עובדות ביהדות
"יסוד מוסד לתכלית היהדות": 10 נקודות על מידת התמימות
"זוהי העצה היעוצה ויסוד מוסד לתכלית היהדות: להיות בתמימות ושלא לחקור ולהרהר אחר שום דבר, אך איך שהוא יבין האדם שכן הוא טוב... אם האדם הולך בתמימות ומקבל עליו באהבה כל מה שבא עליו מהשי"ת, בזה הוא מסלק מעליו כל המקטרגין ונושע מכל צרותיו"
- נעמה גרין
- פורסם כ"ח סיון התשע"ו
1. את הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מבאר רש"י כך: "התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחרי העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך תקבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו".
2. הרמב"ן מבאר כי זוהי מצוות עשה, והפועל היוצא ממנה – אמונת חכמים, ושלא לפנות לאלוה אחר זולתו. כה דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו".
3. במדרש שוחר טוב: "ואף משה כך אמר לישראל, 'מבקשים אתם שיהא הקב"ה עמכם? תפשו מדת אברהם, שהתמימות יפה לפני הקב"ה, שנאמר: 'תמים תהיה עם ה' אלקיך', כמו שהוא תמים, שנאמר 'הצור תמים פעלו', ותורתו תמימה, שנאמר 'תורת ה' תמימה', אמר דוד: 'הואיל וכך התמימות יפה לפני הקב"ה, אף אני פותח ומקלסו, שנאמר: 'אשרי תמימי דרך'".
4. בילקוט ראובני מובא כי התמימים, שאינם מהרהרים אחר מידותיו של הקב"ה זוכים להיות במעלה השלישית בגן עדן. כה נאמר: "שבע מעלות הצדיקים הם בגן עדן בז' חופות נפרדו אלו מאלו כפי מעלתם... המעלה הג', היא מעלת אותם הנקראים תמימים ההולכים בעולם הזה בתמימות לבם ואינם מהרהרים אחר מידותיו של הקב"ה, והשתדלו במעלות הראשונים בצדק ביושר בתוך לבבם ושמרו דברי התורה והמצות, כנגדם למעלה אותם המלאכים הנקראים תרשישים". (בראשית)
5. רבנו בחיי מבאר מהי מידת התמימות: "מי שהוא תמים, והוא שתוכו כברו, יודע שעיקרי האמונה נטועים בלבו חקוקים במחשבתו". רבנו בחיי משבח את מידת התמימות: "והנה מידת התמימות מעלה גדולה באדם ושורש עצום לכל שאר המידות החמודות, והיא מידה נזכרת אצל אבות העולם והנביאים והצדיקים, והיא מכלל המידות אשר בהם יזכה האדם לגור באהלו של מקום ולשכון בהר קדשו". (כד הקמח, אמונה)
6. בשכר התמימות יזכה האדם להיותו קיים נצחי לעולם לפני השי"ת, שנאמר: "ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם".
7. המהר"ל מבאר את דברי הגמרא: "כל המתמים עצמו הקב"ה מתמם עמו", באמרו: "דבר זה ענין מופלג מאד, איך המתמים עצמו מלמטה, כלומר שהוא תמים בכל דרכיו, ומצד הזה אשר אינו מתחכם, רק כפי אשר ברא השי"ת אותו הוא נוהג בתמימות, לכך גם השי"ת נוהג בתמימות ואין באים עליו פגעים שהאדם צריך לשמור מהם.
8. עוד כותב המהר"ל: "ודע עוד, כי מי שהוא תמים הוא עם השי"ת לגמרי, מפני שהוא מקבל הנהגתו מן השי"ת כפי מה שהוא נוהג העולם ואינו מתחכם בדעתו ומעצמו על דרכי ה', רק מקבל עליו הנהגת השי"ת. ... סופו של התמים שיהיה עומד לו השעה להיות מתרומם מעלה מעלה מצד תמימותו שהוא מתעלה להיות עם השי"ת".
9. הרש"ר הירש מבאר את מידת התמימות על פי הביטוי "שה תמים". כה דבריו בפירושו על חומש שמות: "תמים, התמסרות מוחלטת של האדם בכל יישותו, בכל יחסיו, היא תנאי יסודי לכל קרבן ולכל קירבה אל ה'". הרש"ר מוסיף ומבאר כי משום כך ביקש הקב"ה מאברהם אבינו ראשית כל כי "התהלך לפני והיה תמים".
10. מסכם הרב הירש את מידת התמימות באמרו: "והנה, זוהי העצה היעוצה ויסוד מוסד לתכלית היהדות, להיות בתמימות ושלא לחקור ולהרהר אחר שום דבר, אך איך שהוא יבין האדם שכן הוא טוב, ואז הוא לחלקו של השי"ת וטוב לו". מוסיף הרב הירש הבטחה נפלאה: "ובאמת, אם האדם הולך בתמימות ומקבל עליו באהבה כל מה שבא עליו מהשי"ת, בזה הוא מסלק מעליו כל המקטרגין ונושע מכל צרותיו".
הרב יגאל כהן עונה על השאלה: מהי תמימות בעבודת ה', וכיצד נתגבר על השאלות שיש לנו על הנהגת הבריאה?
2. הרמב"ן מבאר כי זוהי מצוות עשה, והפועל היוצא ממנה – אמונת חכמים, ושלא לפנות לאלוה אחר זולתו. כה דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו".
3. במדרש שוחר טוב: "ואף משה כך אמר לישראל, 'מבקשים אתם שיהא הקב"ה עמכם? תפשו מדת אברהם, שהתמימות יפה לפני הקב"ה, שנאמר: 'תמים תהיה עם ה' אלקיך', כמו שהוא תמים, שנאמר 'הצור תמים פעלו', ותורתו תמימה, שנאמר 'תורת ה' תמימה', אמר דוד: 'הואיל וכך התמימות יפה לפני הקב"ה, אף אני פותח ומקלסו, שנאמר: 'אשרי תמימי דרך'".
4. בילקוט ראובני מובא כי התמימים, שאינם מהרהרים אחר מידותיו של הקב"ה זוכים להיות במעלה השלישית בגן עדן. כה נאמר: "שבע מעלות הצדיקים הם בגן עדן בז' חופות נפרדו אלו מאלו כפי מעלתם... המעלה הג', היא מעלת אותם הנקראים תמימים ההולכים בעולם הזה בתמימות לבם ואינם מהרהרים אחר מידותיו של הקב"ה, והשתדלו במעלות הראשונים בצדק ביושר בתוך לבבם ושמרו דברי התורה והמצות, כנגדם למעלה אותם המלאכים הנקראים תרשישים". (בראשית)
5. רבנו בחיי מבאר מהי מידת התמימות: "מי שהוא תמים, והוא שתוכו כברו, יודע שעיקרי האמונה נטועים בלבו חקוקים במחשבתו". רבנו בחיי משבח את מידת התמימות: "והנה מידת התמימות מעלה גדולה באדם ושורש עצום לכל שאר המידות החמודות, והיא מידה נזכרת אצל אבות העולם והנביאים והצדיקים, והיא מכלל המידות אשר בהם יזכה האדם לגור באהלו של מקום ולשכון בהר קדשו". (כד הקמח, אמונה)
6. בשכר התמימות יזכה האדם להיותו קיים נצחי לעולם לפני השי"ת, שנאמר: "ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם".
7. המהר"ל מבאר את דברי הגמרא: "כל המתמים עצמו הקב"ה מתמם עמו", באמרו: "דבר זה ענין מופלג מאד, איך המתמים עצמו מלמטה, כלומר שהוא תמים בכל דרכיו, ומצד הזה אשר אינו מתחכם, רק כפי אשר ברא השי"ת אותו הוא נוהג בתמימות, לכך גם השי"ת נוהג בתמימות ואין באים עליו פגעים שהאדם צריך לשמור מהם.
8. עוד כותב המהר"ל: "ודע עוד, כי מי שהוא תמים הוא עם השי"ת לגמרי, מפני שהוא מקבל הנהגתו מן השי"ת כפי מה שהוא נוהג העולם ואינו מתחכם בדעתו ומעצמו על דרכי ה', רק מקבל עליו הנהגת השי"ת. ... סופו של התמים שיהיה עומד לו השעה להיות מתרומם מעלה מעלה מצד תמימותו שהוא מתעלה להיות עם השי"ת".
9. הרש"ר הירש מבאר את מידת התמימות על פי הביטוי "שה תמים". כה דבריו בפירושו על חומש שמות: "תמים, התמסרות מוחלטת של האדם בכל יישותו, בכל יחסיו, היא תנאי יסודי לכל קרבן ולכל קירבה אל ה'". הרש"ר מוסיף ומבאר כי משום כך ביקש הקב"ה מאברהם אבינו ראשית כל כי "התהלך לפני והיה תמים".
10. מסכם הרב הירש את מידת התמימות באמרו: "והנה, זוהי העצה היעוצה ויסוד מוסד לתכלית היהדות, להיות בתמימות ושלא לחקור ולהרהר אחר שום דבר, אך איך שהוא יבין האדם שכן הוא טוב, ואז הוא לחלקו של השי"ת וטוב לו". מוסיף הרב הירש הבטחה נפלאה: "ובאמת, אם האדם הולך בתמימות ומקבל עליו באהבה כל מה שבא עליו מהשי"ת, בזה הוא מסלק מעליו כל המקטרגין ונושע מכל צרותיו".
הרב יגאל כהן עונה על השאלה: מהי תמימות בעבודת ה', וכיצד נתגבר על השאלות שיש לנו על הנהגת הבריאה?