עשרת היתומים נפרדו מאבא אהוב: "לקח אלוקים את מבוקשו, ובאהבה נקבל"

אלפים השתתפו אתמול (ראשון) במסע הלווייתו הקדוש הרב מיכאל מרק הי"ד, שנרצח בפיגוע הירי הקטלני בדרום הר חברון ביום שישי. דברי ההספד שנאמרו על הנרצח, אב לעשרה ודמות אהובה ביישובו, גרמו לרבים מהמשתתפים להתייפח.

ילדיו נשאו דברים ונפרדו מאביהם האהוב. הדברים שנשאו הציגו דמות של אדם גדול, בעל אישיות ייחודית. הילדים ביקשו מאביהם להתפלל במרומים לשלום אמם, שנפצעה באורח קשה במהלך הפיגוע.

במהלך ההלוויה, שבה אם המשפחה להכרתה והחלה נושמת בכוחות עצמה. מנהל יחידת הטראומה בבית החולים 'הדסה עין כרם', פרופ' אבי ריבקינד, סיפר כי חוה התעוררה, אך עדיין לא מדברת אלא רק מגיבה כשקוראים בשמה.

שירה: "הוצאת מלבך כל טיפת כעס. הארת את הבוקר"

"אבא אהוב שלי, יום שישי, ערב קודש אחרי מקווה. לבוש בלבן, בדרך עם אימא לירושלים. אין טהור מזה, אתה כולך טהור. הוצאת מלבך כל טיפת כעס, כל מידה רעה. הארת את הבוקר. לא היו לנו הכלים להכיל את האור שלך. הייתי נכנסת אליך הביתה עם הילדים שלי. כל כך אהבת אותם. החיבוק הזה שיש רק לך היה מקום המבטחים שלי. אוי אבא, אני כזו ילדה של אבא.

"עברנו תקופות קשות לאחרונה, אבל היית שם תמיד עם הידיים החמות, הלב הכי אוהב, חכמת החיים וחכמת הנפש. זה כבר כמה זמן שאנחנו תוהים - מה יש לך לחפש בעולם? אבא, תדע, ראיתי הכול - את הדלת שלא הפסיקה להיפתח ואנשים באו ובאו ובאו. כל כך הרבה דאגת לאנשים שאתה אפילו לא מכיר. ראיתי את החסד שנשפך ממך לכל עבר בלי סוף של נתינה. לא רק אני יתומה, כל העולם יתום.

"מספיקה פגישה של שנייה איתך בשביל להתאהב. כל דבר שנגעת בו הפך זהב. היית משוגע, וכל כך אהבתי את זה. את ההתלהבות ואת השמחה הכנה והתבונה להפוך את הפשוט ליופי בלתי נתפס. אוי, למדתי אהבה. אתה ואימא הייתם אהבה במובן העמוק ביותר שלה. הלב קרוע. אבא, אני מבטיחה לך שנשמור אחד על השני. אני מבטיחה להיות אדם טוב ואוהב יותר, אבל אתה צריך להבטיח שתזעזע את השמיים בתפילה לאימא.

"אבא, מילים אחרונות. סליחה שלא הייתי בכלל בת ראויה לך. סליחה על כל נקודת צער שאי פעם גרמתי. לפחות אני יודעת שאמרתי לך כל יום כמה שאני אוהבת אותך. אני כל כך כל כך אוהבת אותך, וכל כך מבינה את ריבונו של עולם שהוא רוצה אותך לידו. אני שלך תמיד. לנצח. הילדה של אבא".

אורית: "תתפלל על אימא שתקום ותבריא"

"אבא שלי, אבא שלי. אני אוהבת אותך, אבא! אבא שלי אהוב, אני לא מאמינה שנפרדים. רק לפני רגע עמדת איתי, חיבקת אותי ואמרת שלא תעזוב. ועכשיו, אבא שלי, אלוקים לקח אותך! אתה יודע למה? תמיד אמרנו שאבא שבשמיים תמיד לוקח את הכי טובים.

"אבא שלי, כמה טוב הוספת בעולם. כמה תרמת לאחרים, כמה עשית בשבילנו. כל דבר שרק רצינו אתה נתת מכל הלב. קיבלת אותנו כמו שאנחנו וגם כשעשינו משהו לא בסדר, היית איתנו. אבא, אני אוהבת אותך ואני שמחה שאמרתי לך את זה כל כך הרבה פעמים. תראה אותנו אבא, אנחנו כאלה שבורים, אבל חזקים והכול מהחינוך שלך. אתה חינכת אותנו להיות אנשים חזקים שלא נשברים.

"אבא, תהיה גאה למעלה. תראה אילו ילדים גידלת. אילו כוחות יש לכל אחד. תודה לך על כל שנייה, תודה שעזרת לי להיות מי שאני. בבקשה תתפלל על אימא שתקום ותבריא כי אנחנו צריכים אותה. אני אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת. שמור עלינו אבא שלי".

 שלומי: "כל החיים שלך סבבו סביב שני דברים: משפחה ועבודת השם"

"בשנים האחרונות כולנו ראינו איך אתה פשוט מתקדש מיום ליום. מוריד מעצמך כל קליפה של גשמיות. ראינו אותך יושב במקום שלך, בספה, לומד עם אימא, לומד לבד, עם אוזניות שומע שיעורים, ומתרגש מכל דבר כמו ילד שקיבל סוכריה.

