מכיר תודה: הבן תרם כליה לאמו המאמצת

לפני כ-27 שנה, נלחמה אינגבורג מקלנטוש כמו נמרה, כדי לזכות ולאמץ את ג'ורדן הקטן - שטופל בבית האומנה שבו עבדה. במשך ארבע שנים תמימות כתבה מכתבים לגורמים שונים, בבקשה לזכות בג'ורדן הקטן שנפשה נקשרה בנפשו. 

אך היה זה תהליך לא קל, רצוף בקשיים מקשיים שונים אותם הערימה (בעיקר) אמו הביולוגית של ג'ורדן, שמסיבותיה האישיות התעקשה שבנה יאומץ על ידי בני זוג אפרו-אמריקאיים. 

לבסוף הגיע הרגע המיוחל. אינגבורג זכתה בילד, ולא הכזיבה. היא טיפלה בו ואהבה אותו כבנה ממש. "מהרגע הראשון שהם הניחו אותו בידיי, הרגשתי אהבה ממבט ראשון. הוא הפך לחלק אינטגרלי מהמשפחה, בין רגע", אמרה אינגברג. 

וככל שהשנים נקפו, וג'ורדן למד להכיר את אישיותה הטובה של אמו המאמצת - ידע שיום השילום בוא יבוא: לפני 20 שנה, חלתה אינגבורג במחלה קשה, שבזמן האחרון החלה לפגוע בתפקוד אחת מכליותיה. 

כשג'ורדן שמע על כך, החלה התוכנית לתרומת הכליה 'להתבשל' בתוכו, זאת מבלי שאמו תדע דבר וחצי דבר על תכנוניו. "הלכתי להיבדק, וכשנמצאתי מתאים הבנתי שזה היה מסר משמיים, קריאה שאי אפשר שלא לשמוע אותה. זה המעט שאני יכול לעשות, ואני מקווה שאוכל לתרום ולעזור לה, עוד הרבה יותר מזה".

כשאמו שמעה לראשונה את כוונותיו, היא התרגשה מאוד אך הפצירה בו לבל יעשה את הצעד הזה. "הוא עוד צעיר, ומדובר בניתוח פולשני. אני בטוחה שיימצא תורם אחר", ניסתה להניא אותו מתוכניתו. אך ג'ורדן נותר בשלו. "את עשית בשבילי כל כך הרבה דברים מאז שהייתי תינוק, וזו הדרך שלי להראות לך כמה אני מעריך אותך", התעקש והצליח. 

השבוע עברה אמו את הניתוח, וכעת היא בשלבי החלמה.