חדשות בארץ
תוצאות הפסיכומטרי שיפתיעו אתכם: למי נצפו התוצאות הגבוהות ביותר?
ניתוח תוצאות הפסיכומטרי שפורסמו לאחרונה מעלה כי הממוצע הארצי עלה, אולם הפערים נשמרים בעקביות: גברים עדיין מקבלים יותר מנשים, הפער העדתי נמשך וגם במרכז – עדיין מקבלים יותר מבפריפריה
- אפרת כהן
- פורסם כ"א סיון התשע"ו
הבוקר פורסם בידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, דו"ח המציג את תוצאות המבחן הפסיכומטרי שהתקיים בשנת 2015. מניתוח של ממצאי הדו"ח, עולה כי ממוצע הציונים הארצי אמנם עלה באופן כללי, אולם הפערים המוכרים שבין המועמדים נשמרו בעקביות, כבשנים עברו.
הנתונים הכללי, מראים כי בבחינה של שנת 2015, נבחנו 66,261 אנשים, בשמונה שפות שונות, כאשר בשנת 2014 נבחנו רק 64,261 אנשים. עוד נראה, כי ממוצע הציונים הגבוה ביותר היה דווקא בשפה האנגלית, ועמד על כ-596, אחריו בעברית (576), צרפתית (524), איטלקית (518), פורטוגזית (507), רוסית (491), ערבית (477) ולבסוף ספרדית (466).
עוד עולה מהנתונים, כי 54.6% מהנבחנים היו נשים, בהשוואה ל-38.5% גברים, ו-6.9% שלא דיווחו על מינם. ממוצע הגברים בבחינה היה גבוה משל הנשים ב-39 נקודות (563 לעומת 524), והוא ירד בנקודה ביחס לשנת 2014.
זאת, בהשוואה לציוני הבגרות, שם הפערים הפוכים – ממוצע הנשים בשנת 2015 עמד על 88 ושל גברים עמד על 86.
גם בהשוואה של מצב סוציואקנומי – נראה כי נבחנים ממעמד סוציו אקונומי גבוה – הצליחו להגיע לציונים גבוהים יותר, מאשר אחרים תושבי הפריפריה. כך למשל, ממוצע הציונים הגבוה ביותר בשנת 2015, בסדר יורד, החל מאזור תל אביב (587), גוש דן (581), מרכז (574), השרון (569), ירושלים (564), חיפה (528), גליל מערבי (519), דרום (517), ולבסוף גליל מערבי (511).
גם ציוניהם של ילדים להורים משכילים היו גבוהים יותר בהשוואה לכאלה שלא. לדוגמה, נבחן שלאביו השכלה של תואר ראשון ומעלה קיבל בממוצע ציון של 613-574, לעומת נבחן שאביו לא למד כלל או שהינו בעל השכלה תיכונית בלבד, וקיבל בממוצע ציון של 553-445. כך גם לגבי השכלת האם. מגמה דומה נרשמה גם ב-2014.
כמו כן, נראה כי נבחנים בגילאים צעירים יותר – הגיעו לציונים גבוהים יותר. כך למשל ממוצע הנבחנים בגילאי 22-25 היה 583, בהשוואה לנבחנים מעל גיל 30, שממוצע הציונים שלהם עמד על 492 בלבד.
גם פילוח המקצועות העיד על ממוצעים שונים. החל ממקצועות של מדעי המחשב (558), רפואה (587), מדעי הטבע (577) והנדסה (574). בתחתית הטבלה ניתן למצוא את המקצועות עבודה סוציאלית (484), סיעוד (442) וחינוך (437(.
כעת, לאחר פרסום הנתונים, השאלה המרכזית הנשאלת היא, האם בישראל של שנת 2016, באמת ניתנת למועמדים שונים הזדמנות להשכלה זהה? ועד כמה גם אלה שמגיעים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ומראש מועדים להגיע לנתונים נמוכים יותר, יוכלו לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע לנתונים טובים יותר? ימים יגידו.
היכנסו להגרלות על ערכות נגינה ושוברים ברשתות מובילות. הצטרפו למנוי השנתי בעולם הילדים ואולי תזכו בפרסים >>
הנתונים הכללי, מראים כי בבחינה של שנת 2015, נבחנו 66,261 אנשים, בשמונה שפות שונות, כאשר בשנת 2014 נבחנו רק 64,261 אנשים. עוד נראה, כי ממוצע הציונים הגבוה ביותר היה דווקא בשפה האנגלית, ועמד על כ-596, אחריו בעברית (576), צרפתית (524), איטלקית (518), פורטוגזית (507), רוסית (491), ערבית (477) ולבסוף ספרדית (466).
עוד עולה מהנתונים, כי 54.6% מהנבחנים היו נשים, בהשוואה ל-38.5% גברים, ו-6.9% שלא דיווחו על מינם. ממוצע הגברים בבחינה היה גבוה משל הנשים ב-39 נקודות (563 לעומת 524), והוא ירד בנקודה ביחס לשנת 2014.
זאת, בהשוואה לציוני הבגרות, שם הפערים הפוכים – ממוצע הנשים בשנת 2015 עמד על 88 ושל גברים עמד על 86.
גם בהשוואה של מצב סוציואקנומי – נראה כי נבחנים ממעמד סוציו אקונומי גבוה – הצליחו להגיע לציונים גבוהים יותר, מאשר אחרים תושבי הפריפריה. כך למשל, ממוצע הציונים הגבוה ביותר בשנת 2015, בסדר יורד, החל מאזור תל אביב (587), גוש דן (581), מרכז (574), השרון (569), ירושלים (564), חיפה (528), גליל מערבי (519), דרום (517), ולבסוף גליל מערבי (511).
גם ציוניהם של ילדים להורים משכילים היו גבוהים יותר בהשוואה לכאלה שלא. לדוגמה, נבחן שלאביו השכלה של תואר ראשון ומעלה קיבל בממוצע ציון של 613-574, לעומת נבחן שאביו לא למד כלל או שהינו בעל השכלה תיכונית בלבד, וקיבל בממוצע ציון של 553-445. כך גם לגבי השכלת האם. מגמה דומה נרשמה גם ב-2014.
כמו כן, נראה כי נבחנים בגילאים צעירים יותר – הגיעו לציונים גבוהים יותר. כך למשל ממוצע הנבחנים בגילאי 22-25 היה 583, בהשוואה לנבחנים מעל גיל 30, שממוצע הציונים שלהם עמד על 492 בלבד.
גם פילוח המקצועות העיד על ממוצעים שונים. החל ממקצועות של מדעי המחשב (558), רפואה (587), מדעי הטבע (577) והנדסה (574). בתחתית הטבלה ניתן למצוא את המקצועות עבודה סוציאלית (484), סיעוד (442) וחינוך (437(.
כעת, לאחר פרסום הנתונים, השאלה המרכזית הנשאלת היא, האם בישראל של שנת 2016, באמת ניתנת למועמדים שונים הזדמנות להשכלה זהה? ועד כמה גם אלה שמגיעים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ומראש מועדים להגיע לנתונים נמוכים יותר, יוכלו לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע לנתונים טובים יותר? ימים יגידו.