"אבא, כל החיים שלך סבבו סביב שני דברים: משפחה ועבודת השם. רציתי עוד כל כך הרבה ללמוד ממך. כל מה שנגעת בו הפך לזהב. השם בוחר את הצדיקים ואת הפרח הכי יפה בגן ואותו הוא לוקח. אתה חיית את החיים כמו שרצית. כל מי שהעז להגיד כמה רע פה וקשה במדינה, היית מסתער עליו ב-300 קמ"ש".

נתנאל: "הגשמת חלום. עזבת עולם ומלואו בשביל לשבת וללמוד תורה"

"אבא, איש אשכולות ואדם גדול כל כך. כל מה שנגעת בו הפך לזהב, כי השם נגע בך. כולך איש חסד, כל כך הרבה נתת בלי שאף אחד ידע. כל מה שעשית היה בצניעות. מסרת את נפשך ללימודי תורה. כל כך אהבת את אימא. איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? בכל שבר הייתי מתייעץ איתך, שואל שאלות. ועכשיו, את מי אשאל? אבא, נועה ואני זכינו שתהיה בחתונה שלנו ותברך את הברכה השביעית והאחרונה. כל כך שמחת. כל כך רצית שנתחתן כבר. אני ונועה זכינו, למרות שלזמן קצר.

"אבא, הגשמת חלום. עזבת עולם ומלואו בשביל לשבת וללמוד תורה. אני מבטיח לך שאשמור על אימא. אנחנו חזקים, אבא. סליחה, קבל עם ועדה, סליחה שלא תמיד שמענו בקולך ושלא תמיד אהבת את מה שאנו עושים. אנחנו חזקים בשביל עם ישראל. היית אבא של עם ישראל. אוהב וכל כך מתגעגע".

יהושע: "לקח אלוקים את מבוקשו, ובאהבה נקבל"

"אבא שלי, העוצמה והרכות. עוצמת הרכות. ימין ושמאל. האיזון. נפש עמוקה מן הים וסחבק עם כולם. מבט אחד חודר ואני בתשובה מהרהר. כשאותן עיניים עוטפות יודע שיחד על כל צרה נתגבר. ככל שהשנים עוברות מתבהרים עוד עומקים שלך. עוד אנשים, מתברר, בו נעזרים, מתייעצים. קהל מעריצים. למדת בעצמך ולימדת את כולנו את קבלת האחר, אהבתו. אבא - איש קבלה, הכלה, נתינה אין סופית ומחשבה. איזו מחשבה. תפיסת המציאות בכל רבדיה. אבא, מה אומר ומה אספר? קצרה היריעה. מתנפץ לבי לרסיסי געגועים. נקרע ים סוף ולא שב למישרים. טבעתי, אבא, במצולות חסרונך, יבש לבי צמא לאהבתך. לקח אלוקים את מבוקשו, ובאהבה נקבל".

מרים: "תודה על 18 שנים, תזעק לה' שירחם עלינו, אבא"

"אני יושבת וכותבת לך, ובוכה. ומרגישה ששום מילה לא יכולה לצאת. רק לפני שבוע היינו בשבת יחד, הסתכלתי עליך וכמה אור יצא ממך. בסוף השבת נועה רצתה שנצטלם, ואמרו שיהיו עוד הזדמנויות - אבל עכשיו לא. תמיד היית איתי, תמיד האמנת בי, תמיד היית אבא שלי, בנפילות הכי גדולות. כמה כוח נתת לנו.

"אני מבטיחה לך שאני אהיה חזקה ואשמור על הקטנות ועל אימא. אבא, אנחנו יחד ונישאר יחד. זו המשפחה שבנית. תודה על 18 שנים שלא נתת לי ליפול. תזעק ל-ה' שירחם עלינו, אבא. אני רוצה לבקש ממך שתשמור עלינו ותיתן לנו כוחות להמשיך ולחיות, ולשמור את האור והאמונה שנתת לנו".

תהילה: "נמשיך לחיות חיים מאושרים בשבילך, כי זה מה שאתה רוצה"

תהילה בת ה-14, שנפצעה בפיגוע באורח בינוני, השתחררה מבית החולים למספר שעות והשתתפה במסע הלוויה. דברים שכתבה הוקראו, לקול בכיות המלווים.

"ראיתי אותך ברגעיך האחרונים, כששמעתי את היריות ישר התכופפתי, גם פדיה וגם אימא, אבל אתה שנהגת לא עזבת את ההגה, לא הגנת על עצמך, עד נשימתך האחרונה ניסית להציל אותנו. לא דמיינתי שאלו יהיו הרגעים האחרונים שלי איתך, אבל אני גאה בך. אתה גיבור.

"אני מתגעגעת אליך, אבל אנחנו נמשיך לחיות חיים מאושרים בשבילך, כי אני יודעת שזה מה שאתה רוצה. אלוקים לקח אותך כי הוא צריך עוד צדיקים איתו למעלה. תתפלל מלמעלה על אימא, אימא אהובה שלנו, שנלחמת על חייה בשבילנו. תשמור עלינו משם. אוהבת אותך מאוד, תהילה".