּנָה? עָנִי! שֶׁכֵּן אִם חָלִילָה נִגְזְרָה עָלָיו אוֹ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ גְּזֵרָה רָעָה, זְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁהוּא נוֹתֵן - מְבַטֶּלֶת אֶת הַגְּזֵרָה.
וּבֶאֱמֶת מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר לְעָנִי? אִם נַחֲשֹׁב נִרְאֶה שֶׁ:"עָשִׁיר" בְּגִימַטְרִיָּה - 580, וְאִלּוּ "עָנִי" בְּגִימַטְרִיָּה - 130, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְרֵשׁ נַגִּיעַ לְמִסְפָּר - 450 שֶׁזֶּה בְגִימַטְרִיָּה - "תֶּן".
"תֶּן" הוּא תַמְצִית הַהֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר לְעָנִי, מִי שֶׁנּוֹתֵן הוּא עָשִׁיר, וְאִלּוּ מִי שֶׁמְּקַבֵּל הוּא עָנִי. מִשּׁוּם כָּךְ יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹן מְנֻפָּח בַּבַּנְק אוּלָם הֵם בֶּאֱמֶת עֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם תָּמִיד מְקַבְּלִים, וּלְהֵפֶךְ - יִתָּכֵן שֶׁאָדָם נִמְצָא בִּמְצוּקָה כַלְכָּלִית וְהוּא נִקְרָא עָשִׁיר, שֶׁכֵּן הוּא נוֹתֵן מָה שֶׁבִּיכוֹלְתוֹ לָתֵת.
יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ צְדָקָה! בְּשֶׁפַע גָּדוֹל וּבְהַרְחָבָה! וְה' יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אָמֵן.
ב. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁנָה שְׁנֵי כְּבָשִׂים לְקָרְבַּן תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָרִאשׁוֹן הָיוּ מַקְרִיבִים בַּבֹּקֶר, וְהוּא הָיָה "פּוֹתֵחַ" אֶת הַיּוֹם הֶחָדָשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְפָנָיו הָיָה אָסוּר לְהַקְרִיב שׁוּם קָרְבָּן, אֶלָּא רַק לְאַחֲרָיו. וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי הָיוּ מַקְרִיבִים בְּסוֹף הַיּוֹם, וְהוּא "חָתַם" אֶת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת. לְאַחֲרָיו הָיָה אָסוּר לְהַקְרִיב שׁוּם קָרְבָּן עַד לַמָּחֳרָת.
ג. תְּפִילַת שַׁחֲרִית נִתְקְנָה כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁמַּקְרִיבִים בַּבֹּקֶר. וּתְפִלַּת מִנְחָה נִתְקְנָה כְּנֶגֶד הַקָּרְבַּן הַשֵּׁנִי. מִבְּחִינַת הַהֲלָכָה, מֵחֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם הָיָה אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבַּן הַשֵּׁנִי, אוּלָם, בְּפֹעַל לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וְלָמָּה? כִּי כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ לְאַחַר הַקְרָבָתוֹ הָיוּ מַפְסִיקִים לְהַקְרִיב, וּבִכְדֵי לְאַפְשֵׁר לְעָם יִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם עַד הַשְּׁקִיעָה, הָיוּ נוֹהֲגִים לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לִקְרַאת סוֹף הַיּוֹם, כִּשְׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַלַּיְלָה. חוּץ מֵעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁאָז הָיוּ מַקְדִּימִים לְהַקְרִיבוֹ מִיַּד, כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִצְלוֹת אֶת קָרְבָּן פֶּסַח לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת.
ד. מֵאַחַר שֶׁתְּפִלַּת הַמִּנְחָה נִתְקְנָה כְּנֶגֶד קָרְבָּן הַתָּמִיד הַשֵּׁנִי וּלְקָרְבָּן הַתָּמִיד הָיוּ שְׁנֵי זְמַנִּים. לָכֵן, יֵשׁ שְׁנֵי זְמַנִּים גַּם לִתְפִלַּת מִנְחָה וְהֵם נִקְרָאִים: "מִנְחָה גְדוֹלָה" וּ"מִנְחָה קְטַנָּה". וְהַכַּוָּנָה: "מִנְחָה גְדוֹלָה" - מֵחֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וּ"מִנְחָה קְטַנָּה" - שְׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַלַּיְלָה.
ה. בְּרֹב בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלְּלִים 'מִנְחָה קְטַנָּה' וּמַסְמִיכִים אוֹתָה לְעַרְבִית - וְזֶה יוֹתֵר מְהֻדָּר מֵאֲשֶׁר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְדוֹלָה מֻקְדֶּמֶת. חוּץ מִמִקְרִים מְסֻיָּמִים כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר מָחָר.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כח')"בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת" (ג')
מֵאַחַר וְהַכֶּסֶף הוּא "אֲהוּב לִבּוֹ" שֶׁל הָאָדָם, וְלָתֵת אוֹתוֹ זֶה מִבְצָע לֹא קָטָן - עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמוֹד מָה כֹחָהּ שֶׁל הַצְּדָקָה! אָדָם נוֹתֵן כֶּסֶף וּמַרְוִיחַ אֶת חַיָּיו!
מֵבִיא בְסֵפֶר 'בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף': בְּעִיר גֶּ'רְבָּא שֶׁבְּתוּנִיס, פָּרְצָה מַגֵּפַת הַחוֹלֶרַע וְהִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים. הָיָה שָׁם יְהוּדִי צַדִּיק וְחָסִיד רַבִּי יְהוּדָה צַדִיקָא שְׁמוֹ, שֶׁהִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁהַמַּגֵפָה תֵעָצֵר. לְאַחַר שֶׁהֶעְתִּיר הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה נִתְגַּלּוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְּמֻנִּים עַל מַחֲלַת הַכוֹלֶרַע, בְּצִדְקָתוֹ הִצְלִיחַ לִדְלוֹת מֵהֶם אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם מֵהַמַּחֲלָה. בֵּין הַשֵּׁמוֹת שֶׁאָמְרוּ לוֹ הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהִכִּירוֹ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמַּרְבֶּה בִנְתִינַת הַצְּדָקָה, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו. שָׁמְעוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בַחַיִּים.
הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: כַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹהֵב אָדָם הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנָה. וּמָה הַמַּתָּנָה? עָנִי! שֶׁכֵּן אִם חָלִילָה נִגְזְרָה עָלָיו אוֹ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ גְּזֵרָה רָעָה, זְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁהוּא נוֹתֵן - מְבַטֶּלֶת אֶת הַגְּזֵרָה.
וּבֶאֱמֶת מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר לְעָנִי? אִם נַחֲשֹׁב נִרְאֶה שֶׁ:"עָשִׁיר" בְּגִימַטְרִיָּה - 580, וְאִלּוּ "עָנִי" בְּגִימַטְרִיָּה - 130, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְרֵשׁ נַגִּיעַ לְמִסְפָּר - 450 שֶׁזֶּה בְגִימַטְרִיָּה - "תֶּן".
"תֶּן" הוּא תַמְצִית הַהֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר לְעָנִי, מִי שֶׁנּוֹתֵן הוּא עָשִׁיר, וְאִלּוּ מִי שֶׁמְּקַבֵּל הוּא עָנִי. מִשּׁוּם כָּךְ יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹן מְנֻפָּח בַּבַּנְק אוּלָם הֵם בֶּאֱמֶת עֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם תָּמִיד מְקַבְּלִים, וּלְהֵפֶךְ - יִתָּכֵן שֶׁאָדָם נִמְצָא בִּמְצוּקָה כַלְכָּלִית וְהוּא נִקְרָא עָשִׁיר, שֶׁכֵּן הוּא נוֹתֵן מָה שֶׁבִּיכוֹלְתוֹ לָתֵת.
יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ צְדָקָה! בְּשֶׁפַע גָּדוֹל וּבְהַרְחָבָה! וְה' יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אָמֵן.