אל תחמיצו: זמן מסוגל לתשובה ולהיענות התפילות, המתחדש מדי שבוע

1. זמן המנחה של שבת הוא שעת רחמים ועת רצון: מובא באורח חיים כי "צריך להיזהר בתפילת המנחה של שבת קודש, שיש בה עליות גדולות למעלה". דבר דומה מובא בסידור הר"ש: "בכניסתו לבית הכנסת למנחה, הוא זמן רחמים גדולים".

2. עת רצון גדולה מאוד: שעת המנחה של שבת מתחילה מהזמן שמותר להתפלל מנחה גדולה – בשעות הצהריים המוקדמות. זמן זה נקרא "רעוא דרעוין", כלומר: הרצון שברצון. זוהי עת רצון גדולה מאוד. המקור לכך הוא בדברי  הזוהר: "בשבת אין כלל מקום לדין, רק לחסד". בשו"ת הרשב"א כתב כי כל השביעיות עיקר קדושתן בסופן, ואם כן, בשבת, גם עיקר הקדושה בסופה. מכאן מובן, כי בסופה של השבת יש התגברות של חסד, וזהו 'רעוא דרעוין', השיא של החסד, של האהבה, שהקב"ה רוצה בנו ביותר.

3. כל רצונותיו מתגשמים, ונחשב שהוא יושב עם המלך: בזוהר מובא על זמן המנחה של שבת: "ובזמן זה שהוא בחינת מאן דיתיב עם מלכא, כל מאי דבעי שאיל ויהיב ליה". כלומר: בזמן זה עם ישראל יושב עם  אביו, וכל מה שמבקש – אביו הקב"ה נותן לו. עם זאת, יש להיזהר שלא לבקש בקשות פרטיות בשבת, אלא לשאוף במחשבה להגיע לדבקות בבורא.

4. מצננים אש של גיהנום: בתפילת מנחה של שבת נאמר "ובא לרצון גואל לשבי פשע ביעקב". הסיבה לכך מובאת בשם הרוק"ח: כיוון שמסורת בידינו, שפושעי ישראל נחים בשבת מדינה של גיהנום, לכן קבעו את אמירת "ובא לציון" במנחה, כדי לצנן אש של גיהנום, לפי שפנה יום לעת ערב".

5. ישראל נענים בתפילת מנחה של ערב שבת, ומיד בא משיח: בסידור היעב"ץ מובא הטעם לאמירת הפסוק "ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוקים ברוב חסדך ענני באמת ישעך" בתפילת מנחה של שבת: "לפי שצרה אחרונה בעקבי הקץ... ביום השבת יהיה, וכל היום תהיה הצרה עד עת המנחה, ואז ישראל נענין במנחה ומיד יבוא משיח, כמו שנאמר: 'בעת רצון עניתיך'".

6. זכירת הרצון הקדמון – להיטיב לנבראים: בזוהר הקדוש מובא טעם נוסף לכך שזמן המנחה נחשב עת רצון: "אז עלה במחשבה לפניו לברוא בחסדו ובטובו להיטיב לנבראיו, ולכן בכל שבת במנחה מתעורר כביכול זה הרצון הקדום, ולזה אנו מתפללים 'לך עת רצון', שיתגלה הרצון שהיה, להיטיב לברואיו בעת הזאת שעת המנחה".

7. יש לאמרו בכוונה עצומה: בספר 'יסוד ושורש העבודה' כתוב: "ייזהר האדם לומר פסוק זה ("ואני תפילתי") בכוונה עצומה, וראוי לחשוב בתיבות 'לך ה' עת רצון' איזה תפילה במחשבתו ממגמתו בעבודת הבורא יתברך שמו".

8. האדם מתחדש בשעה זו כבריאה מחודשת: האדמו"ר מסלונים מבאר את הפסוק: "כי ששת ימים עשה ה'" כך: "בכל שבוע מתחדשת הבריאה לששת ימים, ואין כוח בבריאה לעמוד זולת ששת ימים, ונמצא שבכל שבת ממש בעת עלות המנחה הוא התעוררות עת רצון מחודש לברוא העולם לעוד שבוע". בהמשך דבריו, מציין האדמו"ר כי "כמו בכללות הבריאה, כן גם אצל כל אדם בפני עצמו – שהאדם הוא עולם קטן, ויש בו בחינת בריאה מחודשת בכל שבוע, שיכול להתחדש במציאות הזו כבריאה חדשה".

9. זמן מסוגל לתשובה: במסכת אבות נאמר: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא". ידוע מצדיקים כי דברים אלו מובאים על זמן שעת סעודה שלישית של שבת.

10. בזמן זה מתבטלים כל הדינים המקטרגים: בפיוט 'בני היכלא', העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה, נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר הקב"ה נמצא בגילוי, ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל.

מה הקשר בין שמירת השבת לברכה בכסף? מהו ההסבר לרלוונטיות של הלכות שבת גם היום? מה עונים למי שחש שעל אף רצונו, קשה לו להתחזק בשמירת השבת? הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת והתמציתית עם כל התשובות: