אמונה
מדוע שלמה המלך נשא נשים רבות?
מדוע שלמה המלך נשא נשים רבות, וכיצד לומדים שלא חטא?
- דניאל בלס
- פורסם ט"ז סיון התשע"ו
גליה שואלת: "שלום. למדתי את הפסוקים על סוף חיי שלמה המלך. מתוכם נראה כאילו חטא, הוא נשא נשים רבות וגם כתוב שהלך אחרי האלילים, מהי הכוונה? איך אפשר להסביר את הפסוקים לזכותו? תודה".
במסכת שבת (דף נו, עמוד ב) נאמר: "כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר (מלכים א, פרק יא, ד) ולא היה לבבו שלם עם ה' א-לוהיו כלבב דוד אביו וכו'" - בוודאי לא היה נאמר בפסוק כי לבו של שלמה לא היה שלם כדוד אביו, אילו היה חוטא ח"ו בחטא חמור כל כך. הכתוב משווה את שלמה לאביו דוד. כלומר, שלמה המלך היה צדיק עצום, רק שלא הגיע לשלמות כדוד אביו.
כאשר נעיין בספריו הקדושים והמחכימים של שלמה המלך, נכיר מיד בקדושתו וחכמתו העמוקה של שלמה בתורה. וחשוב מכך, שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש הראשון! לכן מי שחושב כי שלמה חטא אינו אלא טועה.
בכדי להבין את הפסוקים, עלינו להכיר את הקונטקסט שבו הם נאמרו. התנ"ך נועד לחנך לדורות, ה' מדקדק בצדיקים כחוט השערה, ולכן מקצין בכוונה בתיאור חטאיהם של נביאים וצדיקים גדולים בתנ"ך. לדוגמה, משה רבנו היכה בסלע במקום לדבר אליו, על כן נאמר לו בלשון קשה מאוד: "יען לא האמנתם בי להקדישני" (במדבר כ, יב), ולא נכנס לארץ ישראל. האם נוכל להבין פסוק זה כפשוטו, שהיה כאן ח"ו חיסרון באמונה? מובן שכוונת הפסוק להביע דרגה גבוהה מאוד של אמונה שנדרשה ממשה רבינו. התורה מתייחסת בחומרה רבה לטעויות הצדיקים, ומשתמש בלשון קשה כפי דרגתם.
גם בחטא העגל לא עבדו כל בני ישראל לעגל (שהרי בסוף המעשה אנו למדים שרק 3000 איש עבדו את עגל הזהב בפועל, והם כידוע הערב רב). עם זאת, בני ישראל נענשו משום שלא מחו נגד הערב רב, ודבר זה נקרא כאילו כל העם חטא.
על דוד המלך נאמר "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעינו" (שמואל ב, פרק יב, פסוק ט), למרות שלא רצח את אוריה בפועל (אף לא בצורה ישירה). אוריה החיטי נידון למיתה, ואשתו של אוריה היתה גרושה, וגם בת-שבע היתה מיועדת לדוד. אך משום שעשה דוד את כל מעשיו בסתר, ודחק את השעה, התפרש כאילו חטא בחטאים חמורים אלה.
גם שלמה המלך, בשל דרגתו הגבוהה - נשא על כתפיו את האחריות של הנשים שנשא, ולפיכך כל מה שעשו נשותיו נחשב כאילו חטא בעצמו. זאת משום שהתורה מצווה את המלך: "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" (דברים יז, יז). שלמה המלך שהיה החכם באדם, הגיע ברוב חכמתו לעומק הטעם שבמצווה זו, וסבר שביכולתו להתגבר על טעם זה, ולכן הירבה לו נשים מתוך מחשבה שלא יזיקו לו, ויצליח להרבות שלום בעולם בזכותן.
שלמה המלך נשא 700 נשים ו-300 פילגשים בגלל שלוש סיבות עיקריות:
א. הוא רצה לשאת נשים עניות רבות בכדי להאכילן ולכלכלן בכספי המלכות (שלמה המלך תרם גם לעניי הארץ, אך בית האוצר המבוסס על מסים נועד רק למלכות והמקורבים למלכות).
ב. הוא גייר נשים נוכריות רבות מהעמים השכנים כדי לערוך עם מלכיהם הסכמי שלום שיארכו שנים רבות (כפי שהיה נהוג בתקופות עתיקות).
ג. הוא רצה להרבות את חכמתו ותורתו בארץ באמצעות משפחות רבות בישראל. בקבלה הדבר מתואר כתיקון הניצוצות, ויש בו עומק רב ברובד הקבלי. הרב בנימין שמואלי הוסיף: "בעלי הקבלה מסבירים את עומק מעשיו של שלמה המלך בסוד העלאת הניצוצות. שלמה ניסה להעלות את הקדושה השוכנת בתוך האומות טרם הזמן ולכן קירבם, ובכך נכשל, ולא נאריך בדברים אלו, אבל חלילה לא חטא מעולם כדברי הגמרא במסכת שבת (נו, ב): "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה".
חלק מהנשים של שלמה המלך חטאו:
הנשים הרבות שגייר שלמה המלך עבור הסכמי שלום וסיבות נוספות - לא התגיירו בלב שלם, וחלקן המשיכו לעבוד עבודה זרה, ומשום שהיו מלכות מכובדות ועשירות הן הקימו מצבות לאלילים - כך אירע בסוף ימיו ולאחר מותו של שלמה, מבלי שיכל לעקוב אחריהן ולעצור בעדן בזמן. מכיוון שהתורה מצווה על המלך "לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" - חטאן של הנשים הנוכריות מיוחס לשלמה המלך כאילו הוא עצמו חטא בחטאן. לכן נאמר שהיטו את לבבו, כלומר, שלמרות הכל הוא עבר על הטעם האמור בתורה: "ולא יסור לבבו".
כך נאמר בגמרא: "כתיב (בתורה): 'לא ירבה לו נשים' - אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב (בתורה): 'ויהי לעת זקנתו נשיו הטו את לבבו'. וכתיב 'ולא ירבה לו סוסים' - ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב 'ותצא מרכבה ממצרים'" (סנהדרין דף כא, עמוד ב).
בספר מלכים מסופר "אז יבנה שלמה במה לכמוש..." (מלכים א, פרק יא, ז). ומבאר רש"י: "אז יבנה שלמה בנה - רבותינו (שבת נו ב) אמרו מתוך שלא מיחה בנשיו נקראת על שמו", ומפרש המצודת דוד: "אז יבנה - רצה לומר כאשר הניח לנשיו אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וגו'".
שלמה המלך היה צדיק וטהור, וכל כוונותיו היו טהורות, רק שבגלל טעותו לא הגיע בלבו למדרגת דוד אביו, כפי שנאמר: "ולא היה לבבו שלם עם ה' א-לוהיו כלבב דוד אביו".
* * *
שלום וברכה גליה, ותודה על שאלתך.במסכת שבת (דף נו, עמוד ב) נאמר: "כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר (מלכים א, פרק יא, ד) ולא היה לבבו שלם עם ה' א-לוהיו כלבב דוד אביו וכו'" - בוודאי לא היה נאמר בפסוק כי לבו של שלמה לא היה שלם כדוד אביו, אילו היה חוטא ח"ו בחטא חמור כל כך. הכתוב משווה את שלמה לאביו דוד. כלומר, שלמה המלך היה צדיק עצום, רק שלא הגיע לשלמות כדוד אביו.
כאשר נעיין בספריו הקדושים והמחכימים של שלמה המלך, נכיר מיד בקדושתו וחכמתו העמוקה של שלמה בתורה. וחשוב מכך, שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש הראשון! לכן מי שחושב כי שלמה חטא אינו אלא טועה.
בכדי להבין את הפסוקים, עלינו להכיר את הקונטקסט שבו הם נאמרו. התנ"ך נועד לחנך לדורות, ה' מדקדק בצדיקים כחוט השערה, ולכן מקצין בכוונה בתיאור חטאיהם של נביאים וצדיקים גדולים בתנ"ך. לדוגמה, משה רבנו היכה בסלע במקום לדבר אליו, על כן נאמר לו בלשון קשה מאוד: "יען לא האמנתם בי להקדישני" (במדבר כ, יב), ולא נכנס לארץ ישראל. האם נוכל להבין פסוק זה כפשוטו, שהיה כאן ח"ו חיסרון באמונה? מובן שכוונת הפסוק להביע דרגה גבוהה מאוד של אמונה שנדרשה ממשה רבינו. התורה מתייחסת בחומרה רבה לטעויות הצדיקים, ומשתמש בלשון קשה כפי דרגתם.
גם בחטא העגל לא עבדו כל בני ישראל לעגל (שהרי בסוף המעשה אנו למדים שרק 3000 איש עבדו את עגל הזהב בפועל, והם כידוע הערב רב). עם זאת, בני ישראל נענשו משום שלא מחו נגד הערב רב, ודבר זה נקרא כאילו כל העם חטא.
על דוד המלך נאמר "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעינו" (שמואל ב, פרק יב, פסוק ט), למרות שלא רצח את אוריה בפועל (אף לא בצורה ישירה). אוריה החיטי נידון למיתה, ואשתו של אוריה היתה גרושה, וגם בת-שבע היתה מיועדת לדוד. אך משום שעשה דוד את כל מעשיו בסתר, ודחק את השעה, התפרש כאילו חטא בחטאים חמורים אלה.
גם שלמה המלך, בשל דרגתו הגבוהה - נשא על כתפיו את האחריות של הנשים שנשא, ולפיכך כל מה שעשו נשותיו נחשב כאילו חטא בעצמו. זאת משום שהתורה מצווה את המלך: "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" (דברים יז, יז). שלמה המלך שהיה החכם באדם, הגיע ברוב חכמתו לעומק הטעם שבמצווה זו, וסבר שביכולתו להתגבר על טעם זה, ולכן הירבה לו נשים מתוך מחשבה שלא יזיקו לו, ויצליח להרבות שלום בעולם בזכותן.
שלמה המלך נשא 700 נשים ו-300 פילגשים בגלל שלוש סיבות עיקריות:
א. הוא רצה לשאת נשים עניות רבות בכדי להאכילן ולכלכלן בכספי המלכות (שלמה המלך תרם גם לעניי הארץ, אך בית האוצר המבוסס על מסים נועד רק למלכות והמקורבים למלכות).
ב. הוא גייר נשים נוכריות רבות מהעמים השכנים כדי לערוך עם מלכיהם הסכמי שלום שיארכו שנים רבות (כפי שהיה נהוג בתקופות עתיקות).
ג. הוא רצה להרבות את חכמתו ותורתו בארץ באמצעות משפחות רבות בישראל. בקבלה הדבר מתואר כתיקון הניצוצות, ויש בו עומק רב ברובד הקבלי. הרב בנימין שמואלי הוסיף: "בעלי הקבלה מסבירים את עומק מעשיו של שלמה המלך בסוד העלאת הניצוצות. שלמה ניסה להעלות את הקדושה השוכנת בתוך האומות טרם הזמן ולכן קירבם, ובכך נכשל, ולא נאריך בדברים אלו, אבל חלילה לא חטא מעולם כדברי הגמרא במסכת שבת (נו, ב): "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה".
חלק מהנשים של שלמה המלך חטאו:
הנשים הרבות שגייר שלמה המלך עבור הסכמי שלום וסיבות נוספות - לא התגיירו בלב שלם, וחלקן המשיכו לעבוד עבודה זרה, ומשום שהיו מלכות מכובדות ועשירות הן הקימו מצבות לאלילים - כך אירע בסוף ימיו ולאחר מותו של שלמה, מבלי שיכל לעקוב אחריהן ולעצור בעדן בזמן. מכיוון שהתורה מצווה על המלך "לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" - חטאן של הנשים הנוכריות מיוחס לשלמה המלך כאילו הוא עצמו חטא בחטאן. לכן נאמר שהיטו את לבבו, כלומר, שלמרות הכל הוא עבר על הטעם האמור בתורה: "ולא יסור לבבו".
כך נאמר בגמרא: "כתיב (בתורה): 'לא ירבה לו נשים' - אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב (בתורה): 'ויהי לעת זקנתו נשיו הטו את לבבו'. וכתיב 'ולא ירבה לו סוסים' - ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב 'ותצא מרכבה ממצרים'" (סנהדרין דף כא, עמוד ב).
בספר מלכים מסופר "אז יבנה שלמה במה לכמוש..." (מלכים א, פרק יא, ז). ומבאר רש"י: "אז יבנה שלמה בנה - רבותינו (שבת נו ב) אמרו מתוך שלא מיחה בנשיו נקראת על שמו", ומפרש המצודת דוד: "אז יבנה - רצה לומר כאשר הניח לנשיו אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וגו'".
שלמה המלך היה צדיק וטהור, וכל כוונותיו היו טהורות, רק שבגלל טעותו לא הגיע בלבו למדרגת דוד אביו, כפי שנאמר: "ולא היה לבבו שלם עם ה' א-לוהיו כלבב דוד אביו".
קחו חלק בבניית מקווה טהרה לנשים יהודיות במדינת אויב וקבלו חנוכיה יוקרתית שתאיר את ביתכם!