5 דקות תורה ביום
מדוע הקב"ה יצר את ה"שכינה"?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רְבִיעִי ל' סִיוָן (6 בְּיוּלִי)
- הרב רונן חזיזה
- ט"ו סיון התשע"ו
א. לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין גּוּף וְאֵין דְּמוּת הַגּוּף, וּכְדֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁעֲשׂוּיִים מִבָּשָׂר וָדָם יוּכְלוּ לְהַרְגִּישׁ אֶת קִרְבָתוֹ - הוּא יָצַר אֶת הַ"שְּׁכִינָה". הַ"שְּׁכִינָה" נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וּ"כְבוֹדוֹ" שֶׁל ה' הִיא הַשְּׁכִינָה. אוּלָם הִיא לֹא מִתְגַּלָּה לָאָדָם בְּכָל מָקוֹם, אֶלָּא אַךְ וְרַק בִּמְקוֹמוֹת קְדוֹשִׁים.
ב. לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הַשְּׁכִינָה הָיְתָה מִתְגַּלָּה שָׁם בְּעוֹצְמָה אַדִּירָה. כָּל יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זָכָה לַחֲווֹת חֲוָיָה רוּחָנִית אַדִּירָה שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים. לְאַחַר בִּקּוּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָאָדָם הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מָלֵא עוֹצְמָה וְכֹחַ בַּנְּשָׁמָה וּבַגּוּף, בִּטָּחוֹן וְשַׁלְוָה הָיוּ נְסוּכִים בְּנַפְשׁוֹ וְהָיָה רוֹאֶה בְּרָכָה בְּחַיָּיו. לְצַעֲרֵנוּ, בִּגְלַל עֲווֹנוֹתֵינוּ וַעֲווֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב אֶת מַעֲשֵׂנוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת שׁוּב לְבִנְיָּנוֹ.
ג. בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁיִּבָּנֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיכָן מִתְגַּלָּה הַשְּׁכִינָה? וּבְכֵן, הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת וּמִתְגַּלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ו'): "אָמַר רָבִין בַּר רַב אָדָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מֵהֵיכָן יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמֵהֵיכָן לָמַדְנוּ שֶׁעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים - שְׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמֵהַסִּבָּה הַזּוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת נִקְרָא "מִקְדָּשׁ מְעַט".
ד. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה יְהוּדִים, חַיָּבִים הֵם לְהָכִין בַּיִת שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ לַתְּפִלָּה בְּכָל זְמַן, וְהוּא נִקְרָא "בֵּית כְּנֶסֶת". וְלָכֵן, כְּשֶׁבּוֹנִים יִשּׁוּב חָדָשׁ אוֹ שְׁכוּנָה חֲדָשָׁה יֵשׁ לְהַקְצוֹת מָקוֹם מְיֻחָד לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָךְ, יִזְכּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם.
ה. בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא בֵּיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, יֵשׁ לְכָךְ הַשְׁלָכוֹת הִלְכָתִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לָדַעַת, בְּעֶזְרַת ה' מִמָּחָר נַתְחִיל לִלְמוֹד הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת אֵלּוּ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד זֶה נִזְכֶּה לְקִרְבַת אֱלֹקִים וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמֵן.
"נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ"
נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ! - מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וְסוֹגְרוֹ בְנִיצְרָה שׁוֹמֵר בְּכָךְ אֶת נַפְשׁוֹ. וְאִלּוּ: פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ! - מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ נְפִילָה.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְמֶשֶׁךְ חַיָּיו מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל אֶחָד לְפִי דַרְגָּתוֹ. אִם זֶה חֶסֶד, עֶזְרָה לַזּוּלַת, תְּפִלּוֹת וּשְׁאַר מִצְווֹת, וְהוּא מְצַפֶּה שֶׁבְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְמַעְלָה לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הוּא יְקַבֵּל שָׂכָר מִבּוֹרֵא עוֹלָם עַל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה. אוּלָם, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאָדָם יַגִּיעַ לְמַעְלָה וְלֹא יִמְצָא בִרְשׁוּתוֹ אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה, וְלֹא רַק זֶה, אֶלָּא בִמְקוֹמָם יִמְצָא עֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁנִּזְקָפוֹת לְחוֹבָתוֹ וְהוּא בִכְלָל לֹא עָשָׂה אוֹתָן. מָה? הַאִם זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? הֲרֵי עוֹלָם הַבָּא הוּא עוֹלָם הָאֱמֶת כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה?
אֶלָּא, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ אֶת כָּל מִצְווֹתָיו וּמַעֲבִירִים אוֹתָם לְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁדִּבֵּר עָלָיו, וְאֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁל הַשֵּׁנִי מְיַחֲסִים אֵלָיו!! זֶה מַפְחִיד לַחֲשׁוֹב עַל זֶה, אֲבָל כָּךְ מְגַלֶּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְכָךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ - תִּשְׁמֹר עַל פִּיךָ מִדִּבּוּר לָשׁוֹן הָרָע. וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא - כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְמַעְלָה אַל תֹּאמַר לַמַּלְאָךְ שֶׁיָּדוּן אוֹתְךָ שֶׁיֵּשׁ כָּאן טָעוּת שֶׁלָּקְחוּ לְךָ אֶת הַמִּצְווֹת וְעוֹד מְחַיְּבִים אוֹתְךָ בַּעֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ. לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ - כִּי בִגְלַל שֶׁדִּבַּרְתָּ ה' כָּעַס עָלֶיךָ וְהֶחֱלִיף בֵּינֵיכֶם אֶת הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת.
לָכֵן כְּדַאי לְכֻלָּנוּ לִשְׁמוֹעַ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְלִנְצֹר אֶת הַפֶּה: נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ!
ב. לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הַשְּׁכִינָה הָיְתָה מִתְגַּלָּה שָׁם בְּעוֹצְמָה אַדִּירָה. כָּל יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זָכָה לַחֲווֹת חֲוָיָה רוּחָנִית אַדִּירָה שֶׁל קִרְבַת אֱלֹקִים. לְאַחַר בִּקּוּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָאָדָם הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מָלֵא עוֹצְמָה וְכֹחַ בַּנְּשָׁמָה וּבַגּוּף, בִּטָּחוֹן וְשַׁלְוָה הָיוּ נְסוּכִים בְּנַפְשׁוֹ וְהָיָה רוֹאֶה בְּרָכָה בְּחַיָּיו. לְצַעֲרֵנוּ, בִּגְלַל עֲווֹנוֹתֵינוּ וַעֲווֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב אֶת מַעֲשֵׂנוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת שׁוּב לְבִנְיָּנוֹ.
ג. בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁיִּבָּנֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיכָן מִתְגַּלָּה הַשְּׁכִינָה? וּבְכֵן, הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת וּמִתְגַּלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ו'): "אָמַר רָבִין בַּר רַב אָדָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מֵהֵיכָן יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמֵהֵיכָן לָמַדְנוּ שֶׁעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים - שְׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמֵהַסִּבָּה הַזּוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת נִקְרָא "מִקְדָּשׁ מְעַט".
ד. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה יְהוּדִים, חַיָּבִים הֵם לְהָכִין בַּיִת שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ לַתְּפִלָּה בְּכָל זְמַן, וְהוּא נִקְרָא "בֵּית כְּנֶסֶת". וְלָכֵן, כְּשֶׁבּוֹנִים יִשּׁוּב חָדָשׁ אוֹ שְׁכוּנָה חֲדָשָׁה יֵשׁ לְהַקְצוֹת מָקוֹם מְיֻחָד לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָךְ, יִזְכּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם.
ה. בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא בֵּיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, יֵשׁ לְכָךְ הַשְׁלָכוֹת הִלְכָתִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לָדַעַת, בְּעֶזְרַת ה' מִמָּחָר נַתְחִיל לִלְמוֹד הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת אֵלּוּ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד זֶה נִזְכֶּה לְקִרְבַת אֱלֹקִים וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמֵן.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', ג')"נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ"
נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ! - מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וְסוֹגְרוֹ בְנִיצְרָה שׁוֹמֵר בְּכָךְ אֶת נַפְשׁוֹ. וְאִלּוּ: פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ! - מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ נְפִילָה.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְמֶשֶׁךְ חַיָּיו מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל אֶחָד לְפִי דַרְגָּתוֹ. אִם זֶה חֶסֶד, עֶזְרָה לַזּוּלַת, תְּפִלּוֹת וּשְׁאַר מִצְווֹת, וְהוּא מְצַפֶּה שֶׁבְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְמַעְלָה לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הוּא יְקַבֵּל שָׂכָר מִבּוֹרֵא עוֹלָם עַל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה. אוּלָם, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאָדָם יַגִּיעַ לְמַעְלָה וְלֹא יִמְצָא בִרְשׁוּתוֹ אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה, וְלֹא רַק זֶה, אֶלָּא בִמְקוֹמָם יִמְצָא עֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁנִּזְקָפוֹת לְחוֹבָתוֹ וְהוּא בִכְלָל לֹא עָשָׂה אוֹתָן. מָה? הַאִם זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? הֲרֵי עוֹלָם הַבָּא הוּא עוֹלָם הָאֱמֶת כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה?
אֶלָּא, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ אֶת כָּל מִצְווֹתָיו וּמַעֲבִירִים אוֹתָם לְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁדִּבֵּר עָלָיו, וְאֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁל הַשֵּׁנִי מְיַחֲסִים אֵלָיו!! זֶה מַפְחִיד לַחֲשׁוֹב עַל זֶה, אֲבָל כָּךְ מְגַלֶּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְכָךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ - תִּשְׁמֹר עַל פִּיךָ מִדִּבּוּר לָשׁוֹן הָרָע. וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא - כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְמַעְלָה אַל תֹּאמַר לַמַּלְאָךְ שֶׁיָּדוּן אוֹתְךָ שֶׁיֵּשׁ כָּאן טָעוּת שֶׁלָּקְחוּ לְךָ אֶת הַמִּצְווֹת וְעוֹד מְחַיְּבִים אוֹתְךָ בַּעֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ. לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ - כִּי בִגְלַל שֶׁדִּבַּרְתָּ ה' כָּעַס עָלֶיךָ וְהֶחֱלִיף בֵּינֵיכֶם אֶת הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת.
לָכֵן כְּדַאי לְכֻלָּנוּ לִשְׁמוֹעַ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְלִנְצֹר אֶת הַפֶּה: נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ!